לא בכל יום מאבדים מי שנחשבו בעבר לדמויות מובילות במגזר העסקי בכלל ובשוק ההון בפרט את השליטה בעסקיהם, מחוסר ברירה. אתמול זה קרה ל
יצחק שרם ו
יאיר פודים, כאשר נציגות בעלי האג"ח של
לידר השקעות - זרוע הפעילות העיקרית של קבוצת
שרם פודים - המליצו לאשר את הצעתו של
דן דוד לרכישת השליטה בחברה. דוד צפוי להשלים את המגעים מול בעלי החוב בלידר בשבועיים הקרובים.
את ההשקעה בלידר השקעות יבצע דוד באמצעות קרן ATE שאת פעילותה בארץ מוביל צחי אפלויג, שותף מנהל בקרן. אפלויג, שמכיר את לידר היטב מהתקופה שבה שימש סמנכ"ל כספים בפולאר השקעות - לשעבר האחזקה העיקרית של החברה - ישמש כמנכ"ל לידר לכשתושלם העסקה.
בשבוע הבא צפוי אפלויג להתחיל במו"מ מול בנק לאומי - לו חייבת לידר השקעות כ-135 מיליון שקל - על מבנה חוב חדש לחברה. למחזיקי האג"ח חייבת החברה 220 מיליון שקל ולפי המתווה שהציע דוד, הוא יזרים לקופת החברה 60 מיליון שקל ויקבל בתמורה 50.1% ממניותיה. 35 מיליון שקל מסכום זה יוזרמו להון המניות, ו-25 מיליון שקל יינתנו כנגד הנפקת אג"ח, שוות בזכויותיהן לאג"ח הנסחרות כיום.
בשלב השני, תבצע לידר הסדר חוב מול מחזיקי האג"ח ושאר הנושים הלא מובטחים. ההסדר יכלול הזרמה מיידית של 58 מיליון שקל (שישמשו לפירעון חלק מאג"ח ד'), וכן הנפקה של סדרת אג"ח חדשה, בהיקף של כ-30 מיליון שקל, לתקופת פירעון שמסתיימת בעוד עשר שנים, ומתחילה להיפרע מהשנה החמישית
בנוסף תנפיק לידר למחזיקי האג"ח שטר הון, בסכום של 50 מיליון שקל, שיאפשר השתתפות ברווחים עתידיים של לידר נדל"ן ויקנה זכות להמרה למניות לידר השקעות, בשיעור של כ-10%. מחזיקי האג"ח גם יקבלו באופן מיידי 16% ממניות לידר השקעות. אחזקה זו עשויה לגדול על ידי מימוש האופציות שבשטר ההון, או על ידי חלוקת מניות עודפות שיישארו לאחר ההסדר עם בנק לאומי.
כך, לאחר ההסדר עם מחזיקי האג"ח ועם בנק לאומי, מבנה השליטה החדש בלידר השקעות יורכב מקרן ATE שתחזיק 51%-60% מהמניות, מחזיקי האג"ח שיחזיקו 16%-25%, והיתר, כ-20% מהמניות, יוחזקו על ידי שרפ"ג, בנק לאומי והציבור.
את ההסדר הובילה נציגות מחזיקי האג"ח שהורכבה מאקסלנס, מנורה והראל, ויוצגה על ידי עורכי הדין רענן קליר ואלון בנימיני. ג'וש רוזנצוויג יחד עם שותפתו רויטל אבירם, וקותי גביש, ששימשו כיועצים חיצוניים.
דן דוד עומד לקבל לידיו חברת אחזקות במצב פיננסי קשה שסך התחייבויותיה במאוחד עומד על למעלה ממיליארד שקל. את המחצית הראשונה של השנה סיימה לידר השקעות עם הפסד של 114.7 מיליון שקל, שנבע בעיקרו מלידר נדל"ן - מקור הצרות העיקרי שלה.
הפורטפוליו של לידר השקעות מורכב מארבע חברות עיקריות (וכן אחזקה מינורית פיננסית בפולאר השקעות), כאשר רק מתוכן רק לידר שוקי הון, בניהול דני ברק, היא רווחית.
כעת, עם זכייתו של דוד במכרז, לא ברור אם ברק יישאר בתפקידו. האחרון מחזיק ב-15.5% מלידר שוקי הון, ולפי ההסכם שלו עם לידר השקעות הוא מחויב להישאר בתפקידו לפחות עד סוף 2010 על מנת לשמור על אחזקות אלה.
אולם התמודדותו של ברק במכרז מול דוד יצרה מתח עם בעלי השליטה הקודמים, שרם ופודים (הנותרים בעלי מניות מיעוט בחברה) שראו בצעדיו ניסיון ציני לנצל הזדמנות על חשבונם, וסברו כי הצעתו הייתה מכוונת כדי לחלץ את לידר שוקי הון בלבד, על חשבון טובת החברה האם.
מלבד לידר שוקי הון, מחזיקה לידר השקעות כאמור גם בלידר נדל"ן הפועלת בעיקר במרכז ובמזרח אירופה, וכבר בסוף 2008 היא הודיעה על הקפאת פרויקטים ולא עמדה בפירעון הלוואות שנטלה מבנקים שונים במזרח אירופה.
לידר השקעות מחזיקה עוד ב-57% מפולאר תקשורת וב-46% מגרינסטון. גם חברות אלה לא הסבו נחת לחברה האם, בעיקר הראשונה מביניהן, המנוהלת על ידי רימון בן שאול. אחזקתה המרכזית של גרינסטון היא חברת EER המתמחה בטיפול בפסולת מוצקה, אולם טרם הציגה הכנסות בתחום.
בנוסף יש בידי החברה קופת מזומנים תפוחה (כ-80 מיליון שקל) לאחר מימוש אחזקותיה בתחומי תעשיות הבנייה, כאשר הונה העצמי עומד על 174 מיליון שקל מתוך מאזן של 212 מיליון שקל בלבד.
אפלויג: "לא נהיה המפרק של לידר"
בפני צחי אפלויג, הנציג של קרן ATE בארץ, עומד אתגר לא קל - הוא מקבל לידיו חברת אחזקות במצב פיננסי רעוע, שרק חברה אחת בפורטפוליו שלה רווחית, והשאר מדממות הפסדים. לדבריו, "לידר החזקות תהפוך להיות הפלטפורמה העיקרית שדרכה נבצע השקעות בישראל. יש בלידר השקעות הרבה פוטנציאל, ואנחנו לא מתכוונים להיות המפרק של החברה" . אפלויג, 50, משמש כשותף מנהל בקרן ATE החל ממאי 2005. לפני כן, שימש בשורת תפקידים בפולאר מקבוצת שרפ"ג.
בעל השליטה החדש בלידר, דן דוד (81), הוא איש עסקים יהודי המתגורר באיטליה. את הונו עשה בעיקר בתעשיית תאי הצילום האוטומטי. עיקר הפעילות שלו בישראל כיום היא פילנתרופית, ולידר השקעות היא בעצם דריסת הרגל המשמעותית הראשונה שלו בעולם העסקים הישראלי.
*לאחר הרכישה יקטן חלקם של בעלי השליטה הנוכחיים בלידר לאחוזים בודדים. בכוונתך להשאיר אותם בניהול החברה?
אפלויג: "אין לנו שום מחויבות כלפי אף אחד".
*האם ניתן ללמוד משהו מהטעויות שלהם?
"קטונתי מלתת ציונים, וצר לי על הסיטואציה אליה הגיעו שרם ופודים. אנחנו מתכוונים לעבוד קשה ובאופן אחראי, עם דגש על תזרים מזומנים".
*נראה כי הפורטפוליו של לידר אינו ממוקד אלא מפוזר בין תחומים רבים, שבינתיים רובם לא מוכיחים עצמם.
"אני חסיד של מיקוד, אבל כרגע בירושה יש פורטפוליו מגוון של עסקים, ואני מקווה שנצליח להוציא מהם את המיטב. אנחנו לא באים לממש במכירת חיסול, אלא להשביח מתוך כוונה להיות חברת אחזקות ממוקדת".
*למעט לידר שוקי הון, כל החברות מפסידות.
"לידר שוקי הון היא 'היהלום שבכתר'. בפעילות הנדל"ן נצטרך לטפל באופן מיידי, ולגבי גרינסטון (בעיקר קופת מזומנים ממימושי העבר, וכן אחזקות בחברת הטכנולוגיה EER, ת.ק.), אנחנו סבורים שיש לה פוטנציאל גדול ויש לנו בהחלט כוונה לשים עליה דגש".
*אתה רואה את דני ברק כחלק מהנהלת לידר שוקי הון?
"מאוד ארצה, ואעשה כל שאני יכול כדי שדני יישאר איתנו. התחרות היתה הגונה, ובסופו של דבר ממתחרים אני מקווה שנהפוך לקולגות. אמרתי זאת לדני עוד לפני הזכייה במכרז".
הלוך הלכה החבריה
"אני לא מאמין בקפיצות בחיים, אלא בגידול איטי ומבוקר. זה אולי נשמע מצחיק, אבל אני שונא סיכון". בתחילת העשור הנוכחי נחשב הדובר, יצחק (איציק) שרם, לפיננסייר הבולט ביותר בשוק ההון. כמעט שלא היה מהלך פיננסי, קטן או גדול, שבו לא הופיעה חתימת ידו של שרם. קבוצת שרם-פודים (אז שרם-פודים-קלנר) הפכה לחברת השקעות תוססת שהניבה רווחים גבוהים למשקיעים.
הימים הללו חלפו כנראה. הקשיים אליהם נקלעה הקבוצה, בשל השקעות עתירות סיכון, בעיקר בתחום הנדל"ן במזרח אירופה, אך גם בתחומי התקשורת והטכנולוגיה (שהניבו לה בעבר רווחים נאים), מאלצים כעת את שרם (61) ופודים (60) להיפרד מהשליטה בלידר, זרוע הפעילות המרכזית של הקבוצה. לאחר אין ספור הנפקות, הקצאות, השקעות, ומימושים, לצד עסקאות בעלי עניין ושכר מרקיע שחקים, חוזרים השניים לנקודת ההתחלה כמעט, עם חברת השקעות ששווי השוק שלה נמוך מ-60 מיליון שקל, ומוניטין מוכה.
קצת היסטוריה: ב-1991 עזבו שרם ואהרון דוברת המנוח את קונצרן כלל לטובת הקמת בית השקעות משלהם. בעקבותיהם הגיעו לדוברת-שרם הטובים שבמנהלי כלל, ובראשם אביגדור קלנר ויאיר פודים. במהרה התברר כי החיבור בין דוברת לשרם הוא נוסחה מנצחת. דוברת הביא קשרים, ניסיון וסמכות, ושרם - את היכולת לזהות הזדמנויות ויצירתיות בתפירת עסקות פיננסיות מורכבות. דוהרת על גלי הגאות בשוק המניות של תחילת שנות ה-90, הצליחה דוברת-שרם לגייס מאות מיליוני שקלים להשקעות בשוקי ההון והטכנולוגיה.
בספטמבר 1996, עם רכישת השליטה בחברת פועלים השקעות (ששמה שונה לפולאר) מידי בנק הפועלים, חלה עליית מדרגה בהיקף עסקיהם. דווקא כשהם בשיא הצלחתם, חולשים על אחת מחברות האחזקה הגדולות במשק, הגיעה השותפות לקצה. בסוף 1998 מכר דוברת את חלקו בדוברת-שרם, כשלרכישת המניות על ידי שרם הצטרפו גם פודים וקלנר, שהפכו לשותפים החדשים בחברה, לצד "המשקיע השקט", רובין צימרמן. בהמשך, נאלץ גם קלנר להיפרד מהקבוצה, ככל הידוע בעקבות חקירה שבמסגרתה נחשד בשימוש במידע פנים הקשור לחברות בקבוצה.
במהלך תקופת חייה ידעה שרם-פודים זמנים קשים, בעקבות השקעות כושלות שביצעה, אך השכילה לצאת מהם בשלום, בדרך כלל בקורלציה עם התאוששות בשוק המניות. ברם, בשנים האחרונות איבדה מכוחה וממעמדה, תוך שהיא נפרדת מאחזקותיה המרכזיות בזו אחר זו (פולאר השקעות, איטונג ועוד). מהמכה האחרונה שנחתה עליהם בעקבות משבר האשראי והשפעת עסקי הנדל"ן שלהם, כבר לא הצליחו שרם ופודים לצאת בשלום. במאי השנה הודיעה לידר כי היא נדרשת להסדר חוב עם הבנקים ובעלי האג"ח שלה.