מי אמר שהתקשורת הישראלית היא חסרת השפעה על מקבלי ההחלטות בישראל? הנה, ה
קמפיין הצדקני נגד צריכה של
משקאות אלכוהוליים, שנוהל לאחרונה על-ידי כמה גופי תקשורת, הצליח עד כדי כך שהוא הוליד
הצעת חוק צדקנית, מאלה שאין מאחוריהן שום דבר פרט לפופוליזם צרוף.
מי שהחל, די במפתיע, את המאבק, הוא מנהל הרדיו, אריה שקד (ביחד עם מנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר) שהחליט לבטל שידורה של פרסומת לוודקה סטוליצ'ניה למרות שעמדה בכל כללי החוק.
ב"עיתון של המדינה", "ידיעות אחרונות", מיהרו להחזיק אחריו עם לא מעט כותרות מבהילות שנוגעות לצריכת אלכוהול, מדיניות שהגיעה לשיא כאשר אחד מכותביו הבכירים של העיתון, רענן שקד, קשר בטור אישי במגזין "7 לילות" בין פרסומת של חברת "אבסולוט" למעשי אונס ואלימות שאירעו בסוף שבוע אחד.
מדובר להזכירכם, בעיתון שבמגזין סוף השבוע שלו ("7 ימים") תיארה הכותבת המוערכת (ובצדק לטעמי) דנה ספקטור איך התנסתה ביחד עם א' בעלה בנטילת הסם הקשה המכונה MDMA בעת חופשה באילת. ללמדנו על הקו המערכתי של "ידיעות אחרונות": וודקה לא, סמים קשים כן.
באיחור אופנתי ואופייני הצטרף לחגיגה גם העיתון הימני "מקור ראשון", שפירסם בשבוע שעבר שיחות עם רבנים בנוגע למה שהוא כינה "מגיפת צריכת האלכוהול". לדעת חלק מהרבנים הנכבדים, מדובר לא רק באלכוהול ממש - אלא בחלק מתרבות זרה שבה, כפי שמקונן הרב יניב חניא, "כובע הפוך של זמר שחור מניו-יורק נחשב לשיא הקוליות".
אני מודה שבעיני ההדיוט שלי, איש דת שממיין אנשים על-פי צבע עורם הוא גרוע ממי שנוהג ללגום מעט אלכוהול, אבל מה כבר אני מבין בחינוך. כדי שלא יחשדו בי בהתאנות למסורת ישראל, אני חייב לצטט מתוך אותו פרויקט עצמו גם את הרב ליעד אוריון, שהזכיר לכולם כי לפני שמדברים על חינוך, צריך לאכוף ביד קשה את החוקים הקיימים.
למה אני נדרש לנושא החוקי? מפני שבאותו היום ממש שבו עסק "מקור ראשון" בתופעה, הוחייתה במסדרונות הכנסת הצעת חוק פרטית שהגישה בעבר סופה לנדבר, ואילו עתה הצטרפו אליה משה מטלון, חמד עמאר, דני איילון ורוברט גילטוב (כולם חברי כנסת, למקרה שהכרתם רק את איילון), לפיה בקבוקי משקאות אלכוהוליים יצטרכו לשאת תווית שהם עלולים לגרום למומים מולדים בעובר, שפרסום אלכוהול יתאפשר רק בעיתונות מקצועית, ושעל הפרזנטור של המשקה נאסר להיות אדם מוכר - וחובה עליו להיות בגיל 40 ומעלה (למה 40? איש לא יודע: בגיל 18 כידוע מותר למות בעד ארצנו, אבל לפרסם וויסקי רק מגיל 40...). ההצעה הזו מקוממת מכל-כך הרבה בחינות, עד שקשה לדעת מאיפה להתחיל.
זה הזמן לחזור לרב אוריין שהציע לאכוף תחילה את החוקים הקיימים, הלא רעים בכלל: מאסר בפועל לכל בעל "פיצוציה" שימכור אלכוהול לקטין, למשל, יכול להיות מועיל לאין ערוך מכל אותם חוקים פופוליסטיים שנועדו לקדם בעיקר את יוזמיהם.