גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סודותיו הגלויים והסמויים של מנהל ההשקעות

האם הוא דואג שבית ההשקעות ירוויח דרך הכנסת קרנות הנאמנות ותעודות הסל של הבית לתיקי הלקוחות? האם הוא פוגע בפיזור של הלקוח בשביל להגדיל את דמי הניהול?

בשבוע שעבר פורסם באתר האינטרנט של "גלובס" טור של אלדר גנזל בשם "הבלוף הגדול של מנהלי ההשקעות". גנזל העלה לדיון נושא חשוב - העלות בפועל של ניהול תיק השקעות על ידי בית השקעות, כאשר רובו ככולו מורכב ממוצרי הבית (קרנות נאמנות בעיקר אך גם תעודות סל).

גנזל מתאר את תחושת המיאוס אשר הוא, כמנהל תיקים, חש לנוכח היקף התופעה. הוא מתאר קשר של שתיקה ארוך שנים בין אנשי המקצוע כדי לא לכרות את הענף שהם יושבים עליו, ושיטה אשר כל תכליתה היא גזל הלקוחות. אולם אני חושש שהוא קצת נסחף ושהתמונה שהציג חלקית.

קודם כל, בית ההשקעות הוא לא היחיד שמרוויח. אני, משווק השקעות רחמנא ליצלן, אבי אבות הטפילים בתעשייה הפיננסית, גם מרוויח מהשיטה מאחר, ואם תיק ההשקעות מניב לבית ההשקעות הכנסה גבוהה יותר כתוצאה משימוש בקרנות נאמנות כחלק מרכזי בתיק, הרי שההכנסה של המשווק הנגזרת מהכנסת בית ההשקעות, גבוהה יותר.

הנה, אמרתי זאת. ה"סוד" שמעולם לא הסתרתי מפני לקוחותיי, נחשף. כן, יש משווקים המסבים את תשומת לבם של לקוחותיהם לעניין, ולו מן הטעם הפשוט שהם מייחסים ללקוחותיהם רמת אינטליגנציה שאינה פחותה מזו שלהם עצמם. הנחת הבסיס היא שאם המשווק לא יידע את הלקוח מראש, הלקוח הסביר יעלה בסופו של דבר על העניין, והדרך לעזיבה תהיה קצרה. לא בגלל העלות העודפת לכאורה, אלא בגלל חוסר השקיפות ואובדן האמון.

תיקי קרנות לא בהכרח יקרים יותר

אני בהחלט מסכים עם גנזל בנוגע לביקורת על דמי הניהול הגבוהים מאוד בקרנות הנאמנות, המנייתיות בעיקר. מרבית קרנות הנאמנות המנייתיות בישראל גובות דמי ניהול של כ-3% לשנה, וחלקן גובות אף דמי ניהול גבוהים יותר. אתייחס לכך בהמשך. עם זאת, צריך לזכור כי מרבית התיקים המנוהלים בישראל הם בפרופיל בסך הכול די שמרני, בו החשיפה למניות מוגבלת לרוב לכ-20%-30% מסך התיק. כך שדמי הניהול האפקטיביים בתיק של 20% מניות ו-80% אג"ח, המורכב אך ורק מקרנות נאמנות, יהיו בשיעור של 1.5-1.8% לשנה, תלוי בתמהיל מרכיב האג"ח.

דמי ניהול בתיק באחזקה ישירה של מניות ואג"ח על תיק של 0.5-1 מיליון שקל הם אכן כ-1.2%. אך זהו רק הבסיס. על כך יש להוסיף עמלות קנייה/מכירה של ני"ע, שהן לפחות 0.1% לפעולה, לעיתים אף יותר. זה כמובן עלול ליצור ניגוד אינטרסים ברור בין מנהל התיק ובין הלקוח. וגם אם מנהל התיק לא מרוויח מפעולת המסחר, עדיין נדרש מספר רב מאוד של פעולות כדי לשמור על האיזון במשקל של כל נייר ונייר בתיק.

נקודה חשובה נוספת היא שלתיקי קרנות נאמנות יש יתרון ברור של דחיית מס, מאחר ורוב הקרנות הן קרנות פטורות. בתיק ני"ע באחזקה ישירה המסים משולמים באופן שוטף כתוצאה מריבוי הפעולות. כך שמבחינת העלות האפקטיבית, אין באמת הבדלים כאלו גדולים בתיקים בהם מרכיב המניות מוגבל (ואלו הם מרבית התיקים בישראל). לעיתים אפילו תיקי הקרנות זולים יותר.

אגב, במדגם השוואתי לא מייצג שערכנו בין תיקי קרנות לתיקי אחזקה ישירה בבתי השקעות שונים, היתרון בביצועים במקרים רבים הוא דווקא של תיקי הקרנות.

עדיף פיזור באמצעות קרנות ותעודות

גנזל מזכיר את נושא הפיזור כדרך מתוחכמת לשווק את הפטנט. הוא טוען כי פיזור על ידי קרנות נאמנות משולל יסודות מתמטיים וכלכליים. לגבי היסודות המתמטיים - אכן יש מחקרים המדגימים כי באופן סטטיסטי הרוב המכריע של אפקט הפיזור בתיק מניות מושג באמצעות 20-30 מניות, ופיזור מעבר לזה לא תורם באופן משמעותי להקטנת התנודתיות.

גנזל טוען שאם כבר מתפזרים כל כך, עדיפה השקעה במכשיר זול עוקב מדד (תעודת סל או קרן סל) על פני קרן נאמנות. כאשר דמי הניהול קרנות מנייתיות הם כה גבוהים, אני בהחלט מסכים.

השאלה היא האם טוב יותר למשקיע של 500 אלף שקל בתיק 20/80 להיות מושקע ברכיב המנייתי באופן ישיר באמצעות 20 מניות (כפי שממליץ גנזל), או באמצעות מכשיר עוקב מדד?

עם כל הכבוד למנהלי התיקים בשוק המקומי, אני מעדיף מכשירים מפוזרים: אם מנהל תיקים בארץ צריך לבחור 20 מניות כדי למלא מכסה של 100 אלף שקל (20% מתיק של 500,000 שקל), באילו מניות יבחר? אם יבחר במניות הגדולות, כמו טבע, הבנקים, כי"ל או חברות הסלולר, התשואה שישיג לא תהיה כנראה שונה בהרבה מזו של מדד ת"א 25 או מדד ת"א 100.

אם יחליט ללכת על מניות אקזוטיות יותר הוא עלול ליצור לבעל התיק בעיה של נזילות וסחירות ביום פקודה. נפח המסחר בשוק ההון המקומי, בעיקר במניות הקטנות, לא גדול מספיק כדי לאפשר למנהל תיקים לנהל תיק מניות קטנות באחזקה ישירה באופן סביר. במקרה של מניות היתר לקרנות הנאמנות יש יתרון בולט על אחזקה ישירה ועל השקעה באמצעות תעודות סל, על אף דמי הניהול המאוד גבוהים בקרנות הללו.

לכן, בסופו של דבר, אם הברירה היא בין stock picker שעלול להכניס אותי למקומות שאיני מעוניין להיות בהם, ובין חשיפה מנייתית באמצעות קרנות נאמנות (במקרה של מניות יתר) ותעודות/קרנות סל, אני מעדיף את האופציה המפוזרת. בוודאי בתיקים של 500 אלף שקל, אך גם בתיקים גדולים יותר.

עכשיו בואו נתמקד ב-80% מהתיק המושקעים באג"ח. ובסכומים הללו, באג"ח - במיוחד באג"ח חברות - אין כמעט יתרונות באחזקה ישירה (למעט השליטה הטובה יותר במח"מ) על פני השקעה באמצעות מכשירים מפוזרים.

האינטרסים הסמויים מהעין

יש בעייתיות בהרכבת תיק מנוהל מקרנות הבית, אך היא לא העלויות הגלויות, אלא האינטרסים האחרים, הסמויים מן העין. הביקורת שלי כלפי בתי ההשקעות בישראל היא שהם מייצרים לנו הרבה יותר מדי מוצרים. על סמך ניסיוני עם קרנות נאמנות בחו"ל, התופעה של שינוי מדיניות השקעה בקרנות הנאמנות המקומיות נפוצה משמעותית יותר מאשר בחו"ל.

אין לי בעיה עם בית ההשקעות משתמש במוצריו לצורך ניהול התיק. השאלה היא באילו מוצרים. כאשר מגוון המוצרים בתוך הבית כל כך גדול, ולא ממוקד רק בנקודות החוזק של בית ההשקעות, אין ספק שחלק מהמוצרים טובים וחלקם פחות. את הדרך לתיקי ההשקעות של הלקוחות מוצאים גם אלה וגם אלה. אם בית ההשקעות משיק מוצר חדש ומעוניין לתת לו "דחיפה", הלקוחות בתיקים המנוהלים עלולים למצוא את עצמם כמשקיעים הראשונים במוצר.

אם, למשל, קרן מסוימת אינה גדולה מספיק, הרי שעלויות התפעול הקבועות שלה הן גבוהות באופן יחסי. מי עלול לשלם את החשבון? אם בית השקעות מייצר קרן נאמנות ת"א 100 הגובה דמי ניהול של 3% לשנה, ובמקביל מייצר קרן סל או תעודת סל על מדד ת"א 100, בהן העלות ללקוח היא עשירית מזו של קרן הנאמנות, איזה משני המכשירים יגיע לתיק?

חשוב לציין כי ניגוד אינטרסים פוטנציאלי קיים גם בתיקים בהם לא נעשה שימוש במוצרי הבית. לרוב המכריע של בתי ההשקעות יש חשבונות נוסטרו המושקעים אף הם בשוק המקומי. לחלק מבתי ההשקעות יש חברות חיתום, קופות גמל וקרנות השתלמות.

כמשווק השקעות שבא במגע עם מגוון בתי השקעות מקומיים ולא שייך לאף אחד מהם, הרשו לי להרגיע אתכם: תקלות, חוסר הגינות וניגודי אינטרסים היו ויהיו, אך בסך הכול התנהלות בתי ההשקעות ומנהלי ההשקעות בישראל סבירה מאוד. בתי ההשקעות המקומיים ספגו ביקורת רבה במשבר האחרון, חלקה מוצדקת. בהחלט צריך להשגיח עליהם - בין היתר גם בנוגע לעלויות. אך הצגה של תמונה חלקית וחד צדדית עושה עוול.

דוד טמיר הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי

למה המשקיעים

עוד כתבות

מיינה הודית בפארק הירקון בתל אביב / צילום: י.ש

פחות פרפרים, יותר מינים פולשים: המצב המדאיג של הטבע בישראל

מיני הטבע בישראל נמצאים תחת מתקפה רב חזיתית: פולשים, זיהום, צמצום שטח, אקלים ועוד. גם המלחמה כנראה לא עוזרת ● תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע: "מספר קטן של ממצאים חיוביים מראה שכשמתאמצים אז יש תוצאות"

אודי מוקדי, מייסד ויו''ר סייברארק / צילום: דיויד שופר

תמורת 1.54 מיליארד דולר: סייברארק הישראלית רוכשת את חברת Venafi

סייברארק תשלם כ-1 מיליארד דולר במזומן וכ-540 מיליון דולר במניות עבור Venafi, חברה העוסקת בניהול זהויות מכונה ● העסקה צפויה להיסגר במחצית השנייה של 2024 בכפוף לאישורים רגולטוריים

דב קוטלר, המנכ''ל היוצא של בנק הפועלים / צילום: כדיה לוי

ברקע מכתב המפקח: הפועלים עם רווח של 1.9 מיליארד שקל ויחלק 40% כדיבידנד

שבועיים אחרי שמנכ"ל הבנק דב קוטלר הודיע על פרישה, הפועלים מפרסם דוחות ומגלה תשואה להון של 14.6% ברבעון הראשון של השנה ● בתיאום עם בנק ישראל יחלק הפועלים דיבידנד של 775 מיליון שקל, ימים ספורים אחרי שהמפקח על הבנקים קרא לחלוקת רווחים שקולה על רקע המלחמה

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם נתניהו וגלנט לא יוכלו לטוס לחו"ל? כל המשמעויות של ההחלטה הדרמטית המסתמנת

התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הגיש היום בקשה להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט ● מה המשמעות של צווי המעצר, מי יכריע בבקשה ומה הסיכוי שהיא תתקבל? ● גלובס עושה סדר

חברות המזון הפרטיות. האם תהיה שקיפות? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בג"ץ מאותת: חברות מזון ייאלצו לחשוף רווחיות של מוצרים

ויסוצקי, אסם, שטראוס, קימברלי קלארק, סוגת, יוניליוור, סנו והחברה המרכזית למשקאות קלים עתרו לבית המשפט העליון במטרה להימנע מחשיפת נתוניהן ● מסתמן כי העתירות יידחו, והרכב השופטים קבע: למפקח על המחירים יש סמכות לדרוש את הנתונים

קניות אונליין / איור: גיל ג'יבלי

מיהן קמעונאיות המזון שהתחזקו באונליין, ומי עדיין לא בתמונה?

בין 15 אתרי הקניות הישראלים הבולטים באפריל נמנות שש רשתות מזון: שופרסל, רמי לוי, ויקטורי, קשת טעמים, טיב טעם וחצי חינם - בעוד יוחננוף וקרפור בחוץ ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

טרמינל 1, נתב''ג / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

החל מהשבוע הבא: טרמינל 1 חוזר לפעילות מלאה

טרמינל 1 בנתב"ג, שנסגר באוקטובר 2023, צפוי לחזור לפעילות בשבוע הבא ● עפ"י נתוני רשות שדות התעופה, צפויים לעבור בטרמינל כ-200 אלף נוסעים מדי חודש ● אלה החברות שיפעלו ממנו

וול סטריט / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בוול סטריט; וויקס מזנקת בכ-25%

הנאסד"ק עולה ב-0.8% ● רכישה משמעותית לסייברארק ● ריינאייר עקפה את ציפיות האנליסטים, הרווח השנתי זינק ב-9% ● פאלו אלטו תדווח היום לאחר הנעילה, צים תדווח מחר - מה צפוי בדוחות? ● מותו של נשיא אירן עלול להשפיע שוק הנפט • וויקס: הרווח הנקי זינק ב-50%, מעדכנת כלפי מעלה את התחזיות ● אופנהיימר: "החולשה במניית נייס היא הזדמנות השקעה אטרקטיבית"• יוליוס בר: "ביקוש אסייתי חזק דוחף את מחירי הזהב והכסף כלפי מעלה"

מוחמד מוחבר, צפוי להיות ממלא מקום הנשיא באיראן / צילום: Reuters, Pacific Press

מפעילות גרעינית ועד טילים בליסטיים: הכירו את הנשיא הזמני של איראן

כאשר נשיא מת או אינו כשיר למלא את תפקידו, החוק באיראן קובע כי ממלא מקומו יהיה הסגן הראשון ● עם מותו של איברהים ראיסי מונה סגנו הראשון מוחמד מוחבר ● בחירות לנשיאות יש לקיים תוך פרק זמן מקסימלי של 50 יום

מערכות הגנה אוויריות בתרגיל פולני. ורשה חתמה על הסכמי רכש בעשרות מיליארדים / צילום: Reuters, Kacper Pempel

עם הסכמים בעשרות מיליארדים: המדינה שמתכננת להקים את הכוח הצבאי הגדול ביותר באירופה

פולין מתכננת להכפיל את מספר החיילים שלה והיא אף הזמינה את מדינות נאט"ו לאחסן נשק גרעיני בשטחה ● בנוסף לכך חתמה ורשה על הסכמי רכש צבאי בעשרות מיליארדי דולרים בשאיפה לבנות את הצבא הגדול באירופה ● צעדים אלו מסמנים את המתיחות באירופה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה: "צריך להבין שהתחיל עידן חדש - העידן שלפני המלחמה"

רס''ן גל שבת ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רב-סרן גל שבת מת מפצעיו בביה"ח לאחר שנפצע בעזה

רס"ן גל שבת, בן 24, מקציר, מ"פ בחטיבת הצנחנים מת מפצעיו לאחר שנפצע באורח קשה ● ניסיון פיגוע סמוך לאבו דיס: לוחמי מג"ב נטרלו את המחבל ●  חשד לחדירת כלי טיס עוין לגליל העליון ● לראשונה אחרי 4 חודשים: רה"מ נתניהו ייפגש עם ראשי רשויות בצפון ● עדכונים שוטפים

ווסימוזי מדונסלה (מימין), נציג דרום אפריקה בדיון בהאג / צילום: Reuters, Yves Herman

המשטר בדרום אפריקה פותח מערכה לשלילת ההכרה בזכות הקיום של ישראל

עיון באוצר המילים והדימויים של נציגי המשטר הדרום אפריקאי בבית הדין בהאג מראה כי הם מתרחקים במהירות משאלת עזה ועוברים אל שאלת הלגיטימיות של קיום ישראל ● אפשר להגיד שהיחסים עם משטר ה–ANC במדינה הגיעו אל סוף הדרך

מגדל בין ערים / הדמיה: מילוסלבסקי אדריכלים

מגדל של 100 קומות על גבול ת"א: פרויקט חסר תקדים יוצא מהקפאה

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א תביא לאישור מהלך שיאפשר להקים את הפרויקט גם ללא השלמת גשר סמוך - שהיה עד כה תנאי לבנייה ● המטרה: לאפשר את שחרור המכרז לפרסום

צעדת ''אחים לנשק'' במחלף שער הגיא / צילום: אביב אטלס

חסימות כבישים ומעצרים עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת: ימי השיבושים חוזרים

המחאה נגד הממשלה הוציאה לפועל שיירות רכבים הנוסעות במהירות איטית מהצפון, מהדרום ומהמרכז ● עימותים בין שוטרים למפגינים שניסו לחסום את כביש 1, 12 מוחים נעצרו ● בין מובילי ההפגנה ישנן משפחות נרצחים וחטופים, והיא צפויה להמשיך בערב למעון ראש הממשלה ברחוב עזה בירושלים

כרים חאן, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין-לאומי / צילום: AP-Mary Altaffer, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המסר המסוכן של האג: אין הבדל בין מנהיג טרור למנהיג דמוקרטי

כרים חאן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, התייצב בפני המצלמות והודיע לראשונה בראיון ל-CNN על כוונתו להעמיד לדין את ראשי חמאס מחד ואת נתניהו וגלנט מאידך ● הניסיון ליצור השוואה בין הצדדים הוא מסוכן למעמד הדמוקרטיה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

הפתיעה אפילו את עצמה: דוחות טובים לוויקס


מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם • וויקס עקפה את הציפיות הן בהכנסות והן ברווח; מעדכנת את התחזיות כלפי מעלה • מדור חדש

אילוסטרציה: Shutterstock

איך הפכו מניות השירותים לתחום שמדליק את השוק האמריקאי

מניות שירותי התשתיות - חשמל, גז ומים, שנחשבות שנים להשקעה אפרורית אך מניבת תשואה בטוחה - לוהטות מתחילת השנה ● זאת בעיקר על רקע הצורך האינסופי של יישומי הבינה המלאכותית בחשמל ● אולם כמו כל מגזר שהופך רותח, גם כאן אפשר להיכוות

אולפני הרצליה / צילום: דוד שי, מתוך ויקיפדיה

אפריקה, תדהר ולוזון זכו בקרקע בהרצליה תמורת כ־142 מיליון שקל

שלוש החברות זכו בשטח של 3.8 דונם שהיה ברשות רמ"י, כחלק מהתוכנית להפיכת אולפני הרצליה למתחם מגורים ● הן היו המציעות היחידות במכרז, והצעתן גבוהה בכ־20 מיליון שקל ממחיר המינימום ● מדובר באותו מתחם שבו הן מקדמות בנייה ל־350 יח"ד

בענף הבנייה נרשמת מצוקת עובדים ניכרת / צילום: Shutterstock

הביקוש לעובדים ממשיך לעלות, אך רק למשרות במיומנות נמוכה

שיעור התעסוקה על פי נתוני הלמ"ס המשיך לעלות בחודש החולף ● על פי הנתונים בניכוי העונתיות לחודש אפריל, ישנם 137 אלף משרות פנויות - לעומת 134 אלף בחודש מרץ ● יחד עם זאת, בענף הבנייה נרשמת מצוקת עובדים ניכרת

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

חשד לשחיתות בהיקף מאות מיליוני שקלים, במעורבות משפחות פשע: עובדים בעיריית ת"א נעצרו

13 חשודים, בהם עובדי אגף התברואה בעיריית ת"א, נעצרו בחשד לעבירות שחיתות ציבורית, הלבנת הון וקיזוז חשבוניות פיקטיביות ● מהחקירה עולה כי עובדים בחברות ניקיון המספקות שירותים לעירייה פעלו להטיית מכרזים, תוך מתן שוחד וטובות הנאה לעובדי אגף התברואה ולמקורביהם