ניסיונה של חברת
ורדינון טקסטיל - מקבוצת
אלון של
דודי וייסמן - להצניע חילוקי דעות עם בעל מניות מיעוט בחברה, שעלו באסיפתה האחרונה, לא צלחו. לאור פניית רשות ניירות ערך, נאלצת החברה לפרסם את מכתבו של ד"ר יהודה שנהב, בוו הוא פורס את טענותיו נגד התנהלות החברה, ובעלי השליטה בה.
במכתב מסביר ד"ר שנהב כי "הן דיווח החברה המקורי אודות התנהלות והחלטות האסיפה הנמשכת, והן הדיווח המשלים שנעשה לבקשת הרשות לניירות ערך אינם מדויקים, אינם נכונים ואינם משקפים כהלכה את מהלך העניינים". החברה, כצפוי, שוללת בתגובה את הטענות ומציינת כי "כל הדיווחים שפורסמו על ידינו בנושא היו דיווחים נכונים ומדויקים".
בורדינון טקסטיל , העוסקת בשיווק מוצרי טקסטיל לבית, פסלו את קולו של ד"ר שנהב ואת הקול שבשמו הצביע באמצעות ייפוי כוח מבעלת מניות נוספת (דנה לבוא), ובהמשך לכך אישרו הסכם ניהול עם חברת "בי קמעונאות" (בעלת השליטה בורדינון טקסטיל בשרשור). שנהב הביע התנגדות להסכם בשמו ובשם לבוא, אולם בנימוקים שונים טענה הנהלת ורדינון טקסטיל כי ייפוי הכוח שהוענק לו אינו בר תוקף.
לפי ההסכם תעניק בי קמעונאות לחברה שירותי ניהול תמורת תשלום חודשי של כ-173.3 אלף שקל, או כשני מיליון שקל במונחים שנתיים. תקופת ההסכם היא לחמש שנים. בהסכם הניהול הקודם, אגב, הסתפקה בי קמעונאות בתשלום חודשי של 57,500 שקל.
שנהב דוחה את טענות החברה לגבי אי כשירות ייפוי הכוח שהוענק לו. בנוסף הוא טוען כי הצביע באמצעות ייפוי הכוח נגד ההסכם, ושולל את טענת החברה לפיה "אילו היה מתאפשר לו היה מצביע נגד". הוא גם יוצא נגד ההחלטה שלא לאפשר את דחיית האסיפה.
בהודעת התגובה של דוחה כאמור ורדינון טקסטיל את הטענות. היא טוענת כי אין לייחס לה מחטף בהצבעה, ומדגישה כי טענה זו מגיעה "לכסות על מחדלו של הנציג (שנהב) שלא המציא ייפוי כוח לאסיפה". עוד מציינת ורדינון כי לשנהב ניתנה האפשרות להשיג את ייפוי הכוח הנדרש, אולם לטענתה הוא סירב להצעה.
ב-15 באוקטובר פרסמה ורדינון טקסטיל הודעה בה ציינה כי האסיפה הכללית אישרה את הסכם הניהול עם בי קמעונאות, תוך שהיא מזכירה כי לא קיבלה את עמדת שנהב. ארבעה ימים לאחר מכן, ולאור פניית הרשות לניירות ערך, פרסמה הודעה נוספת, בה ציינה כי במידה שקולו של שנהב היה נספר, ההצעה לאשר את הסכם הניהול הייתה נדחית.