בעוד הרעש הרב סביב הסדר החוב שנחתם באפריקה ישראל הולך ופוחת, הדרמה בהסדר אחר - זה של חברת הספנות צים מקבוצת החברה לישראל - רק מתחילה. היום אחר הצהרים נערכה במשרדי החברה לישראל, שבשליטת סמי ועידן עופר, ההצבעה על הזרמת עד 575 מיליון דולר לצים, שנקלעה לקשיים פיננסים, ההערכות בשוק ההון הן כי הסיכויים שההחלטה - הנדרשת לתמיכת לפחות שליש מהקולות שאינם נגועים בעניין אישי - תאושר, הם נמוכים.
הפסקה בת שעה לא הספיקה לראשי החברה לישראל לשפר עמדות בצורה מהותית לקראת הצבעת בעלי מניותיה בעניין הזרמת ההון ממנה לצים, והובילה אותה להודיע על סיום האסיפה שכינסו ללא קבלת החלטות.
הנימוק שהציג עו"ד צבי אפרת, שייצג את החברה באסיפה נגע לעניין האישי של חלק מהגופים המוסדיים בהצבעה. אפרת הסביר כי החברה בוחנת את הנחיית הרשות לניירות ערך בנושא ובהתאם לכך הודיע על המשך האסיפה עוד יומיים בהסכמת המשתתפים. אולם חלק מנציגי הגופים המוסדיים שלקחו חלק באסיפה מעריכים כי הרשות לא תשנה את עמדתה במהירות לכן הם לא רואים בדחייה בת היומיים כדבר היכול לסייע לחברה בצורה משמעותית, ובשל זה בעיקר כדחיית הקץ.
עוד טרם ההפסקה, שהתארכה יותר מהצפוי, שטח עו"ד אפרת בפני מחזיקי המניות את החשיבות הרבה שיש לאישור ההסדר. לצד הנימוקים הכלכליים הנוגעים להתאוששות החזויה של צים בעוד מספר שנים ולהנאת בעלי המניות מכך, עו"ד אפרת קשר את גורלה של צים לכלכלה הלאומית, כשהסביר על ההשלכות השליליות העשויות להיות למשק במידה והחברה לישראל לא תסייע לצים להיחלץ ממצבה.
"קריסת צים עלולה לגרום נזק בל ישוער לכלכלה, אם ההסדר לא יאושר" אמר עו"ד אפרתי והוסיף "ההסדר עם כל הגורמים האחרים נקלע לבעיה חמורה מאד". "לפני מספר שנים היתה כוונה להנפיק את צים לפי שווי של כ-1.5 מיליארד דולר. אפשר בזהירות, לקבל הערכות שצים תחזור למה שהיתה בעבר. המשקיעים יראו תשואה נאה. חו"ל תראה תשואה נאה". אפרת גם דיבר על האינטרס הלאומי: "המדינה זקוקה לצים. רוב הגורמים המממנים הם בנקים בינ"ל וההשלכה למדינה עלולה להיות גרועה מאד. קריסת צים גם תוביל לפיטורים רבים - ואי אפשר להתעלם מכך".
אולם אחד מנציגי מחזיקי האג"ח המוסדיים התייחס לדברים אלה בביטול כשהסביר כי "ברגע שהחברה מתחילה לדבר על אינטרסים לאומיים ועל חשיבות לאומית, זה מצביע על הקושי שיש לה מול המחזיקים ועל חוסר ההיענות של בעלי האג"ח להצעה. במקום להציע לנו עוד הטבות שיוכלו לשכנע אותנו לתמוך בהסדר, הם מדברים איתנו ציונות. עם כל הכבוד, ואין לנו זלזול בעניין זה, האינטרס שלנו הוא קודם כל כלכלי".
עו"ד אפרת שב מההפסקה ואמר:" יש סוגיה שצריך ללבן הנוגעת לעניין אישי של מוסדיים. מאחר וכך, בהסכמת בעלי המניות הישיבה לא ננעלה והיא תימשך ביום שלישי הקרוב בשעה 17:00".
מאמצים רבים מאד
במהלך היום השקיעו בהנהלת החברה לישראל, בראשות ניר גלעד, מאמצים רבים מאוד כדי שההצבעה תזכה בתמיכה הנדרשת. הקבוצה הפעילה לחצים על המוסדיים, ובראשם מנורה-מבטחים שהוא הגוף המוסדי הגדול ביותר, שקולו כשר. אולם הלחצים לא הועילו, ומנורה-מבטחים הצביעה נגד ההזרמה.
מכיוון שרק כ-5% ממניות החברה לישראל הם קולות כשרים בהצבעה, כאלה שאינם נגועים בעניין אישי, הרי שגם למשקיעים הפרטיים יש יכולת להשפיע על התוצאות. בחברה לישראל השקיעו מאמצים לאתרם ולשכנע אותם להגיע לאסיפה ולהצביע. "אין אבן שבחברה לישראל לא הפכו כדי שההצבעה תאושר היום", אומר גורם בשוק ההון.
"הזרמת ההון היא נושא שנוי במחלוקת", אומר אחד המוסדיים. "הדבר הטוב ביותר לעשות זה ספין אוף במניות צים, כמו שקבוצת דלק עשתה עם דלק נדל"ן. ואז מי שירצה, יזרים הון, ומי שלא, ידולל".
הסדר האג"ח אושר
למרות המאמצים הרבים, ההערכות הן כי הסיכוי שההצבעה תעבור היום אינו גבוה במיוחד, ושההצבעה תוכרע על חודם של שברירי אחוז. הסיבה היא ההנחיה של רשות ני"ע לפיה קולותיהם של רוב בעלי המניות בחברה לישראל, שהם גם מחזיקי האג"ח של צים, לא ייספרו בהצבעה.
חלק מהמוסדיים מתחו היום ביקורת על החלטת הרשות לפסול קולות רבים כל כך. "כמות הפסילות מגיעה לאבסורד", אומר אחד המשקיעים המוסדיים. "צריך לצמצם את ההגדרה של מי שנגוע בעניין אישי. לא ייתכן שהסדר מורכב כל כך שכבר אושר על ידי עשרות בנקים, תלוי בקולותיהם של 5% מבעלי המניות של החברה לישראל", הוא מוסיף.
רשות ני"ע, נזכיר, לא קבעה מראש אילו מוסדיים יוכלו להצביע באסיפה ואילו לא, אלא פרסמה הנחיות לפיהן כל מוסדי צריך להחליט אם הוא נגוע בעניין אישי. "כשההחלטה נתונה לפרשנות, זה בעייתי. יש גופים רבים שמעדיפים פשוט לומר שהם נגועים רק ליתר ביטחון, למרות שאין להם באמת ניגוד עניינים", אומר גורם בשוק ההון.
הזרמת ההון לצים היא תנאי הכרחי להסדר החוב של החברה. בחודשים האחרונים עסקה חברת הספנות בגיבוש הסדר חוב עם עשרות נושיה, לפריסת חובות בהיקף של 3.5 מיליארד דולר. אולם כל ההסכמות שהושגו לא יהיו רלוונטיות לולא הזרמת ההון מהחברה לישראל.
על פי הערכות, אם אכן יידחו היום בעלי המניות של החברה לישראל את ההצעה להזרים את הכסף לצים, צפויה החברה לישראל לעתור לבית המשפט. העתירה תהיה ככל הנראה נגד החלטת רשות ני"ע שלא לספור בהצבעה את קולות בנק לאומי המחזיק ב-17% ממניות החברה, ואת קולות המוסדיים שהם בעלי האג"ח של החברה.
הבעיה היא שעתירה שכזו צפויה לקחת לא מעט זמן, ולצים אין את הזמן הזה. מצבה התזרימי של החברה קשה למדי. "לחברה יש בקושי כסף לדלק", תיאר את חומרת המצב גורם בשוק ההון.
בינתיים החברה לישראל יכולה להתנחם בכך שהסדר האג"ח בצים כבר אושר. לצים חוב של 350 מיליון דולר למחזיקי האג"ח.
היום התקיימה הצבעה אינדיקטיבית ולא רשמית לגבי ההסדר שהושג לפני כשבועיים. *
"מתווה ההבראה של צים צר ושברירי"
בחברה לישראל עוד לא התאוששו מההמלצה השלילית שקיבלו מפועלים סהר לפיה צריך להתנגד להזרמת ההון לצים, והיום קיבלו בקבוצה כתף קרה גם מבנק ההשקעות HSBC.
בסקירה שהוציא הבנק, נכתב כי תוכנית ההבראה לחברת הספנות אינה מפתה במיוחד: "המתווה צר ושברירי, הכל בנוי על ציפיות לרווחיות בארבע השנים הקרובות. אם יש סטיה של 4% בציפיות, החברה עלולה להיקלע שוב לבעיות תזרימיות", כותב האנליסט יונה וייס. "כבעל מניה בחברה לישראל הייתי חושב פעמיים לפני אישור של ההזרמה לחברה", אומר וייס ל"גלובס".
"אין מספיק רשת ביטחון"
"היכולת של צים לעמוד בתשלומי החוב בנויה על התחזיות שלה להכנסות. אם הכל יעבוד לפי התחזיות אז זה בסדר, אבל מספיקה סטייה קטנה מהתחזיות, והחברה תמצא עצמה שוב בבעיה תזרימית", מוסיף וייס. "זו לא פעם ראשונה שצופים בענף מסוים שתהיה התאוששות, וזה לא קורה לפי התוכניות ואז איפה תהיה צים אחרי כל המאמצים והכספים שהושקעו בה?".
"בתעשייה תנודתית כמו ענף ההובלה הימית, שמושפע מכל כך הרבה גורמים חיצוניים, אני לא יודע עד כמה באמת ניתן לחזות את ההכנסות ארבע שנים קדימה", מוסיף וייס.
*אז מה לדעתך צריכה החברה לישראל לעשות?
"אין מספיק רשת ביטחון בתוכנית הזאת. הייתי רוצה לראות תוכנית הבראה אחרת ואיתנה יותר, שתכלול פריסה רחבה יותר של החוב. צריך לעשות פעם אחת תוכנית טובה, ולא תוכנית שניתן לשרוד אותה רק בעור השיניים".