ג'ורג' סורוס, הפיננסיר והפילנטרופ הוותיק, שזוקף לזכותו את הפלת הליש"ט ואשר לימים הזרים מיליונים למאמצים להכשיל את בחירתו מחדש של ג'ורג' בוש, מקדיש עצמו עתה למיזם חדש: הבסת השוק החופשי. הוא עומד להשקיע 50 מיליון דולר בהקמת "מכון לחשיבה כלכלית חדשה" שיקרא תיגר על "הפונדמנטליסטים של השוק החופשי".
לא בכל יום יוצא בעל השליטה באחת מקרנות הגידור המצליחות בעולם, והאדם ה-29 במידרג העושר הגלובלי, לפי פורבס, נגד השיטה שאותה מיצה הוא עצמו כדי לצבור כ-11 מליארד דולר. ובעוד שסורוס הפך עצמו זה מכבר לחביבו, אם לא לאבירו, של המחנה הליברלי בארה"ב, המיזם החדש שלו הצליח להפתיע את הקהילייה הפיננסית עם חשיפתו אתמול (ב'), בטור של מייקל הירש ב"ניוזוויק".
לפי הידיעה, סורוס מקבץ עתה סביבו כמה מטובי המוחות שאיבדו את מבטחם בעליונות השוק החופשי, כלכלנים שמצאו עצמם דחוקים לשוליים בימי הבועה העליזים, ובכללם חתני פרס נובל בכלכלה ג'וזף סטיגליץ, ג'ורג' אקרלוף, מייקל ספנס וסיר ג'יימס מירליס.
"המכון לחשיבה כלכלית חדשה" יהיה מרכז למתן מענקי מחקר, ארגון סימפוזיונים והוצאת כתב-עת כלכלי, שמאמציו יכוונו לעקירת מקצוע הכלכלה מאחיזתם של "קנאי" השוק החופשי, ששולטים בו לא מצרים כבר עשרות שנים, ולתיקון כשלי הדה-רגולציה, מוקשי הנעל שהשאירו אחריהם פוליטיקאים ימניים בעיקר בארה"ב אך גם במדינות אחרות. סורוס מקווה שהשקעתו הראשונית תניע תורמים אחרים להצטרף אליו ולהגדיל את תקציב המיזם ל-200 מיליון דולר.
"התיאוריות הכלכליות הכשילו אותנו לא רק בניבוי והסבר של מה שהתרחש; הן גם לא הצליחו להגן על החברה", אמר ל"ניוזוויק" רוברט ג'ונסון, לשעבר דירקטור-מנהל בסורוס פאנד מנג'מנט, שמונה לעמוד בראש המכון החדש. "זה מה שהמשבר הנוכחי חשף. הפרדיגמה כשלה. אין שום קו מנחה".
נכון, כמובן, שסורוס לא מגלה את אמריקה. כבר לפני שנה, כמה שבועות לאחר קריסת השווקים הפיננסיים, אמר לארי סאמרס, יועצו הכלכלי הראשי של הנשיא אובמה: "יהיה צורך לחשוב מחדש על מגזרים רחבים של הכלכלה לאור מה שאירע". ובכל זאת, החשיבה הכלכלית לא השתנתה במידה רבה מאז.
אפילו אלן גרינספן, לשעבר יו"ר פדרל ריזרב, החל להשמיע דברי כפירה, כאילו הוא מנהל ויכוח עקרוני עם אלן גרינספן הצעיר, כותב בעל הטור בניוזוויק. "רגולטורים בארה"ב צריכים לשקול לפרק כמה מהמוסדות הפיננסיים שנחשבים 'גדולים מכדי להיכשל'", אמר גרינספן לפני כמה שבועות. הוא כנראה הספיק לשכוח שברוב שנותיו ככלכלן צמרת הוא הביע תיעוב מהרעיון שלממשלה כלשהי יינתן לפרק משהו. גרינספן כתב פעם, ש"כל המבנה של מערכת חוקי אנטי-טראסט בארה"ב הוא אנדרלמוסיה של אי רציונליות ובורות כלכלית". סורוס ינסה לקדם עתה רעיונות כפירה כמו אלה של גרינספן הזקן. בעל הטור מציין, שאפילו אדם סמית, שהגה את תפיסת השוק החופשי, נתן דעתו לכך שלבנקים צריך להתייחס באופן שונה מאשר לעסקים אחרים. השווקים הפיננסיים, שתמיד מרחף מעליהם ענן של מאיים של פניקות ופחדים, פגיעים יותר לכישלון אע"פ שיש להם חשיבות קריטית לבריאות הכלכלה.
אבל התפיסה הזו נדחקה לשוליים בעשורים שחלפו ע"י "היפותזת השווקים היעילים". עכשיו, כשמתברר שהשווקים אינם יעילים כל כך, השאלה היא האם המטוטלת תנוע כל הדרך חזרה, או תעצור אי שם באמצע. האם השווקים הפיננסיים צריכים להיות נתונים לרגולציות קשיחות, כמו, נאמר, חברות חשמל? את זה נשמע בקרוב מסורוס, אביר השוק הלא חופשי.