גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנספחת המסחרית בישראל: "הדנים מוקסמים מהחידושים הישראליים"

פורבס דירג את דנמרק במקום ה-1 ברשימת המדינות שהכי טוב לעשות בהן עסקים ■ סקר עולמי שנערך באחרונה צופה כי דנמרק תהיה הראשונה להתאושש מהמשבר הכלכלי העולמי ■ איך קורה שהיזמים הישראלים עדיין לא שם בהמוניהם?

דנמרק צפויה להיות הראשונה שתתאושש מהמשבר הכלכלי העולמי. כך עולה מסקר עולמי שפרסם באחרונה IMD, ביה"ס הבינלאומי למנע"ס בשוויץ, שבחן את העמידות הכלכלית של מדינות למשבר הכלכלי העולמי.

מספר שבועות קודם לכן, דירג פורבס את דנמרק, שכלכלתה מאופיינת בשוק פתוח ותחרותי עם מעורבות ממשלתית מועטה, במקום ה-1 מתוך 127 המדינות שהכי טוב לעשות בהן עסקים.

גם האקונומיסט ציין באחרונה ב"דירוג העולמי של סביבות העסקים", כי ב-5 השנים הקרובות צפויה דנמרק לשמור על מיקומה בראש דירוג. לאור האמור, נשאלת השאלה, עד כמה דנמרק אטרקטיבית ופוטנציאלית עבור יזמים ישראלים?

אם בוחנים את האטרקטיביות עפ"י היקף הסחר ההדדי, שהסתכם ב-08' ב-382 מיליון דולר, נראה שהישראלים לא מתרגשים מהפתיחות הדנית, דבר המציב אותה במקום ה-31 ברשימת יעדי היצוא של ישראל.

על חוסר ההתלהבות של הישראלים מלמד נתון נוסף: חלקה של ישראל ביבוא הסחורות של דנמרק עומד על 0.14%, שיעור הנמוך מהממוצע העולמי העומד על 0.26%.

"דנמרק היא מדינה המאופיינת בחסמי סחר לא-פורמליים מהגבוהים בעולם כמו דרישה לעמידה בתקנים שונים המקשים על היצואן הישראלי, חרם על מוצרים שמקורם בשטחים ועמידה בדרישות רגולציה גבוהות בתחומי הבריאות והבטיחות", אומר אבי חפץ, מנכ"ל מכון היצוא.

לא בכדי, במדד ETI של הפורום הכלכלי העולמי, הבוחן את הסחר החופשי של סחורות ברחבי העולם, בסעיף המתייחס לנושא של חסמים לא-מכסיים, מדורגת דנמרק במקום ה-69 מתוך 89 מדינות.

שלא לציטוט, יצואנים ישראלים מספקים הסבר נוסף: ריבוי המוסלמים בשנים האחרונות בדנמרק מהווה גורם מרתיע. כזכור, בשלהי 08' צעיר דני ממוצא ערבי פתח באש לעבר שני ישראלים שעבדו בדוכן לממכר מוצרי טיפוח מישראל, במחאה על מבצע "עופרת יצוקה".

אם שואלים את אילנה קרסניק, הנספחת המסחרית של דנמרק בישראל, עד כמה אטרקטיביות דנמרק לאנשי עסקים ישראלים, היא משיבה: "לו הייתי איש עסקים ישראלי המעורב בעסקי היי-טק, ביוטכנולוגיה, חקלאות, אנרגיה ירוקה, ביו-פארמה וציוד רפואי, הייתי בוחנת היטב את דנמרק כאחד המקומות הראשונים לעשות בהם עסקים, למרות שהדנים השמרנים עלולים להיבהל מהאימפולסיביות הישראלית בעסקים".

אשר לרף הכניסה הגבוה המהווה חסם, מאשרת קרסניק, כי "לא כל דבר אפשר למכור לדנים, ובעיקר לא מוצרים שאינם פורצי דרך מבחינה טכנולוגית ועיצובית. לכן, חברות ישראליות, למשל, בתחום ה-IT, תחום חזק של ישראל, צריכות להיות ממש חדשניות כדי להיכנס לשוק. למוצרים החדשניים באמת יש יתרון תחרותי עצום. הדנים מוקסמים מהחידושים הישראליים".

גרף דנמרק 2

קונסול של כבוד בדנמרק: "ההזדמנויות נמצאות בדרך של שיתופי פעולה וסינרגיה"

כיאה למדינה סקנדינבית, גם בדנמרק הוחרמו מוצרים ישראלים המיוצרים בשטחים. "הדנים חוששים להיחשף למוצרים שמקורם בשטחים, ובהקשר זה אכן ישנם חסמים", מאשר עמי לפידות, קונסול כבוד של דנמרק ב-15 השנה האחרונות ויבואן ציוד רפואי, משקפיים, מכשירי כושר ועוד.

*האם זאת הסיבה בגינה הסחר ההדדי אינו גבוה יחסית?

"לא רק. הישראלים לא אוהבים רחוק, וסקנדינביה היא סוף העולם מבחינתם".

*מה הקשר שלך לדנמרק?

"עסקיי התחילו שם. הקשרים המסחריים הובילו במרוצת השנים למינוי שלי כיו"ר לשכת המסחר ישראל-דנמרק, ולאחר מכן כקונסול כבוד. אני מייעץ לשגרירות דנמרק בנושאים מסחריים ובבניית קשרים".

*ספר על השוק הדני?

"הכלכלה הדנית דומה לישראלית מבחינת התעשיות. לשתיהן תעשיות קלות ואפס תעשיות כבדות. בשתיהן יש 'תעשיות כתר': להם יש את לגו, קרלסברג ונובו נורדיסק, ולנו את ישקר, טבע ושטראוס.

"היתרון שלהם הוא שהם באירופה. 60% מהתוצר שלהם מכוון ליצוא, חלק גדול לגרמניה שדורשת מוצרים איכותיים ודנמרק יודעת לספק".

*עד כמה דנמרק פוטנציאלית לישראלים?

"מאחר שדנמרק בתוך אירופה, היא בקלות יכולה לקחת מוצרים ישראלים ולהוציא אותם החוצה. במהלך השנים, היו הרבה מאוד ניסיונות לשיתופי פעולה, אבל אף פעם זה לא הגיע להצלחות מסעירות.

"ההזדמנויות נמצאות בדרך של שיתוף פעולה וסינרגיה. כלומר, מו"פ משותף בתחומים כמו ציוד רפואי, IT, חקלאות ואנרגיה ירוקה. בדיוק כמו שעשו יצרנית הבירה קרלסברג הדנית והחברה המרכזית למשקאות הישראלית, שפתחו בשותפות מבשלת בירה באשקלון".

*ממה צריך להיזהר?

"מהבטחות. אם מציעים לדנים מוצר, הוא צריך להיות עם ארבע רגליים על הקרקע, לא שתיים. נדרשים שקיפות, אמינות ואפס קיצורי דרך.

"הדנים הם בצפון. קרים. הם אולי לא מראים את זה, אבל הם סוחרים גדולים. דנמרק מבוססת עוד מימי הוויקינגים על מסחר. יש לנו ולהם הרבה מה למכור, אבל הקהל הסופי נמצא מחוץ לשתי המדינות".

יצואן: "הדנים חושבים פעמיים לפני שהם מוציאים כסף"

יקבי רמת הגולן

בעלים: 8 קיבוצים ומושבים ברמת הגולן

שנת הקמה: 1983

מס' עובדים: 120

היקף יצוא שנתי: כ-250 אלף יורו

היינות של יקבי רמת הגולן מיוצאים לעשרות מדינות, ביניהן דנמרק. לדברי יעל גיא, מנהלת שיווק ומכירות בינלאומי, אין כוונה או ניסיון לטשטש את הארץ ואת חבל המקור של היין: "בעולם היין יש משמעות עצומה למקור, ולמי שיש בעיה עם המקור שלנו שלא יקנה".

*האם יינות רמת הגולן הוחרמו בדנמרק?

"האוכלוסייה המוסלמית התרבתה מאוד בשנים האחרונות בדנמרק, ובסקנדינביות האחרות.

"הכניסה המאסיבית שלהם לענף המסעדנות, הנחשב ללקוח משמעותי של יצרני יין, יצרה איזשהו דיבור על ישראל בכלל ועל השטחים בפרט, כולל רמת הגולן.

"המוסלמים בדנמרק ובכל מקום אחר בעולם, מנסים לעורר גלים לטובתם. ואכן, מדי פעם יש הרמת ראש של ארגונים מוסלמים. לשמחתנו, הדנים משתדלים להישאר ניטרליים".

*האם היצוא שלכם נפגע בעקבות עופרת יצוקה?

"במסגרת התגובה המוסלמית, כל מה שישראלי נפגע. בתקופות כאלה המשווק שלנו משתדל לשמור על שקט ולא להגיב. לחכות שהגל הרע יחלוף ואז לחזור לשגרה.

"כשמוסלמים דנים מרימים ראש, אנחנו מורידים ראש עד יחלוף זעם. לטעמנו, זאת דרך הפעולה הנכונה ביותר".

*מה את יכולה לספר על המשווק הדני?

"מדובר בחברה משפחתית שמייבאת יינות עולם. היא משווקת אותנו בדנמרק ובסקנדינביות האחרות באמצעות חברות-בת. אנשים מקסימים, פתוחים וחביבים. יש להם קוד התנהגות שלנו כישראלים נראה קריר, אבל כשנכנסים פנימה מבינים שזאת לא קרירות אלא סגנון חיים.

"אבא שלי היה שנים יבואן 'לגו', ולמרות שהוא כבר לא עוסק בזה הקשרים החברתיים עדיין נשמרים. גם בביזנס אני מגלה יושרה, פתיחות וסוג של חשיבה אובייקטיבית".

*אז למה היקף היצוא שלכם לשם נמוך יחסית?

"דנמרק איננה יעד מרכזי, אבל אנחנו רואים בנוכחות שלנו בשוק שצורך ומזמין יינות ישראלים הצלחה גדולה. אפשר ויש לאן לגדול שם, אבל אנחנו שמים היום דגש על פתיחת שווקים חדשים".

*מה הקושי הגדול בשוק זה?

"מדובר בשוק של יינות זולים. מאחר שהיינות שלנו לא כאלה בשל עלויות ייצור ומשלוח גבוהים, התחרות שם קשה. לכן, אנחנו מכוונים לפלח שוק גבוה יותר, אבל גם איתו קשה כי הדנים חושבים פעמיים לפני שהם מוציאים כסף".

*איך המיתון משפיע?

"אין ספק שהיום קשה יותר למכור. אולם, המשווק שלנו מדבר בעיקר על זהירות בגביית כספים ופחות על ירידה במכירות".

גרף דנמרק 1

10 טיפים לעשיית עסקים נכון בדנמרק

על-פי מכון היצוא

1. עמידה בתקנים

בדנמרק מודעות גבוהה מאוד לנושא העמידה בתקנים, בעיקר בתחום המזון, התרופות ומוצרי ילדים ותינוקות. יש להקפיד שהמוצרים המשווקים יעמדו בתקנים האירופאים והמקומיים.

2. איכות הסביבה

דנמרק היא אחת המדינות הפעילות יותר בתחום הגנת כדור הארץ. מומלץ לקחת זאת בחשבון הן ביחס למוצר עצמו והן ביחס לחומרים הנלווים לו כמו אריזות מתכלות ונייר ממוחזר.

3. שותף/סוכן מקומי

הדנים אינם פתוחים יחסית לתרבויות זרות, ולכן הם מעדיפים להתנהל מול איש קשר מקומי. מומלץ לגייס שותף/סוכן מקומי או מפיץ.

4. תשלומים.

הדנים ידועים כדייקנים מאוד. לכן, אין צורך בהשקעת משאבים בנושא גבייה, התשלומים מועברים במועד.

5. שער עסקי

דנמרק משמשת שער עסקי למדינות הסקנדינביות, ועבודה מולם פותחת פתח להרחבת הקשרים העסקיים במדינות אלו.

6. עמידה בהתחייבויות

הדנים מייחסים חשיבות רבה לעמידה בהתחייבויות כמו פגישות וזמן אספקה, והם נסוגים מקשרים עסקיים אם ישנה חריגה. יש להקפיד על דיוק בכדי לקיים קשרי עבודה רצופים.

7. פחות זה יותר

הדנים מייחסים חשיבות גבוהה לאיכות המוצר (טריות, בטיחות, ידידותיות לסביבה ועוד). להבדיל, הם מייחסים חשיבות נמוכה יותר ל"עטיפת המוצר". לכן, מבחינה עיצובית מומלץ לשמור על קו נקי ואסתטי.

8. זמן וסבלנות

במרבית המקרים החדירה לשוק הדני איטית מאוד והדרגתית. כשמדובר במוצרים חדשים הם אף דורשים לקבל דוגמיות, לביצוע ניסויים וכד'.

9. קוד לבוש

קוד הלבוש, בעיקר בפגישות ראשונות, הוא בעל חשיבות רבה. מומלץ להגיע עם חליפת רשמיות.

10. קשרים עסקיים אישיים

קשרים עסקיים עם הדנים נושאים אופי רשמי והדיונים הם נטו סביב עבודה. התקשורת, המתבצעת לעתים קרובות - בעיקר באי-מיילים ובשיחות ועידה - היא עניינית וללא שיחות חולין.

מה יש לישראלים שהדנים צריכים?

על-פי מכון היצוא

1. טלקומוניקציה

דנמרק מאופיינת בשיעורי חדירה גבוהים באינטרנט (98%) ובטלפונים סלולריים (100%). כמו-כן, רמת הוצאות ה-IT לנפש בה מהגבוהות בעולם.

דנמרק, המדורגת במקום הרביעי בעולם בקליטה ובאימוץ טכנולוגיות חדשות, מהווה שוק ניסויי טוב לטכנולוגיות ומוצרים חדשים בשל גודל השוק ורצון הצרכנים להיחשף לטכנולוגיות חדשות.

לחברות היי-טק ישראליות המתמחות בפתרונות אינטרנטיים, המספקות פלטפורמות טכנולוגיות ו/או שירות ותמיכה, יש פוטנציאל חדירה גבוה

2. אנגריה חלופית

צריכת האנרגיה בדנמרק היא הנמוכה ביותר במדינות האיחוד.

דנמרק פועלת לצמצום של 21% בפליטת גזי החממה עד 2012. בנוסף, היא שואפת לייצר 30% מצריכת האנרגיה ממקורות חלופיים עד 2025; לשמור על צריכת אנרגיה גולמית ברמה של שנת 2006; ולקיצוץ של 15% בייצור אנרגיה ממקורות מסורתיים לעומת 2006.

על מנת להשיג את המטרה, דנמרק נוקטת בצמצום צריכת אנרגיה בשיעור שנתי של 1%-3%; בשימוש ברכבים ידידותיים לסביבה; בפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים; ובתכנון נכון של בניית מפעלי אנרגיה ותשתיות תומכות.

פוטנציאל רב לחברות ישראליות העוסקות בטכנולוגיות ליעילות אנרגטית ברשתות חשמל, בנייה ושימוש תעשייתי, מערכות משלימות ותומכות לאנרגיית רוח ואנרגיה סולרית, כמו גם טכנולוגיות לייצור ביו גז מפסולת.

3. תרופות

הענף הגדול ביותר ביצוא הסחורות של דנמרק. כ-90% מהתרופות המיוצרות במדינה מיוצאות, בעיקר לאירופה ולאמריקה.

ב-2007 תושבי דנמרק, המאופיינת בתוחלת חיים נמוכה יחסית למדינות אירופה אחרות, הוציאו 3.6 מיליארד דולר על תרופות.

ענף זה מהווה פוטנציאל לחברות ישראליות המעוניינות בשיתופי פעולה בתחום מדעי החיים, בפיתוח תרופות גנריות ובאבחון וביעילות תרופות.

4. מזון

על רקע המגמה למודעות לשמירה על איכות הסביבה ותזונה נכונה, צפויים שינויים בהרגלי הצריכה במדינה בעתיד.

זאת, לצד שינויים במבנה סוציאלי (שיעור גבוה של נשים עובדות, למשל) המשפיעים על עלייה בביקושים למזון חצי מוכן. כיום קיים בדנמרק ביקוש למוצרים קפואים בעלי איכות גבוהה וארוחות מוכנות.

בנוסף, קיים ביקוש למזון בריאות ומזון אורגני. היקף מכירות המזון האורגני הוערך אשתקד ב-900 מיליון דולר. עלייה בביקושים למזון אורגני, שמחירו גבוה יותר, מצביעה על נכונות צרכנים דניים לשלם יותר עבור מוצרים איכותיים ומיוחדים. קיים פוטנציאל לחברות ישראליות בתחום מוצרי מזון ייחודיים.

ת"ז: דנמרק

שטח: 43 אלף קמ"ר

שלטון: מונרכיה תחיקתית

אוכלוסייה: 5,476,000 תושבים

עיר בירה: קופנהגן

משאבים טבעיים: גז טבעי, נפט, דגים, מלח, גיר, אבן, חצץ וחול

שפות: דנית, אנגלית וגרמנית

כוח עבודה: 2.914 מליון (53% גברים ו-47% נשים)

שיעור אבטלה: 2.9%

תמ"ג לנפש: 57,503 דולר

אינפלציה: 1.4%

מטבע: קרונה דנית

יצוא: 22.068 מליון דולר, בעיקר לאירופה (64.7%), נורבגיה (6%) וארה"ב (6.4%)

יבוא: 21.934 מליון דולר, בעיקר לאירופה (69.91%) ומנורבגיה (4.7%)

נכון ל-2008

עוד כתבות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר