גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  Restored items

בית המשפט העליון מצמצם את ההגנה על דיירים מוגנים

קבע כי לאור השינוי במציאות הכלכלית והחברתית מאז חקיקת חוק הגנת הדייר, יש לפרש בצמצום את ההגנה שלו ■ לא תוכר "שרשרת מתמשכת" של דיירים מוגנים בנכס, אלא הורשה אחת בלבד של זכות הדיירות המוגנת

דיני הגנת הדייר ישנים נושנים, ומקורם עוד לפני הקמת המדינה. בעת חקיקתו נחקק חוק הגנת הדייר כחוק סוציאלי. התכלית שעמדה בבסיסו היתה להעניק הגנה לשוכר דירה חסר קורת-גג אחרת וחסר אמצעים.

הזמנים השתנו. המציאות הכלכלית והחברתית השתנתה עמם. כיום לא תמיד נשמר מאזן שכזה, שלפיו הדייר הנו הצד חסר האמצעים והראוי להגנה - שעה שבעל הנכס הוא ה"גביר", הצד החזק, שבאמצעות פגיעה בקניינו יש להגן על הדייר המסכן.

חוק ישן נושן

השינויים האמורים מובילים, כמובן, לשינוי באופן שבו מפרשים בתי המשפט את הוראות אותו חוק ישן נושן. אלה פחות חרדים מחוסר האיזון שבין בעל הנכס לבין הדייר. הם מודעים יותר לכך שדיירים רבים עושים בהגנת החוק קרדום לחפור בו, וזאת שלא לצורך.

בפסק דין חדש שיצא תחת ידיו של בית המשפט העליון מודגשת המגמה האמורה, ומובהר כי דיירים של נכסים לא יוכלו להרוויח מן ההפקר.

פסק הדין ניתן במסגרת הליך שנקט הכונס הרשמי במסגרת הליכי פירוק בית-החולים "ביקור חולים". הנכס הנדון הוא חנות שהיתה בבעלותו של בית-החולים, ושהחל משנת 1942 הושכרה בשכירות מוגנת למנוח אברהם שטוב ז"ל. שטוב הלך לעולמו בשנת 1987, ובנו רפאל, שניהל את החנות כבר משנת 1950, המשיך בניהולה עד לפטירתו בשנת 2003. לאחר פטירתו המשיכו אלמנתו ובתו של רפאל להחזיק בנכס וטענו למעמד של דיירות מוגנת בו.

בתובענה שהגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים, באמצעות עו"ד בני קמפנר ומעיין רוסמן, טען הכונס הרשמי כי עם פטירתו של רפאל אין לאלמנתו ולבתו זכויות כלשהן בנכס, וביקש לחייבן לפנותו ולשלם דמי שימוש ראויים בגינו, החל ממועד פטירתו של רפאל ועד למועד הפינוי בפועל.

השופט יוסף שפירא קבע כי הזכות לדיירות מוגנת עוברת בירושה פעם אחת ליורש קרוב, וכי לפיכך עם מותו של רפאל, שבא בנעלי אביו, חוזר המושכר לבעליו.

האלמנה והבת ערערו על פסק הדין, ובית המשפט העליון דחה עתה את ערעורן.

"הוברר לנו כי המדובר במאמץ להמשיך בדור שלישי בדיירות מוגנת שעבר זמנה ובטל קורבנה, הן במהות המשפטית הן בגדרי צדק", הבהיר השופט אליקים רובינשטיין. הוא קבע כי לא הוכח כי לאחר פטירתו של אברהם ז"ל שילם בנו רפאל דמי מפתח בגין הנכס - דבר שהיה הופך אותו ל"דייר מקורי" שזכויותיו בנכס עצמאיות ולא באו לו מכוח היותו "חליפו" של אביו המנוח, ואו-אז אלמנתו ובתו יכולות היו להיות "דיירות נגזרות" אחריו. לצד זאת בחן רובינשטיין את סוגיית הדיירות הנדחית על מנת להכריע בשאלה אם רפאל היה "דייר נגזר", ואם אלמנתו ובתו היו "דיירות נדחות".

זכות אחת בלבד

החוק קובע כי כאשר דייר מוגן הולך לעולמו לא יהיה אדם אחר לדייר מוגן, אלא אם התקיימו תנאים מוגדרים לכך. כאשר המדובר בנכס המשמש לעסק, הזכות לדיירות מוגנת בו עוברת בירושה פעם אחת בלבד, וה"יורש" נהנה ממעמד של "דייר נגזר".

החריג לכלל האמור, של הורשה אחת בלבד, מתקיים כאשר "היורש" של הדייר המוגן - בן-זוגו, ילדיו או יורשיו על-פי דין - עבד באותו העסק ביחד עם "הדייר המקורי" לפחות 6 חודשים סמוך לפטירתו, כאשר הוא מוסיף לעבוד בו וכאשר העסק דרוש לו לקיומו.

אלמנתו ובתו של רפאל ז"ל (הדייר הנגזר) טענו כי הן ניהלו את העסק ביחד עם רפאל במשך שנים רבות, שעה שאביו של רפאל, אברהם (הדייר המקורי), ניהל את העסק במקום אחר.

"נזכור: אבן הראשה הוא הדייר המוגן המקורי, במקרה דנא אברהם, ואין טענה של ממש שהמערערת 1 עבדה עם אברהם באופן שיקנה לה את ההגנה, וכך גם המערערת 2 כמובן", הכזיב רובינשטיין את תקוותן של האלמנה ושל הבת למצוא את ישועתן בטענה זו. "המסכת העובדתית היא כי המערערת 1 לא עבדה עם אברהם והיא אינה יורשתו, והמערערת 2, גם אם נראה אותה כיורשת על-פי דין... לא עבדה עם אברהם בעסק, וכל הצגה אחרת היא מלאכותית", הוסיף. לדידו, גם התנאי של היות העסק "דרוש לקיומם" של יורשים לא הוכח על-ידי האלמנה והבת.

בקובעו כן דחה רובינשטיין את טענת האלמנה והבת שלפיה הזיקה, אותה יש לבחון בהקשר זה, היא בין "הדייר הנדחה" לבין "הדייר הנגזר" (במקרה זה, רפאל) - ולאו דווקא לבין "הדייר המקורי" (אברהם). על-פי רובינשטיין, לו טענתן היתה מתקבלת, היה בכך כדי ליצור "שרשרת מתמשכת של דיירים, המוגנים לפי חוק הגנת הדייר, באופן שאינו מתיישב עם השכל הישר וההגינות". בהקשר לכך הוא אזכר את הפסיקה, שלפיה חוק הגנת הדייר לא נועד על מנת לאפשר שרשרת אינסופית של דיירות, אלא "הורשה" אחת בלבד. החריג לכך הוא "היורש הנדחה", אך אף זאת בתנאי שהוא ממלא אחר התנאים שמציב לכך החוק.

מלצר הסתייג

"התוצאה שחותרות אליה המערערות אינה עולה בקנה אחד עם המגמה בפסיקה לפרשנות מצמצמת להוראות חוק הגנת הדייר", כיוון רובינשטיין מן הפרט אל הכלל. הוא אזכר דברים שנקבעו על-ידו ושלפיהם, לאור השינויים שחלו במציאות הכלכלית והחברתית בישראל מאז חקיקתו של החוק, יש מקום לפרשנות מצמצמת של ההגנה שהוא מעניק לדיירים. "הדיור המוגן הוא תופעה בת זמנים עברו, והדעת נותנת כי תלך ותחלוף מן העולם", הוסיף ואזכר.

משקבע כי האלמנה והבת אינן דיירות מוגנות בחנות, לא ראה רובינשטיין לדון בטענתן שלפיה יש להעניק להן סעד מן הצדק. המדובר בסעד שבית המשפט מוסמך להעניק, ולסרב לתת צו פינוי, חרף קיומה של עילה לכך, אם הוא שוכנע כי בנסיבות העניין לא יהיה צודק להעניק את סעד הפינוי. "סעד זה נתפס כתרופה יוצאת דופן... שפניה בעיקר אל הנסיבות האישיות של הנוגע בדבר, ואשר באה לאפשר התחשבות מיוחדת במצבים קשים היכולים לנבוע מן היישום הפורמלי והאוטומטי של הדין", הסביר. נסיבות חריגות שכאלה לא נמצאו לו במקרה דנן.

בעוד השופטת אסתר חיות הסכימה לחלוטין עם קביעותיו של רובינשטיין, ביכר השופט חנן מלצר לסייג את הצטרפותו לקביעותיו בהצעה להותיר את השאלה אם הזיקה הנדרשת כאמור היא בין "הדייר הנדחה" לבין "הדייר המקורי", כקביעתו של רובינשטיין - או שמא בין "הדייר הנדחה" לבין "הדייר הנגזר", כטענת האלמנה והבת. (ע"א 10308/06).

עוד כתבות

שי ג'ינפינג, ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ / צילום: ap, Vladimir Voronin, Pavel Bednyakov, Alex Brandon

​איראן, אוקראינה וברקע פרשת אנבידיה: מנהיגי המעצמות הגדולות בעולם נפגשים בסין

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין יגיעו ביום חמישי לסין לפגישה משולשת עם המארח, שי ג'ינפינג ● פוטין יתמקד במלחמה באוקראינה, טראמפ במלחמה עם איראן ושי בנושאים כלכליים ● וכיצד תשפיע עננת פרשת אנבידיה והריגול?

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

דיסקונט: הרווח ברבעון השלישי ירד ב-20% על רקע הפרשה למיזוג מרכנתיל

הרווח הנקי של דיסקונט ברבעון השלישי של 2026 ירד ל-910 מיליון שקל, בעיקר על רקע עלויות התוכנית למיזוג בנק מרכנתיל ● התשואה להון ירדה ל-10.4%, לעומת 13.7% ברבעון המקביל אשתקד

לירן אבישר בן חורין / צילום: טל גלבוע

האוצר צופה ירידה בגירעון אך חושש מפריצה בתקציב הביטחון

בזכות הפתעות בגביית המסים ונטל מס בשיא של 20 שנה (22.5% תוצר), האוצר צופה כי הגירעון יירד אל מתחת ל-4% ● אלא שבוועדת הכספים נחשף כי מערכת הביטחון דורשת 22 מיליארד שקל נוספים – מהלך שעלול להחזיר את הגירעון לכ-5% ● במקביל, באוצר מזהירים מהסתמכות על נתוני הצמיחה החריגים של אנבידיה, ובקואליציה נאבקים על שחרור 1.5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

מערכת ברק MX של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

235 מיליון דולר: עסקת הענק של התע"א בהודו

הודו חתמה על הסכם עם התעשייה האווירית לשדרוג הגרסה הימית של מערכת ההגנה האווירית ברק ● אירונאוטיקס הודיעה אתמול על הסכם עם איירבוס לייצור והרכבת המל"ט אורביטר 4 בגרמניה

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הדולר בשיא של שנה מול השקל. אלו הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של כשנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 8% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון ● עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים ● "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

האם הודעת וואטסאפ מהווה חוזה מחייב? כך קבע ביהמ"ש העליון

לאורך שנים הכירו בתי משפט בישראל במסמכים שונים, כולל בהודעות מייל ובהודעות וואטסאפ, כבעלי מעמד חוזי מחייב ● לא אחת ויתרו בתי המשפט על דרישת החתימה והכשירו זיכרונות דברים כחוזים ● החלטה בביהמ"ש העליון מעידה על מגמה חדשה המשנה עמדה זו

משמאל: האדמירל קופר, הרמטכ''ל זמיר וראש הממשלה נתניהו, במפקדה האמריקאית בקריית גת. בן בית באזור / צילום: ap, Staff Sgt. Michael Ito

הרמטכ"ל אייל זמיר נפגש בקריה עם מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), אדמירל בראד קופר

בפגישתם קיימו הערכת מצב משותפת שבמהלכה דנו בהתפתחויות האזוריות ובאתגרים הביטחוניים המשותפים ● דיווח ב"ניו יורק טיימס": איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהרן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל טראמפ ● צה"ל השמיד תוואי תת-קרקעי ששימש את חיזבאללה בהר דב ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

בנייה / איור: גיל ג'יבלי

מניות ההתחדשות העירונית צנחו בבורסה. הכללים החדשים של רשות ני"ע והסיבות

חברות ההתחדשות העירונית, עד לא מזמן ענף שנחשב סולידי יחסית, הובילו את הירידות החדות בבורסה ● ברקע, יישום הוראות הרשות לניירות ערך, ששוחקות את הרווח, ועוד הנחיות חדשות שבדרך ● אאורה, המובילה את התחום, הציגה רווח גולמי ממכירת דירות של פחות מ–7% ברבעון השלישי

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

איל וולדמן: "אנבידיה צריכה לשקול את החזרת ג'נסן לתפקיד המנכ"ל"

איל וולדמן קורא לדירקטוריון החברה להשיב את המנכ"ל המודח: "קיימת אהדה רבה כלפי ג'נסן. הוא רוצה לחזור לתפקיד - ואי אפשר לדעת איך זה יסתיים", אמר הערב (רביעי) בראיון לקרן מרציאנו בחדשות 12

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

המספר החשוב בדוחות אנבידיה ומה אמרה המנכ"לית החדשה?

בשיחת המשקיעים הראשונה שלה כמנכ"לית הזמנית, קולט קרס העלתה את תחזית צמיחת ההכנסות לשנת הכספים הבאה לכ־75% וטענה כי מבחינה עסקית, "העסקים כרגיל" • ומה נאמר על המנכ"ל היוצא?

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

עם מסר חיובי, ויריב מושלם: חנן פרידמן קובע סטנדרט חדש, ולא בבנקאות

השבוע יצא מנכ"ל לאומי במהלך תקדימי, כשבמקביל לדיווח התקופתי לבורסה פרסם גם סרטון ברשת X שבו ניתח את רווחי השיא של הבנק ● במהלך כזה יש סיכון, אבל תגובה אחת של חבר כנסת טרי שיחקה לידיו, והיטתה את הכף

נועם בתן בביצוע השיר ''מישל'' באירוויזיון / צילום: Reuters, Jens Büttner

הסערה של מאות אלפי שקלים סביב השיר "מישל", וההתערבות של אקו"ם

אקו"ם דורשת מתאגיד השידור להסיר את האיסור על שימוש מסחרי בשירי האירוויזיון לאחר התחרות, בעקבות פרסומת של בזק לשיר "מישל"● באקו"ם טוענים כי המגבלה פוגעת בזכויות היוצרים ואינה מעוגנת בכללי איגוד השידור האירופי ● מנגד, התאגיד מתעקש כי היוצרים חתמו על התחייבות האוסרת למסחר את השיר, והסוגייה תתברר בהליכים משפטיים ● אירועים ומינויים

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל ביטוח / צילום: נאו מדיה

מגדל ביטוח מחלקת דיבידנד - לראשונה מאז 2019

חברת הביטוח תחלק דיבידנד של 530 מיליון שקל, מתוכם כ-240 מיליון שקל יזרמו לכיסו של בעל השליטה שלמה אליהו ● האפשרות לחזור ולחלק דיבידנד מגיעה לאחר שמגדל שיפרה את היחסים הפיננסיים שלה ובראשם ה"סולבנסי" – כושר הפירעון

רמי לוי, בעל השליטה בישראייר; רונן אלעד, בעל השליטה בארקיע; אבי חורמרו, נציג משפחת נקש / צילום: יונתן בלום,  יח''צ, רוני שיצר

"הם רצו שנזרים מיידית 30 מיליון דולר": כך התפוגגו המגעים בין רמי לוי לארקיע

אחרי שהמגעים עם רמי לוי התפוצצו בשל לוחות הזמנים, ורונן אלעד הפך לבעל השליטה בחברת ארקיע, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס מבהיר כי מבחינתו מיזוג שתי חברות התעופה הוא עדיין מהלך נכון ● וגם: כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

קבוצת דלק הציגה צמיחה ברווחים ותחלק דיבידנד של 250 מיליון שקל

הקבוצה שבשליטת יצחק תשובה רשמה ברבעון השלישי רווח נקי של 440 מיליון שקל - עלייה של 9% ביחס לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד ● הכנסות ישראכרט חצו לראשונה רף של מיליארד שקל

נאפע בשארה / צילום: ערוץ היוטיוב הרשמי AWS Events

המהנדס מחיפה שמוביל את רכישת הענק של אמזון בישראל

אמזון מנהלת משא ומתן לרכישת חברת הבינה המלאכותית הישראלית דקארט AI, בעסקה שעשויה להסתכם ביותר מ-7 מיליארד דולר ● את המהלך מוביל נאפע בשארה, בכיר ישראלי באמזון, האחראי על פיתוח שבבי הבינה המלאכותית שלה

ארבעת הבנקים הגדולים / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית והמס הכבידו: רווחי הבנקים ירדו ב-6% ברבעון השלישי

הבנקים מסכמים רבעון עם רווח נקי מצרפי של 8 מיליארד שקל ● הסיבה: סביבת ריבית נמוכה יותר, מס גבוה על רווחי היתר ואינפלציה ● בתשעת החודשים הראשונים נרשמה ירידה מתונה יותר של 4% מסיבות דומות ● בנק לאומי הציג את התשואה על ההון הגבוהה ביותר ברבעון - 16.9%, דיסקונט בתחתית