לבית המשפט השלום בתל-אביב הוגש כתב אישום נגד היהלומן יובל גפני, לשעבר יו"ר קבוצת הכדורגל בני יהודה, המואשם כי העביר מידע פנים בין היתר לעבריין ריקו שירזי. גפני מואשם גם בעשיית פעולות ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון.
בכתב האישום, שהגיש עו"ד ערן שחם-שביט מפרקליטות מיסוי וכלכלה, נטען כי גפני ועודד דסאו, שהיה אז בעל השליטה בגולן מלאכת מחשבת, חלקו משרד בבורסה ליהלומים. ב-2006 קיבל גפני מידע פנים מדסאו, לפיו הוא מצא שותף אסטרטגי (שעיה בוימלגרין) האמור לממן את עיקר עסקת רכישת א.מ.ד על-ידי גולן , וזאת בטרם נודע הדבר לציבור המשקיעים.
על-פי האישום, עם קבלת המידע ובטרם פורסם דיווח מיידי לבורסה, השתמש גפני במידע בכך שהתקשר למספר ידידים - ובהם ריקו שירזי, כדורגלן בני יהודה משה ביטון, מאמן הקבוצה לשעבר ניצן שירזי ואחרים - ושיתף אותם במידע, בחשיבותו העסקית ובפוטנציאל לרווח כספי גדול ומהיר. בנוסף, הוא הציע להם לרכוש במהירות את מניית גולן בטרם ייוודע המידע לציבור המשקיעים.
חלוקה ברווחים
לטענת המדינה, גפני חלק את מידע הפנים עם ידידיו כיוון שבינו לבינם קיימים יחסי גומלין עסקיים, שבהם שירזי מסייע לגפני בגביית כספים. בתמורה למידע דרש גפני משירזי והאחרים חלוקה שוויונית ברווחים שיופקו מהשימוש במידע הפנים, והבטיח שיפוי מלא של ההשקעה במקרה של הפסד.
לפי כתב האישום, מיד עם קבלת המידע מגפני הפיץ ריקו שירזי את תוכן המידע לחבריו, ביניהם העבריין שלום דומרני, איציק חיימוב (מנכ"ל רשת מחסני תאורה), ויקי עטיה (מחיילי הארגון של שירזי) ויצחק ברינג, והאיץ בהם לרכוש את מניית גולן בטרם יפורסם המידע ברבים. הקבוצה שאירגן שירזי ואחרים רכשו בתוך שעות ספורות מניות גולן בהיקף חריג של 1.5 מיליון שקל.
בסיום יום המסחר התברר כי מי שרכש את המניה בפועל הפסיד את כספו, ולכן נאלץ גפני לקבל לידיו את מניות גולן ולהעביר לחבריו ה"משקיעים" את סכומי השקעתם, כפי שהבטיח. לאחר שקיבל את המניות, המהוות "רכוש אסור" לפי חוק איסור הלבנת הון, העביר גפני את המניות בהעברה מחוץ לבורסה וללא תמורה, למזכירתו של דסאו. בחלוף יומיים, בשל סיבות עסקיות שונות, בוטל ההסכם בין גולן לבוימלגרין.
