צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, סבור כי יש להמשיך במדיניות מוניטרית מרחיבה למרות שההתאוששות הכלכלית כבר יצאה לדרך ברבעון השלישי - מוקדם מהצפוי. בכנס "שווקים גלובליים והשקעות בינ"ל 2009" שערכה סוכנות בלומברג בת"א, אמר אקשטיין כי הכשל הפיננסי היחיד בישראל שהביא למשבר הוא האשראי החוץ-בנקאי בתחום הנדל"ן, מה שהביא כידוע לגל של אי עמידה בתשלומי אג"ח והסדרי חוב.
"תפקוד השווקים הפיננסיים בארה"ב ובאירופה והתחדשות הביקושים במשקים אלו מצביעים על תהליך של יציאה מהמשבר הפיננסי העולמי בתחילת הרבעון השלישי השנה, יציאה מהירה מהצפוי", אמר אקשטיין. "תהליך הפסקתה של ההרחבה המוניטרית החל באוגוסט, עם הפסקת קניית אג"ח ממשלתיות, שינוי המדיניות בשוק המט"ח והעלאת הריבית ל-0.75%. יחד עם זאת, יש לנהל מדיניות מרחיבה ככל האפשר, כדי לאפשר את מירב הצמיחה ללא פגיעה ביעד יציבות המחירים. מאפיין מרכזי של ניהול המדיניות הוא עיגון הציפיות לאינפלציה במרכז היעד".
כלכלת ארה"ב צמחה ב-3.5% ברבעון השלישי וקטעה בכך רצף של 4 רבעונים עם צמיחה שלילית - הרצף הארוך ביותר מאז 1947. בישראל מצפים לצמיחה של יותר מ-2% ברבעון השלישי לאחר צמיחה של 1% ברבעון השני. בנק ישראל מעריך כי הצמיחה בישראל תסתכם השנה ב-0% ובשנה הבאה היא תואץ ל-2.5%. בישיבת הריבית האחרונה החליט הבנק להותיר את הריבית על כנה והדגיש את החשש מפני הידרדרות כלכלית נוספת בעולם שתשפיע על ישראל.
להדק את הרגולציה
אקשטיין הדגיש את הצורך בפיקוח ממשלתי על המערכת הפיננסית. במילים אחרות, בעידן שלאחר המשבר הפיננסי הגדול, אקשטיין רואה את תפקידה של הרגולציה כחשוב יותר. לדבריו, הפיקוח על הבנקים בישראל שמר על יציבותם ותפקודם התקין של הבנקים, תוך דרישה להגדלת ההון, אשר מאפשרת להם היום להרחיב את האשראי במשק".
אך אקשטיין לא שכח להזכיר את הכשל המרכזי בישראל - שוק האג"ח שתפח למימדיים אדירים וגרר גל של הסדרי חוב. "האשראי החוץ-בנקאי בישראל בתחום הנדל"ן צמח למימדים שאין דומה להם במשקים מערביים יציבים, וזה הכשל היחיד בתחום הפיננסי בישראל במהלך המשבר", אמר אקשטיין וקרא ליצור התאמה בין הפיקוח על הבנקים ובין הפיקוח על הגופים המוסדיים שמספקים את עיקר האשראי החוץ-בנקאי.
"כדי למנוע משבר עתידי בתחום האשראי החוץ-בנקאי, הנחיות הפיקוח על סיכוני אשראי זה צריכות להיות זהות במידת האפשר לאלו של הפיקוח על הבנקים", אמר אקשטיין. "יש לאפשר לבנק המרכזי לפקח על הסיכונים המקרו-כלכליים בשווקים הפיננסיים".