גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השמחה של גבריאלוב מהמינוי לא ארכה זמן רב. התזמון לא היה נוח, בלשון המעטה, בייחוד עבור מי שעוד צריך ללמוד לא מעט על החברה.

"מי שרוצה להיות מנכ"ל לא יכול לפעול רק במזג אוויר נוח, כשאין בעיות", הוא אומר בראיון בלעדי ל"גלובס", בעת ביקור בישראל, "אתה נבחן גם בשעות מצוקה ולחץ. זה היה אתגר, והוא עדיין לא לגמרי מאחורינו, אבל אני נהניתי מאוד מהשנתיים האלה".

זילינקס, שמפתחת פתרונות לתכנות מעגלים אלקטרוניים המשולבים במגוון מכשירי אלקטרוניקה (PLD), פועלת בשוק שבו דרוש ידע מקצועי מעמיק בתחומי התוכנה והחומרה. הקריירה של גבריאלוב כוללת גישה מתמשכת לתחומים האלו: סגן נשיא בכיר ב-LSI Logic אליה הצטרף ב-1988. בהמשך - מנכ"ל חברת הסטארט-אפ הישראלית וריסיטי, אותה הוביל להנפקה בנאסד"ק ב-2001. כעבור ארבע שנים היא נמכרה לקיידנס תמורת 315 מיליון דולר וגבריאלוב קיבל כ-7 מיליון דולר.

כך הפך גבריאלוב לאחד הישראלים הבכירים בתעשיית האלקטרוניקה העולמית, סקטור שבו קשה למצוא ישראלים רבים שהניהול שלהם חורג מעבר לחברות הישראליות. גבריאלוב לא מסכים לכך שהגנום הישראלי כמעט שלא מאייש משרות ניהול בכירות על קו התפר שבין וול סטריט לסן-חוזה.

"יש את דדי פרלמוטר, שכיום נמצא בחמישייה המובילה את אינטל והוא אחד משני המועמדים הבולטים להחליף את המנכ"ל פול אוטליני", אומר גבריאלוב, "יש הרבה ישראלים שהיו באפלייד מטריאלס, כגון דן מידן, נשיא החברה לשעבר. היכולת של הישראלים בולטת יותר במישור ההנדסי ולאו דווקא בניהול של חברות גדולות, אבל יש להם את היכולות. זה רק עניין של זמן עד שנראה יותר ישראלים ברמות ניהול בכירות בחברות בעולם".

תקופת מעבר

ההיסטוריה הייתה יכולה להושיב את גבריאלוב דווקא על כסא מנכ"ל קיידנס, החברה אותה עזב בתחילת 2008 לטובת התפקיד הנוכחי, לאחר שהיא הסתבכה בפרשה פיננסית מביכה שבעקבותיה נאלצה ההנהלה לפרוש, אך הצעה טובה יותר הגיעה, מזילינקס.

אמנם, שתי החברות - זילינקס וקיידנס - פונות לאותו השוק, מכרו פחות או יותר באותו סדר גודל, 1.5-2 מיליארד דולר בשנה, וגם השווי שלהן היה דומה - 5-6 מיליארד דולר. אך בעוד קיידנס נקלעה למשבר חמור והתרסקה, זילינקס הצליחה מהר יחסית לעמוד על הרגלים.

האתגרים הכלכליים של השנתיים האחרונות לא היטיבו עם מגזר השבבים וציוד המחשוב והתקשורת, שם ממוקמים הלקוחות של זילינקס. ברבעון השלישי ההכנסות של החברה צנחו ב-14% בהשוואה לרבעון המקביל ל-415 מיליון דולר. אולם, היה זה גם הרבעון הראשון לאחר שנה בו החברה צמחה לעומת הרבעון הקודם.

רוב הכנסותיה של זילינקס מגיעות משווקים יציבים יחסית, כמו ציוד תקשורת (46% מההכנסות) והשוק התעשייתי והצבאי (31%). לזילינקס מיוחס פיתוח תחום הרכיבים המתוכנתים והמצאת השבבים הניתנים לתכנות לפונקציות שונות על-ידי הלקוחות - כמו סיסקו, סוני או HP - ולא על-ידי יצרניות השבבים עצמן (כמו אינטל או סמסונג). תחום זה מכונה FPGA, והפוטנציאל שלו הוא 3 מיליארד דולר לפי נתוני iSuppli. זהו רק חלק קטן מהשוק העצום של שבבים שמיישמים תכנון של מעגלים אלקטרוניים דיגיטליים (Logic). חלק הארי של השוק הוא רכיבים מסוג ASIC, שמפותחים על-ידי יצרניות השבבים ולא ניתנים לשינוי פונקציונאלי.

המלחמה בין שני סוגי הרכיבים מתנהלת כבר יותר משני עשורים, אולם מתלקחת בימים אלו ביתר שאת, על רקע המשבר, העלויות הגבוהות לפיתוח שבבים וההתקדמות הטכנולוגית. "אנחנו נמצאים בתקופת מעבר", טוען גבריאלוב, "רוב החברות עדיין לא הבינו שיש אלטרנטיבות. כל שנה הרכיבים הניתנים לתכנות מחודש הופכים להיות יותר ויותר למייניסטרים".

ההבדלים המסורתיים בין הרכיבים באים לידי ביטוי בעלויות. הרכיבים שמפותחים על-ידי היצרניות זולים יותר לתכנון, אך סופגים עלויות גבוהות במעבר לייצור (Tape Out), כשמנגד הרכיבים הניתנים לתכנות מחודש, יקרים יותר מצד ההפקה אך ללא עלויות נוספות.

המשמעויות הן גם עבור סטארט-אפים בתחום השבבים, שבו קרנות הון סיכון רבות כבר הרימו ידיים. "הקרנות יחזרו להשקיע בסטארט-אפים מסוג זה בחמש השנים הקרובות", מעריך גבריאלוב, "אך במקום השקעה של 50-100 מיליון דולר שנדרשת היום לפיתוח שבב, אפשר להסתפק בפחות מחצי".

רוצה להדיח את אלטרה מהמקום הראשון בישראל

זילינקס פועלת בישראל כבר יותר מעשור בשקט יחסי. לפני כשנה נכנס לתפקיד גדעון קדם, לתפקיד מנכ"ל הפעילות המקומית. לקדם ולגבריאלוב עבר משותף מקיידנס, שם ניהל קדם את הפעילות בישראל ולאחר מכן את המכירות באירופה.

"תפקיד הרכיבים הניתנים לתכנות יכול לבוא הרבה יותר לידי ביטוי בישראל", טוען קדם, אך גם מודה שלחלק מהפתרונות שמפתחים הסטארט-אפים בישראל הרכיבים הללו עדיין אינם מתאימים.

לפי הערכת קדם, ב-10% משוק השבבים הישראלי יש רכיבים שניתנים לתכנות, שיעור גבוה משמעותית לעומת הסטטיסטיקה בעולם. אלטרה היא החברה המובילה בישראל, זילינקס שנייה לה.

"תמיד ראינו את השוק הישראלי כמבטיח ואנחנו ממשיכים לראות אותו ככזה", אומר גבריאלוב, "זילינקס מחזיקה בעולם כ-50% ממכירות הרכיבים המתוכנתים, ואין סיבה שבישראל זה לא יהיה כך. הציפייה שלנו היא שבשנים הקרובות נראה גידול משמעותי בישראל בשני שווקים - תקשורת והתחום הצבאי".