"על הרשות למניעת הגבלים עסקיים להגביר את פעילותה ולא להירתע נוכח הביקורת, גם בימים של משבר כלכלי שלא ברור אם חלף ומתי יסתיים" - כך טוען פרופ' מאהר דאבח, מומחה בעל שם עולמי בדיני תחרות והגבלים עסקיים.
דאבח הרצה השבוע את משנתו בבית-הספר למשפטים במכללה למינהל, לרגל פתיחת מרכז אקדמי לדיני ומדיניות תחרות במכללה, המהווה השלוחה הישראלית של המרכז ב"קווין מרי" באוניברסיטת לונדון, ושאותו תנהל ד"ר תמר גדרון.
השאלה שדאבח מנסה להתמודד עמה היא כיצד על רשות ההגבלים העסקיים (הוא משתמש במונח כללי יותר הנוהג במדינות המערב - "רשויות התחרות") לפעול בתקופות של משבר כלכלי. האם יש למתן את הרגולציה והאכיפה של דיני התחרות, לכופף את כללי השוק התחרותי המשוכלל בשל צוק העתים, או להיפך - להקפיד דווקא על כל הוראות ההגבלים העסקיים, במטרה להוציא מהר יותר ובאופן יעיל יותר את השוק מהמשבר שאליו נקלע. "השאלה היא איזה סוג של שינוי מדיניות נדרש - האם שינוי מן היסוד או שינוי מדוד", אומר דאבח, "ניתן לומר ששינוי קיצוני הוא בלתי ראוי, מיותר ואין בו צורך. לכן המסקנה היא שגישת השינוי המדוד היא מה שדרוש לנו".
המשבר מעורר גם קריאה לבחון מחדש חלק מהיסודות התומכים במכניזם השוק החופשי, התחרותי והמשוכלל. אלא שלדעת דאבח, ספק אם המסקנה העולה מהמשבר הכלכלי הגלובלי היא שמערכת השוק החופשי נכשלה. "לכל היותר", הוא אומר, "הכישלון חבוי בפן רגולטיבי ספציפי - הרגולציה הפיננסית".
דאבח טוען כי הרשות להגבלים עסקיים עורכת סדרי עדיפויות במסגרת המדיניות הכללית שלה גם בזמני רגיעה, ועליה להמשיך ולבצע תיעדוף גם בתקופת משבר. "רשויות תחרות מבצעות תיעדוף כל הזמן, אך זמן של משבר כלכלי מאלץ אותן לבצע זאת בתכיפות גדולה יותר, בגלל הסבירות להשפעתן על התחרות ובגלל אילוצי תקציב. תחום הקרטלים דורש תשומת לב מיוחדת, וזה מוצדק. על הרשות להגבלים עסקיים לעמוד על המשמר, אך עליה לגלות זהירות ולא להיחפז לנקיטת פעולה אף שהיא עשוייה לחוש תחת לחץ לעשות משהו. התערבות לא נחוצה בשוק עלולה להיות בעלת עלות מיותרת או ליצור עיוות בתחרות".
אתגרים לא פשוטים
המשבר הכלכלי הגלובלי, אומר דאבח, מציב אתגרים לא פשוטים לפתחן של רשויות המדינה, הן הרשות להגבלים עסקיים והן יתר רשויות הממשלה והמחוקק. המשבר מהווה גם הזדמנות לדון בנושאים אידיאולוגיים המתעוררים במצבים כאלה - תפקידה של המדינה בשוק, הלאמה, ליברליזציה, ואפילו קפיטליזם לעומת קומוניזם.
"זהו דיון חשוב", מסכים דאבח, "אך אינני בטוח שבכך עלינו להתמקד. אני חש שיש לקבל כעובדה את האתגרים, ומשימתן של רשויות התחרות הוא לנסות להציע פתרון, או להיראות כתורמות לכך. הלאמה כבר קיימת. התערבות ממשלתית ללא הלאמה כבר קיימת. האמון בשווקים החופשיים כבר איננו קיים כל כך בקרב רבים. זה כורח המציאות, ועלינו להיות ערים לכך ששיקולים מסורתיים של תחרות עלולים להידחק לשוליים עקב פעולות של פוליטיקאים, שאינם מונעים על ידי אותם שיקולים ואינטרסים של הרשות להגבלים עסקיים".
ארגונים בינלאומיים בתחום הכלכלי, מציין דאבח, השמיעו בחודשים האחרונים דרישה ברורה להמשיך באכיפה נמרצת של דיני ההגבלים העסקיים והתחרות, למרות המשבר. "ניתן להבין מדוע הושמעו קולות אלה", הוא אומר, "ברור שיש רצון למנוע נזק לטווח ארוך או נזק בלתי הפוך למבנה התחרות בשווקים שונים, על ידי רפיון באכיפה, שיאפשר לעסקאות הלא נכונות להתבצע. פרוטקציוניזם יכול להיות מפתה עד מאוד, בייחוד כשהוא מופיע באריזה של פטריוטיות כלכלית".
דאבח בוחן את תחום ההגבלים העסקיים כצומת דרכים שבו נפגשים המשפט, הכלכלה והפוליטיקה. לפיכך, ההמלצות שלו אינן מנוסחות כהצעות אקדמיות גרידא, אלא כתוכנית פעולה החורגת מהדיון התיאורטי. "על רשויות התחרות להפגין מנהיגות ועזרה בניהול המשבר", הוא אומר, "הרשות להגבלים עסקיים צריכה להבהיר כי יש גופים ציבוריים מועטים בלבד שיש להם ידע בנוגע לשווקים, וכן בשאלה מי יעיל ומי לא. לכן היא חייבת להיות מעורבת בכל דיוני המדיניות, ובתהליך יצירת המדיניות וקבלת ההחלטות".
אבל את המסקנה הפרגמטית ביותר שלו שמר דאבח לסוף. "לא תמיד יש להתעקש על תחרות", הוא אומר, "רק בשם ההתעקשות. צריך להראות גמישות ויצירתיות בפתרונות למשבר הכלכלי".
לדבריו, "הרשות גם צריכה לוודא שנשמרים שני ערכי היסוד בתחום מדיניות ההגבלים העסקיים - עקביות, וניתנות-לחיזוי, אף שזמני משבר כלכלי אינם ניתנים לחיזוי ואינם עקביים".
סיפור אישי יוצא דופן
לפרופ' מאהר דאבח סיפור אישי יוצא דופן. הוא ערבי ישראלי, בן זקונים במשפחה של 9 נפשות מדיר אל-אסד שבגליל. אמו אינה יודעת קרוא וכתוב, ואביו סיים 3 שנות לימוד. למרות זאת, בין האחים והאחיות יש עורכי דין, רופא, מורה ועוד. דאבח עצמו למד משפטים ב"קווין מרי" בלונדון, ונגד כל הסיכויים התקדם במעלות הסולם האקדמי, עד למעמד פרופסור. כיום הוא נחשב מרצה מבוקש בתחומו, והוא מייעץ לגופים בינלאומיים בתחום דיני התחרות, ובהם גם הבנק העולמי.