השאלה האם לפצל את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה היא אולי חשובה, אבל חשובה ממנה צורת בחירתו של היועץ. כי ככל שהסמכויות חשובות, מה שקובע הוא האדם האמור לבצע אותן.
יועץ משפטי ראוי, בעל עמוד שדרה ויכולת עמידה בלחצים, יילחם מיד בשחיתות ובפשע מספיק טוב גם בלי תובע ראשי. לכן, חשוב להפנות עכשיו את תשומת-הלב לוועדת האיתור.
מאתרים ומאותרים מאותו הכפר
5 חברים יש בוועדת האיתור לתפקיד היועמ"ש: תיאודור אור (יו"ר); עו"ד אייל רוזובסקי; פרופ' אייל בנבנישתי; נציג הממשלה, שר המשפטים לשעבר משה ניסים; ונציג הכנסת, ח"כ יריב לוין מהליכוד.
לפני כ-3 שבועות, ב-15 באוקטובר, הגישה הוועדה לשר המשפטים יעקב נאמן רשימת מועמדים מומלצים. כשעוברים על שתי הרשימות - גם של ועדת האיתור וגם של מאותריה - קל מאד להבחין כי כולם באו מאותו הכפר.
זה גם לא פלא, מכיוון שרק חברי הוועדה יכולים להציג מועמדים, ובדרך הטבע הם בוחרים באנשים מסביבתם הקרובה. כך אנחנו מוצאים בין המועמדים אחד שעשה בשעתו הבחנה בין שחיתות קטנה ושחיתות גדולה (פרופ' רון שפירא); אחר שהוא עורך דינו של אהוד אולמרט (יהודה וינשטיין); סניגורו של השר נאמן (דן שינמן), ולא נעדר מקום סניגורו של אריה דרעי (צבי אגמון).
ה"ייחוס" של מועמדים אלה לא אומר בהכרח שהם אינם מתאימים, אבל הוא יכול ללמד על כך שקירבתם לאנשי השלטון סייעה למועמדותם בצורה כזו ואחרת.
שרגא בהפרש גדול
איפה יש ברשימה מועמד שאינו מהכפר המימסדי הזה? האם אין אחרים שיכולים להיות מתאימים לא פחות, ואולי יותר, מהמקורבים לאנשי שלטון? השאלה הזו מעניקה חשיבות רבה לסקר שנערך לפני כחודש על-ידי מכון שילוב.
השאלה המרכזית בסקר היתה: "לאיזה סוג יועץ משפטי יהיה האומץ להילחם באלימות ובפשע המסוכנים?". למשתתפי הסקר הוצגו מספר אפשרויות: "מקים עמותה התנדבותית למלחמה בשחיתות כמו אליעד שרגא; שופט כמו נעם סולברג; סניגור מהשוק הפרטי כמו דן שינמן; ופרקליט מפרקליטות המדינה כמו מייק בלאס".
התוצאות מפתיעות, שלא לומר מדהימות: רוב הנשאלים הצביע על אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון כמתאים לתפקיד היועץ - בהפרש גדול מהאחרים. אין צורך לומר כי שרגא לא הוזכר אפילו כמועמד על-ידי הוועדה, כי הוא לא מהחבר'ה, מהגילדה.
שרגא באמת לוחם בשחיתות, לפי הסקר הציבור רוצה בו, ולכן מקומו לא יכירנו בין מועמדי ועדת האיתור לתפקיד הלוחם בשחיתות.
