אם יאומצו המלצות הביניים של ועדת חודק, העוסקות בהסדרת שוק האשראי העסקי החוץ בנקאי, עלולים לפגוע בשוק האשראי כולו, לירידה בהיצע האשראי וייקור לקיחת האשראי. כך מתריעים במערכת הבנקאית בהתייחס להמלצות הביניים של הוועדה שהקים הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון באוצר, ידין ענתבי, להסדרת שוק האג"ח הקונצרני. "להערכתנו, להמלצות הוועדה עשויות להיות השפעות שליליות על שוק האשראי בכללותו. מובן כי פגיעה בשוק האשראי כולו תגרום בסופו של דבר לנזק כבד גם לכספי החיסכון ארוך הטווח של הציבור ולפגוע בצמיחת המשק", מוסיפים במחלקת המחקר של איגוד הבנקים.
"דו"ח ועדת חודק מתייחס לצורך להגן על כספי הציבור המנוהל על-ידי אותם גופים ומתמקד רק בהיבט זה. אולם תחום זה, העוסק למעשה באשראי הניתן על ידי גופים מוסדיים לחברות המנפיקות אג"ח, הוא רק חלק משוק האשראי במשק ויש לבחון את ההמלצות של דו"ח זה גם בהקשר הכולל", קובעת תגובת איגוד הבנקים, בניהול משה פרל, להמלצות הוועדה, שהגיעה לידי "גלובס", וטוענת בנוסף כי "התבוננות כוללת על שוק האשראי מעלה מספר בעיות".
את עיקר הטענות כנגד הוועדה משייכים הבנקים להמלצה כי המוסדיים יכללו בהנפקות האג"ח הקונצרני בהן הם ישתתפו הכללת סעיף שיעבוד שלילי, לפיו החברה המגייסת לא תוכל לתת שיעבוד נוסף על נכסיה לצד ג' ללא אישורם. "ההמלצה כי גופים מוסדיים ידרשו כי תנאי האג"ח יכללו גם סעיף שעבוד שלילי עלולה לפגוע בשוק האשראי כולו. היעדר שעבודים מגדיל את הסיכון הכרוך בהלוואה, וככל שרמת הסיכון גבוהה יותר, כך נאלץ המלווה לרתק יותר הון כנגד ההלוואה. ריתוק הון גדול יותר עלול לגרום לצמצום היצע האשראי במשק. יתרה מזאת, קיים חשש שמא מחיר האשראי יעלה, מאחר ונטילת אשראי ללא בטחונות משמעותה סיכון גבוה יותר למלווה. עבור העלייה ברמת הסיכון עלול המלווה לדרוש ריבית גבוהה יותר".
מכאן, שלדעת המערכת הבנקאית, המהווה מסורתית את האורגן המרכזי בשוק המימון העסקי בישראל - מעמד שנחלש בשנים האחרונות ביחס למערכת החוץ בנקאית אך התחזק במהלך, ולאחר, המשבר הכלכלי החריף אשתקד - "שעבוד מסוג זה עלול להקשות על חברות מנפיקות ללוות כסף מהמערכת הבנקאית. קשיים אלה עלולים לבוא לידי ביטוי הן בצמצום היצע האשראי והן בעליית מחירו". בהקשר זה מציינים באיגוד הבנקים, כי בחו"ל סעיף השעבוד השלילי כולל חריגים רבים המקלים על אופן התנהלות שוק האשראי.]
בנוסף, בבנקים תוקפים את המלצות הוועדה בשל היעדר מנגנונים בקרב המוסדיים להתמודדות עם הצורך הגובר לטיפול במהלכים לא צפויים ובעייתיים בחברות הלוות במהלך חיי החוב. "למרות שיפור הליך ההשקעה באג"ח, לא ניתן לצפות כי יתאיינו המקרים שבהם חברות לא מצליחות לפרוע את חובותיהן במועד. שיפור 'איכות המוצר' ושכלול תהליך קבלת ההחלטות בגופים המוסדיים יצליחו אולי לצמצם את מספר הכשלים, אבל לא לאפסם לחלוטין", אומרים באיגוד הבנקים, כש"הטיפול בחובות בעייתיים אינו מקבל ביטוי בהמלצות הוועדה".
לדברי המערכת הבנקאית, המלצות הוועדה "עלולות ליצור מצב שבו גופים מוסדיים ימהרו לדרוש פירעון מיידי של סדרות אג"ח, למרות שייתכן כי פיתרון זה איננו הפיתרון האופטימאלי, הן עבור הגופים המוסדיים עצמם והן עבור גורמים שונים המעורבים (נושים אחרים - בהם הבנקים עצמם, בעלי מניות, עובדים וכו')". כלומר, לדברי איגוד הבנקים, חוסר הגמישות בהנחיות למוסדיים בעייתי. "נראה כי בבואה לשפר את הליך ניהול החוב, אימצה הוועדה דרישות חוזיות ופיננסיות שונות המקובלות בעולם הבנקאי, אולם היא לא אימצה את כל הליך ניהול האשראי", הם עוקצים את הוועדה.
לבסוף, בבנקים דורשים ליצור הבחנה בין סוגים שונים של מנפיקים תוך קביעת תנאים מקלים בכל הנוגע להשקעת המוסדיים באג"ח המונפקות על-ידי בנקים או חברות הנפקה של בנקים.
תגובת פורום ה-CFO
בנוסף לאיגוד הבנקים, גם בפורום ה-CFO, בראשות נגה קינן, מבקרים בחריפות את המלצות הביניים של ועדת חודק וקוראים להקלת התנאים מבחינת החברות המגייסות, תוך הגדלת השקיפות אצל הגופים המוסדיים. "יישום ההסדר המוצע בדו"ח עלול להביא לתוצאה הפוכה מזו המבוקשת, היינו, פגיעה בשוק ההון ועיוות מנגנון כוחות השוק", אומרים בפורום, המאגד את סמנכ"לי הכספים בחברות העסקיות - כלומר המנפיקות ומגייסות החוב בשוק ההון, ומציינים כי מדובר ב"התערבות רגולטורית חריפה וקיצונית", שבכל מקרה לא הייתה מונעת את מקרי הדיפולט המפורסמים שאירעו בחודשים האחרונים.
לדברי הפורום, יש לקבוע "מנגנון אלטרנטיבי של גילוי שהמוקד בו יהיה הגופים המוסדיים והליכי הבחינה והמעקב הננקטים על ידיהם ביחס לאשראי החוץ בנקאי, להבדיל מהמוצע בוועדת חודק המתמקדת בעיקר בחברות המנפיקות ובתוכנם של הסכמי האשראי".