במקור זה אמור היה להיות בכלל יום שני החדש, אבל ייתכן כי הפחד מהמשחק המרכזי בליגת העל גרם לזכיין לשנות קצת את הסדר (לא בצדק: העניין בליגת העל ילך ויפחת ככל שתתקדם העונה). זה אמור להיות יום חגו של הרגולטור, היום שבו משלם הזכיין את חובו לחברה.
לא אחים גדולים, לא רמזורים ולא מוניות של כסף: תחקיר ואחריו קצת יידישקייט בחזות מזרחית-אותנטית. שלא אובן לא נכון: מדובר בשתי תוכניות מצוינות. אני מודה כי איני מתלהב תמיד מסגנון ההגשה של אילנה דיין ב"עובדה", אבל צוות התחקירנים שלה - וכפועל יוצא מכך גם התחקירים עצמם - הם בדרך-כלל טובים עד מעולים.
הערב (ג') היא מכוונת לנקודה הגבוהה ביותר: מערכת הביטחון. כך עושים בשמנו עסקאות נשק. כשאתה שם על הכוונת נושא כה גדול, אתה גם מפריח הצהרה לפיה לאף אחד לא תהיה כאן חסינות. נותר רק לראות איך תפרע "עובדה" את השטר הזה, במיוחד כשהעונה היא נמצאת בתחרות ישירה מול "המקור" בערוץ 10, וריאציה שונה על אותו נושא.
בשבוע שעבר רשמה "המקור" הישג יוצא דופן עם רייטינג של 12.6% מול "מועדון לילה" (לקט) החזקה, הערב יביא מיקי רוזנטל, אחד שלמד כבר משהו על בעלי הון, את סיפורו של לב לבייב, ולא נותר לראות מה יעדיפו הצופים: פרשיות שוחד בהודו - או עלייתה ונפילתה (הזמנית לפחות) של אפריקה ישראל.
אחרי שתתפנה מהעיסוק בנושאים הרציניים, תפנה קשת אל חיקה החמים של המסורתיות הירושלמית, עם עונה שלישית ל "מעורב ירושלמי". מדובר בסדרה ישראלית טובה מאוד, טובה עד כדי כך שמצאתי את עצמי נהנה ממנה מאוד גם אם החמצתי כמה פרקים בין הצפייה הקודמת לנוכחית.
יש בה אמנם כמה אלמנטים "טלנובליים" עם מינון יוצא דופן של אהבות, שמחות ואסונות, אבל המשחק מעולה, העלילה לא שגרתית, ועבורי (ואני מניח כי גם עבור חלק מהצופים), שגדלתי בסביבה שונה, יש כאן הצצה יפה לסגנון חיים אחר.
מצפייה בחלקים מהפרקים הראשונים של העונה החדשה, אני מתרשם כי לא חלה נסיגה ברמתה של הסדרה היפה הזאת, וחבל רק שאצטרך לבחור הערב בינה לבין "לונדון פינת בן-יהודה" המצוינת בדרכה שלה.
בו בן שנה
"הלילה עם ג'יי לנו", ג' 20:00, "יס סטארס קומדי"
אם צרכתם כבר את החדשות שלכם מאחת התוכניות המוקדמות, אתם מוזמנים להתיישב על הספה, מול הכורסה של ג'יי לנו (יוחזר השולחן לאלתר) ולצפות בראיון עם מישל אובמה, אשתו של.
אל תצפו ליותר מדי בראיון הזה: מעבר לשילוב בין מנחה מוכשר למרואיינת מקצועית, יש כאן בעיקר שטויות נוסח "מה היא אומרת לנשיא כשהוא חוזר הביתה", או "איך חגגנו את יום הולדתו של הכלב בו", וגם קצת דברים שמרגשים משום מה את האמריקנים כמו איך זה לפגוש במלכת אנגליה או באפיפיור.
עדיין, עם כל הביקורת על האייטם החלול הזה - קשה מאוד לחשוב על אשת מנהיג ישראלי, או אפילו מנהיגה פוליטית בזכות עצמה, מתראיינת בחופשיות ובחן כזה.