הלחימה ברצועת עזה נכנסה היום (ג') ליומה ה-11, ובמלחמה כמו במלחמה חיי המסחר הם הראשונים להיפגע. על-פי הדיווחים, סוחרי הרצועה - בדומה לסוחרים רבים בצד הישראלי - ספונים בבתיהם עד יחלוף זעם.
"אין לי כוונה לצאת מהבית כל עוד מטוסים, טנקים וחיילים שלכם מפציצים ונלחמים כאן", אמר לנו אחד הסוחרים בעיר עזה. האחרון, בדומה לסוחרים עזתים אחרים אליהם פנינו, חשש להיחשף בשמו ולנקוב בתחום עיסוקו פן יבולע לו.
"אני לא רוצה צרות עם חמאס", הסביר את המובן מאליו וניתק את השיחה. אם לשפוט את הדברים על-פי תגובתם המפוחדת של הסוחרים, הרי שחמאס עדיין שולט ומטיל אימה.
מאז השתלט החמאס על רצועת עזה ביוני 2007, החריף המצב הכלכלי עוד יותר. "המצב הכלכלי שם היה רע ועכשיו הוא בכי רע", אומר עדי אשכנזי, לשעבר ראש אגף כלכלה במינהל האזרחי בעזה וכיום מנהל המחלקה הכלכלית במרכז פרס לשלום.
לדבריו, סגירת אזור התעשייה ארז שהעסיק פלסטינים רבים, עזיבתם של מתנחלי גוש קטיף (במסגרת תוכנית ההתנתקות) שהעסיקו פלסטינים, ועכשיו הלחימה ברצועה - הכניסו את הכלכלה המקומית למצב שיקשה עליה עוד יותר את היציאה מהמצב הקשה בו הייתה נתונה קודם לאירועים אלה.
"סביר להניח, שמפעלים ושדות חקלאיים ניזוקו או נהרסו בהפצצות צה"ל האחרונות, ועל-כן תידרש תקופת שיקום ארוכה וממושכת, הרבה מעבר לתקופת השיקום שנדרשה שם ממילא", הוא אומר.
על-פי נתוני הבנק העולמי, שיעור האבטלה בעזה עמד במחצית הראשונה של 2008 על 29.8%, לעומת 29.7% ב-2007 כולה (בגדה שיעור האבטלה ירד מ-17.1% ב-2007 ל-19% במחצית הראשונה של 2008).
שיעור העוני בעזה גבוה אף הוא: עלה מ-47.9% ב-2006 ל-51.8% ב-2007, ואם מתעלמים מהסיוע במזון ובכסף, שיעור העוני בעזה מזנק ל-79.4%, מה שמוכיח את התלות הרבה בסיוע חיצוני (שיעור העוני בגדה ירד מ-22% ב-2006 ל-19.1% ב-2007).
לדברי אשכנזי, גם שיעור האבטלה האמיתי מזנק לכ-90%, משום שרבים מיואשים ולא מגיעים לדרוש עבודה.
למרות תמונת המצב העגומה ולמרות ירי הקסאמים המתמשך לעבר דרום ישראל, עד לתחילת המבצע הצבאי התקיים סחר הדדי בין ישראל לרצועה.
על-פי נתוני מכון היצוא הישראלי, בחודשים ינואר-ספטמבר 2008 הסתכם היצוא הכולל מישראל לעזה ולגדה המערבית בכ-2.6 מיליארד דולר, עלייה של כ-42% לעומת תקופה המקבילה אשתקד.
במכון היצוא הישראלי לא יודעים להעריך את היקף היצוא הישראלי לעזה מסך היצוא לשטחים, אך מוסרים שמדובר בעיקר ביצוא של תוצרת חקלאית, ברזל ומוצריו, מלט וחומרי בניין, טקסטיל, ריהוט, אריזות ומוצרי נייר.
באחרונה הודיעה רשות המסים כי היא מתירה ליבואני רכבים משומשים לייצא מכוניות בנות שנה עד שלוש שנים לרשות הפלסטינית. יצוין, כי הגדה המערבית ועזה נחשבים ליעד היצוא השני של ישראל אחרי ארה"ב (ללא יהלומים).
על-פי נתוני איגוד לשכות המסחר, היבוא מהשטחים הסתכם בשלושת הרבעונים הראשונים של 2008 ב-519 מיליון דולר, גידול של כ-30% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ישראל מייבאת משם נעליים, רהיטים, תוצרת חקלאית, טקסטיל ועוד.
יצואנים ישראלים לעזה: "המכירות לא יפסקו לחלוטין בשל הלחימה, מקסימום יהיו עיכובים במעברים"
רצועת עזה - ת"ז
אוכלוסייה: כ-1.5 מיליון תושבים
גילאים: 44.7% בגילאי 14-0, 52.7% בגילאי 64-15 ו-2.7% בגילאי 65 ומעלה
שטח הרצועה: כ-360 קמ"ר
שלטון: חמאס
ערים: עזה העיר המרכזית, חאן יונס, רפיח ומחנות פליטים
מטבע: שקל
שיעור אבטלה: 30% (על-פי ההערכה השיעור האמיתי הוא 90% משום שרבים מיואשים ולא דורשים עבודה)
שיעור עוני: 51.8% (אם מתעלמים מכספי הסיוע שיעור העוני מזנק לכ-80%)
בספטמבר 2007, בעקבות ירי הקסאמים המתמשך, הכריזה ישראל על רצועת עזה כעל "ישות עוינת לישראל", מה שאפשר לה לפגוע באספקת החשמל והדלק ולנקוט צעדים נוספים.
למרות האמור, היצוא הישראלי לעזה נמשך. "ארומה לייף", יצרנית תוספי מזון, משווקת את מוצריה בעזה בשמונה השנים האחרונות באמצעות שלושה משווקים מקומיים. "המוצרים הנמכרים ביותר שלנו בעזה כוללים מוצרי אומגה 3 למיניהם ומוצרים לטיפול בצרבות ובבעיות נשיות", אומר יואל גרינבוים, מבעלי החברה.
להערכתו, המכירות לעזה לא יפסקו לחלוטין בעקבות הלחימה. "מקסימום יהיו עיכובים בהעברת הסחורות במעברים". עוד לדבריו, הקשר העסקי עם עזה מתקיים כולו באמצעות טלפונים, אי-מיילים ומשלוח דוגמאות בדואר.
"העזתים הם לקוחות מצוינים. מעולם לא אכזבו אותנו מבחינת תשלום, המתבצע באמצעות העברות בנקאיות. הם לקוחות אמינים שגדלים בקביעות. מכרנו להם סחורה במאות אלפי שקלים בשנה".
לדברי גרינבוים, סא"ל במילואים, הסחורה תמיד הגיעה ליעדה בזמן, למעט מקרים בודדים של עיכובים במעברים ו"עופרת יצוקה" כיום. "מתחילת הפעולה הצבאית לא הוצאנו לשם סחורה. אני מאמין שנוציא בימים הקרובים".
*האם דרשת בשלומם של ספקי "ארומה לייף" בעזה?
גרינבוים: "כן. הם בבתים. למרות הפחד, הם משדרים אופטימיות שזאת תקופה רעה שתחלוף. לדעתי ולדעתם, בסופו של דבר הכלכלה היא שתרפא את הסכסוך".
*האם מכירות "ארומה לייף" בגדה המערבית ירדו בעקבות הלחימה בעזה?
"לא. המצב הכלכלי בגדה טוב וכרגע לא ניכרת השפעה".
כחודש לפני "עופרת יצוקה", יוסי ג'נודי, יצרן מותג אופנת הגברים "ברברוס", שיגר לחנות "סמארט" בשכונת רימל בעזה משלוח של 300 חליפות, 100 מעילים, 200 בלייזרים ו-450 זוגות מכנסיים, בשווי של כמיליון שקל (מחיר לצרכן).
"צמרת העסקים והצמרת הפוליטית בעזה נהגה לפקוד את החנות ברחוב עומר מוכתר בעיר", מספר ג'נודי. לדבריו, בעל החנות אל רביעא קונה ממנו סחורה קרוב ל-20 שנה.
"יצרתי איתו קשרי מסחר טובים. מכרתי לו כמה מאות חליפות בממוצע בשנה. אחרי ההתנתקות ועליית החמאס לשלטון, המכירות פסקו למשך שנה וחצי והתחדשו רק באחרונה. הלקוח סיפר לי שהוא יכול היה להשיג חליפות ממצרים אבל באיכות נמוכה יותר, ולכן חשש שהסחורה תתעכב במעברים, מה שלצערי קרה הרבה. לפני מספר ימים דיברתי איתו. הוא חי ומחכה לחזורלעבוד כרגיל".
נאור ברזני, מבעלי "עדן קינוחים", יצרנית מעדני חלב, משווק את מוצריו בעזה קרוב לשש שנים, בהיקף של כמיליון שקל בשנה. "יצרנו קשר עם מפיץ מקומי גדול שהתלהב מאוד מהסחורה שלנו. פיתחנו עבורו שלושה מוצרים שזולים בכ-50% מיתר מוצרי החברה ומתאימים לא רק לכיס אלא גם לחך הפלסטיני: מלאבי, קדאיף ועוגת גבינה".
לדבריו, תמיד היו בעיות בהעברת הסחורה במעברים ארז וקרני. "כשלא יכולנו להעביר סחורה, במיוחד בשנה האחרונה, מיד מכרנו אותה למפיץ שלנו בגדה המערבית. שם, ברוך השם, אין בעיות וגם המצב הכלכלי הרבה יותר טוב".
*האם בעיית המעברים גרמה לכם לחשוב על הפסקת היצוא לעזה?
ברזני: "בהחלט, אבל המשכנו לייצא לעזה בזכות הקשר הטוב שהיה לנו עם המפיץ שם. בחור טוב שרוצה להתפרנס".
ד"ר אלי פישר מוכר לעזה תרופות עיניים ועור מאז סיום מלחמת ששת הימים. "מאז ועד היום אני בקשרי מסחר מצוינים עם אותו יבואן תרופות מקומי, ד"ר חסן שוראב. הוא למד רוקחות באוסטריה ואנחנו מדברים בינינו בגרמנית. חוץ מזה, הוא תמיד משלם במזומן במעמד קבלת הסחורה ואף פעם לא היו לי איתו בעיות. מדובר בכמה מאות אלפי שקלים בשנה".
*מתי ביקרת בעזה בפעם האחרונה?
פישר: "הפעם האחרונה הייתה לפני מלחמת יום כיפור. אחרי זה לא הייתי שם, אבל אין צורך כי הכל נעשה בטלפונים ובאי-מיילים".
*האם להשתלטות החמאס על הרצועה הייתה השפעה על המכירות שלך שם?
"שום השפעה. סיפקנו סחורה כרגיל".
*ומה קורה היום?
"יש הזמנה שמחכה לצאת לעזה, אך מתעכבת בגלל הלחימה".
*מה לדעתך יקרה לכלכלת עזה אחרי "עופרת יצוקה"?
"אני לא חושב שהמצב הכלכלי ישתפר. חסן ואני תמיד צוחקים, שאם יהיה שלום בין העמים כמו שיש בינינו אז לא צריך אף אחד, הכל יהיה בסדר גמור".
איתי שמעוני, מנכ"ל משותף בתעשיות שמעוני, יבואנית ומשווקת משטחי קוורץ לתעשיית המטבחים והריצוף, מדווח אף הוא על עצירה ביצוא לעזה.
"תעשיות שמעוני מייצאת לעזה משנת 2004, בהיקף של כמה מיליוני שקלים בודדים בשנה. מוכרים לקבלנים וליזמי בנייה. המשלוח האחרון יצא לפני כחמישה חודשים ועדיין תקוע במעבר. הלקוח שילם לנו עבור הסחורה אך זו עדיין לא הגיעה אליו. מסכן. איש זהב. הוא אחד הלקוחות הטובים שלנו. בכלל, העזתים הם סוחרים עם כבוד. הגונים ואמינים שרוצים להתפרנס, אבל המצב לא כל-כך מאפשר להם. גם הם וגם אנחנו מאמינים בשוק אחד פתוח ובשלום".
יצואנים ישראלים לגדה: "גם המפיץ שלי לא הביע חשש שיפסיקו לקנות כמחאת הזדהות"
הגדה המערבית - ת"ז
אוכלוסייה: כ-2.4 מיליון תושבים
גילאים: 38% בגילאי 14-0, 58.3% בגילאי 64-15 ו-3.6% בגילאי 65 ומעלה
שטח: כ-5,860 קמ"ר
שלטון: הרשות הפלסטינית
ערים מרכזיות: רמאללה, חברון, שכם, בית לחם, ג'נין, טול כרם, קלקיליה ויריחו
מטבע: דינר ירדני ושקל
שיעור אבטלה: 19%
שיעור עוני: 19.1%
בעוד המסחר בעזה פסק לחלוטין, המסחר בגדה המערבית פועל כסדרו, ואף משגשג. שם, כך מדווחים יצואנים ישראלים, העסקים כרגיל. לטענתם, ההאטה היחידה המורגשת כרגע במכירות בערי הגדה נובעת מההאטה המסורתית שאחרי הקריסמס והסיילים של סוף שנה ולא בגלל הלחימה בעזה.
"אני מוכר נעליים אורתופדיות ברמאללה ובבית-לחם באמצעות מפיץ גדול ממזרח ירושלים. מי שזקוק לנעל אורתופדית לא יפסיק לקנות בגלל מה שקורה בעזה. זה לא מעניין אותו, וזה בא לידי ביטוי במכירות", אומר משה ברמן, זכיין נעלי "ד"ר קומפורט" בישראל, ברשות הפלסטינית, בירדן, במצרים ובטורקיה. לדבריו, "גם המפיץ שלי לא הביע חשש שאנשים יפסיקו לקנות כמחאת הזדהות".
ג'נודי משרטט תמונת מצב דומה. "אני מוכר חליפות ברמאללה, בחברון, בשכם ובבית לחם, בהיקף של כ-2 מיליון שקל בשנה. שם, כרגע, אין שום שינוי. בעוד מספר ימים אני צפוי להוציא משלוח לרמאללה שלא בוטל".
אין שינוי גם במכירות של תעשיות שמעוני בגדה. "המכירות שלנו לגדה - בהיקף של כ-8 מיליון שקל בשנה - לא צפויות להיפגע על רקע הלחימה בעזה".
גם ד"ר פישר מדווח על אפס ביטולים בהזמנת סחורה. "אין מה להשוות בין עזה לגדה. המצב בגדה טוב לעין ערוך מזה בעזה. אנחנו מוכרים בגדה בכמה מיליוני שקלים בשנה, ורק בשנה האחרונה חל גידול של 25% במכירות. הסוכן שלי בגדה, זיאד ברגותי, בן דוד של מרואן ברגותי, אמר לי שיש שם פרוספריטי, ולמעט כמה הפגנות ושביתות הזדהות החיים נמשכים כסדרם".
*העובדה שהמפיץ שלך הוא בן דודו של הטרוריסט מרואן ברגותי הכלוא בישראל לא מרתיעה אותך?
פישר: "זיאד הוא איש רציני. סיטונאי גדול ובעל שני בתי-מרקחת. אני מכיר אותו שנים וחלק גדול מבני משפחתו. יש לנו קשרים טובים וזה לא אומר כלום לגביו".
