גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סודותיו הגלויים והסמויים של מנהל ההשקעות

האם הוא דואג שבית ההשקעות ירוויח דרך הכנסת קרנות הנאמנות ותעודות הסל של הבית לתיקי הלקוחות? האם הוא פוגע בפיזור של הלקוח בשביל להגדיל את דמי הניהול?

בשבוע שעבר פורסם באתר האינטרנט של "גלובס" טור של אלדר גנזל בשם "הבלוף הגדול של מנהלי ההשקעות". גנזל העלה לדיון נושא חשוב - העלות בפועל של ניהול תיק השקעות על ידי בית השקעות, כאשר רובו ככולו מורכב ממוצרי הבית (קרנות נאמנות בעיקר אך גם תעודות סל).

גנזל מתאר את תחושת המיאוס אשר הוא, כמנהל תיקים, חש לנוכח היקף התופעה. הוא מתאר קשר של שתיקה ארוך שנים בין אנשי המקצוע כדי לא לכרות את הענף שהם יושבים עליו, ושיטה אשר כל תכליתה היא גזל הלקוחות. אולם אני חושש שהוא קצת נסחף ושהתמונה שהציג חלקית.

קודם כל, בית ההשקעות הוא לא היחיד שמרוויח. אני, משווק השקעות רחמנא ליצלן, אבי אבות הטפילים בתעשייה הפיננסית, גם מרוויח מהשיטה מאחר, ואם תיק ההשקעות מניב לבית ההשקעות הכנסה גבוהה יותר כתוצאה משימוש בקרנות נאמנות כחלק מרכזי בתיק, הרי שההכנסה של המשווק הנגזרת מהכנסת בית ההשקעות, גבוהה יותר.

הנה, אמרתי זאת. ה"סוד" שמעולם לא הסתרתי מפני לקוחותיי, נחשף. כן, יש משווקים המסבים את תשומת לבם של לקוחותיהם לעניין, ולו מן הטעם הפשוט שהם מייחסים ללקוחותיהם רמת אינטליגנציה שאינה פחותה מזו שלהם עצמם. הנחת הבסיס היא שאם המשווק לא יידע את הלקוח מראש, הלקוח הסביר יעלה בסופו של דבר על העניין, והדרך לעזיבה תהיה קצרה. לא בגלל העלות העודפת לכאורה, אלא בגלל חוסר השקיפות ואובדן האמון.

תיקי קרנות לא בהכרח יקרים יותר

אני בהחלט מסכים עם גנזל בנוגע לביקורת על דמי הניהול הגבוהים מאוד בקרנות הנאמנות, המנייתיות בעיקר. מרבית קרנות הנאמנות המנייתיות בישראל גובות דמי ניהול של כ-3% לשנה, וחלקן גובות אף דמי ניהול גבוהים יותר. אתייחס לכך בהמשך. עם זאת, צריך לזכור כי מרבית התיקים המנוהלים בישראל הם בפרופיל בסך הכול די שמרני, בו החשיפה למניות מוגבלת לרוב לכ-20%-30% מסך התיק. כך שדמי הניהול האפקטיביים בתיק של 20% מניות ו-80% אג"ח, המורכב אך ורק מקרנות נאמנות, יהיו בשיעור של 1.5-1.8% לשנה, תלוי בתמהיל מרכיב האג"ח.

דמי ניהול בתיק באחזקה ישירה של מניות ואג"ח על תיק של 0.5-1 מיליון שקל הם אכן כ-1.2%. אך זהו רק הבסיס. על כך יש להוסיף עמלות קנייה/מכירה של ני"ע, שהן לפחות 0.1% לפעולה, לעיתים אף יותר. זה כמובן עלול ליצור ניגוד אינטרסים ברור בין מנהל התיק ובין הלקוח. וגם אם מנהל התיק לא מרוויח מפעולת המסחר, עדיין נדרש מספר רב מאוד של פעולות כדי לשמור על האיזון במשקל של כל נייר ונייר בתיק.

נקודה חשובה נוספת היא שלתיקי קרנות נאמנות יש יתרון ברור של דחיית מס, מאחר ורוב הקרנות הן קרנות פטורות. בתיק ני"ע באחזקה ישירה המסים משולמים באופן שוטף כתוצאה מריבוי הפעולות. כך שמבחינת העלות האפקטיבית, אין באמת הבדלים כאלו גדולים בתיקים בהם מרכיב המניות מוגבל (ואלו הם מרבית התיקים בישראל). לעיתים אפילו תיקי הקרנות זולים יותר.

אגב, במדגם השוואתי לא מייצג שערכנו בין תיקי קרנות לתיקי אחזקה ישירה בבתי השקעות שונים, היתרון בביצועים במקרים רבים הוא דווקא של תיקי הקרנות.

עדיף פיזור באמצעות קרנות ותעודות

גנזל מזכיר את נושא הפיזור כדרך מתוחכמת לשווק את הפטנט. הוא טוען כי פיזור על ידי קרנות נאמנות משולל יסודות מתמטיים וכלכליים. לגבי היסודות המתמטיים - אכן יש מחקרים המדגימים כי באופן סטטיסטי הרוב המכריע של אפקט הפיזור בתיק מניות מושג באמצעות 20-30 מניות, ופיזור מעבר לזה לא תורם באופן משמעותי להקטנת התנודתיות.

גנזל טוען שאם כבר מתפזרים כל כך, עדיפה השקעה במכשיר זול עוקב מדד (תעודת סל או קרן סל) על פני קרן נאמנות. כאשר דמי הניהול קרנות מנייתיות הם כה גבוהים, אני בהחלט מסכים.

השאלה היא האם טוב יותר למשקיע של 500 אלף שקל בתיק 20/80 להיות מושקע ברכיב המנייתי באופן ישיר באמצעות 20 מניות (כפי שממליץ גנזל), או באמצעות מכשיר עוקב מדד?

עם כל הכבוד למנהלי התיקים בשוק המקומי, אני מעדיף מכשירים מפוזרים: אם מנהל תיקים בארץ צריך לבחור 20 מניות כדי למלא מכסה של 100 אלף שקל (20% מתיק של 500,000 שקל), באילו מניות יבחר? אם יבחר במניות הגדולות, כמו טבע, הבנקים, כי"ל או חברות הסלולר, התשואה שישיג לא תהיה כנראה שונה בהרבה מזו של מדד ת"א 25 או מדד ת"א 100.

אם יחליט ללכת על מניות אקזוטיות יותר הוא עלול ליצור לבעל התיק בעיה של נזילות וסחירות ביום פקודה. נפח המסחר בשוק ההון המקומי, בעיקר במניות הקטנות, לא גדול מספיק כדי לאפשר למנהל תיקים לנהל תיק מניות קטנות באחזקה ישירה באופן סביר. במקרה של מניות היתר לקרנות הנאמנות יש יתרון בולט על אחזקה ישירה ועל השקעה באמצעות תעודות סל, על אף דמי הניהול המאוד גבוהים בקרנות הללו.

לכן, בסופו של דבר, אם הברירה היא בין stock picker שעלול להכניס אותי למקומות שאיני מעוניין להיות בהם, ובין חשיפה מנייתית באמצעות קרנות נאמנות (במקרה של מניות יתר) ותעודות/קרנות סל, אני מעדיף את האופציה המפוזרת. בוודאי בתיקים של 500 אלף שקל, אך גם בתיקים גדולים יותר.

עכשיו בואו נתמקד ב-80% מהתיק המושקעים באג"ח. ובסכומים הללו, באג"ח - במיוחד באג"ח חברות - אין כמעט יתרונות באחזקה ישירה (למעט השליטה הטובה יותר במח"מ) על פני השקעה באמצעות מכשירים מפוזרים.

האינטרסים הסמויים מהעין

יש בעייתיות בהרכבת תיק מנוהל מקרנות הבית, אך היא לא העלויות הגלויות, אלא האינטרסים האחרים, הסמויים מן העין. הביקורת שלי כלפי בתי ההשקעות בישראל היא שהם מייצרים לנו הרבה יותר מדי מוצרים. על סמך ניסיוני עם קרנות נאמנות בחו"ל, התופעה של שינוי מדיניות השקעה בקרנות הנאמנות המקומיות נפוצה משמעותית יותר מאשר בחו"ל.

אין לי בעיה עם בית ההשקעות משתמש במוצריו לצורך ניהול התיק. השאלה היא באילו מוצרים. כאשר מגוון המוצרים בתוך הבית כל כך גדול, ולא ממוקד רק בנקודות החוזק של בית ההשקעות, אין ספק שחלק מהמוצרים טובים וחלקם פחות. את הדרך לתיקי ההשקעות של הלקוחות מוצאים גם אלה וגם אלה. אם בית ההשקעות משיק מוצר חדש ומעוניין לתת לו "דחיפה", הלקוחות בתיקים המנוהלים עלולים למצוא את עצמם כמשקיעים הראשונים במוצר.

אם, למשל, קרן מסוימת אינה גדולה מספיק, הרי שעלויות התפעול הקבועות שלה הן גבוהות באופן יחסי. מי עלול לשלם את החשבון? אם בית השקעות מייצר קרן נאמנות ת"א 100 הגובה דמי ניהול של 3% לשנה, ובמקביל מייצר קרן סל או תעודת סל על מדד ת"א 100, בהן העלות ללקוח היא עשירית מזו של קרן הנאמנות, איזה משני המכשירים יגיע לתיק?

חשוב לציין כי ניגוד אינטרסים פוטנציאלי קיים גם בתיקים בהם לא נעשה שימוש במוצרי הבית. לרוב המכריע של בתי ההשקעות יש חשבונות נוסטרו המושקעים אף הם בשוק המקומי. לחלק מבתי ההשקעות יש חברות חיתום, קופות גמל וקרנות השתלמות.

כמשווק השקעות שבא במגע עם מגוון בתי השקעות מקומיים ולא שייך לאף אחד מהם, הרשו לי להרגיע אתכם: תקלות, חוסר הגינות וניגודי אינטרסים היו ויהיו, אך בסך הכול התנהלות בתי ההשקעות ומנהלי ההשקעות בישראל סבירה מאוד. בתי ההשקעות המקומיים ספגו ביקורת רבה במשבר האחרון, חלקה מוצדקת. בהחלט צריך להשגיח עליהם - בין היתר גם בנוגע לעלויות. אך הצגה של תמונה חלקית וחד צדדית עושה עוול.

דוד טמיר הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי

למה המשקיעים

עוד כתבות

בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock

האנשים שהשתכרו בלי ששתו אלכוהול, וההסבר המפתיע

דמיינו שאתם נעצרים ע"י שוטר. לא שתיתם אלכוהול, ואתם אפילו מסכימים לבדיקה - אבל בדיקת הינשוף מצביעה על שכרות ● כעת, מחקרים מסבירים את התופעה הנדירה: "תסמונת המבשלה העצמית" - מצב רפואי שבו הגוף שלכם מייצר אלכוהול באופן טבעי, מבלי ששתיתם אפילו טיפה

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

עיוות מידע בויקיפדיה / עיצוב: אלישע נדב

מחקר מצא: 100 עורכים בכירים הפכו את ויקיפדיה לנשק נגד ישראל

מחקר מצא כי 100 עורכים בכירים בוויקיפדיה פועלים בנחישות כדי לייצר נרטיב אנטי־ישראלי מובהק - ומתנכלים למי שעומד בדרכם ●  הערך "ציונות", שעורר סערה בעבר ואף הוגבל לשינויים לפני שנה, ייפתח החודש שוב, והצדדים מתכוננים לחידוש הקרבות ● כשמודלי AI מסתמכים על האנציקלופדיה השיתופית - האיום הופך גדול הרבה יותר

הבקבוקים של יקב ליבנה / צילום: בני גם זו לטובה

בר ליבנה לקח את הכרם המשפחתי ולא הפסיק לנסות עד שהוציא ממנו את היין הכי טוב שאפשר

נתוני הפתיחה של יקב ליבנה היו מאתגרים, אך על הטרואר הצנוע חיפו מסירות ומגוון מרהיב של זנים ● עם כישרון ניכר, סבלנות לתהליך למידה, ויכולת מקצועית לא מבוטלת, הגיע הנכד לבית ליבנה ליינות ייחודיים ומוצלחים

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

סטיב וויטקוף / צילום: ap, Evelyn Hockstein

סבב השיחות בין ארה"ב לאיראן הסתיים; סבב נוסף יתקיים בימים הקרובים

בוול סטריט ג'ורנל מצטטים דיווחים בתקשורת באיראן על כך שהיא הבהירה בשיחות היום עם ארה"ב כי היא מסרבת להפסיק את העשרת האורניום ● דוברת הבית הלבן: "טראמפ רוצה עסקה עם איראן, אבל אני רוצה להזכיר לאיראנים שיש לנשיא גם אופציות אחרות" ● בלבנון מדווחים על תקיפה ישראלית בדרום המדינה ● עדכונים שוטפים

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

בצלאל זיני / צילום: לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ, מואשם בהברחות לעזה במאות אלפי שקלים

הפרקליטות מייחסת לבצלאל זיני, שהיה אחראי על הכנסת כלים הנדסיים לעזה, עבירות של סיוע לאויב במלחמה, פעולה ברכוש למטרות טרור ולקיחת שוחד, אחרי שהבריח סיגריות לרצועה בשלושה סבבים ● "הנאשמים היו מודעים לאפשרות שהסחורות יגיעו לידי חמאס ויסייעו לו לשמר שרידות כלכלית ואחיזה שלטונית"

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

המשקיע האמריקאי מעולמות הבריאות שלוטש עיניים לארקיע

האחים נקש מנהלים מגעים למכירת השליטה בחברת התעופה לפי שווי של כ-50 מיליון דולר ● המשקיע שנמצא במשא ומתן סופי הוא אליוט זמל, אמריקאי עם פעילות בענפי הבריאות וההשקעות

כלים בלתי מאוישים במצעד צבאי בבייג'ינג, ספטמבר. גרסאות חמושות של כלבים רובוטיים וכטב''מים / צילום: Reuters, Sheng Jiapeng/China News Service/VCG

סין ערכה מצעד מרהיב של זאבים רובוטיים - הנשק החדש שלה למלחמה

מהנדסים סינים שרצו לאמן כלים לא מאוישים בלחימה החליטו לשאוב השראה מהטבע ● התוצאות הכניסו את המדינה למרוץ, שבסופו נחילי רחפנים שמדמים יונים, להקות זאבים רובוטיים ומערכות דומות יציפו את שדה הקרב העתידי במדינה ● המודל שואף לשפר את כשירותו של הצבא, שלא נלחם כבר 50 שנה

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

מרחיבה את המשרדים ביקנעם: עסקת הענק של אנבידיה ומליסרון

ענקית השבבים חתמה על הסכם שכירות חדש מול מליסרון, ובכך ממשיכה במגמת ההתרחבות בישראל ובצפון בפרט ● מדובר בבניין חדש בעל 11 קומות, סמוך למטה הקיים של אנבידיה ביקנעם ולקמפוס הענק שיוקם בטבעון במרחק כמה דקות נסיעה

קריית שמונה. תצליח איפה שחיפה ובאר שבע נכשלו? / צילום: Shutterstock

בין פנטזיה למציאות בגליל: אוניברסיטה ושדה תעופה הם לא תמיד תרופת קסם

ההכרזות על שדה תעופה ואוניברסיטה בקריית שמונה מצטיירות כהבטחה למהפך בצפון ● בפועל, ניסיון העבר מלמד שנגישות ולימודים לבדם אינם משנים מגמות הגירה ● בלי תעסוקה, שירותים ואקוסיסטם עירוני מתפקד, קריית שמונה עלולה להישאר תחנת מעבר זמנית

קמפיין של הלוטו / צילום: צילום מסך מיוטיוב

כ-15 מיליון שקל בשנה: תקציב הפרסום של הלוטו עובר ידיים

פרסום הגרלת הלוטו עובר ממשרד באומן בר ריבנאי למשרד אדלר חומסקי - שלמעשה יטפל מעתה במרבית תקציב הפרסום של מפעל הפיס, העומד על 60 מיליון שקל בשנה ● מקס ממתגת מחדש את הלייב פארק בראשון לציון כ־אמפי MAX ● חברת הפינטק הישראלית april חותמת על שיתוף פעולה עם פייפאל ● וגם: שורת מינויים חדשים בגלידות שטראוס תחת הבעלים החדשים ● אירועים ומינויים

פרסומת של ארטליסט לסופרבול / צילום: צילום מסך

יותר מ-8 מיליון דולר ל-30 שניות: אף אחד כמעט לא מזפזפ בפרסומות הסופרבול

הסופרבול, שישודר ביום ראשון הקרוב, הוא לא רק אירוע ספורט משמעותי עם 120 מיליון צופים - אלא גם אחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● השנה יקחו בו חלק שלוש חברות ישראליות, והטרנד הבולט הוא מעבר מפרסומת חד-פעמית לחוויה אינטראקטיבית "360"