גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משביחים את העיכבון

בית המשפט העליון מעצים את מעמדו של נושה בעל עיכבון אשר השביח את הנכס

זכות העיכבון בנכס של אדם אחר היא אחת הזכויות החשובות בעולם העסקי. היא מאפשרת לנושה להמשיך ולהחזיק נכס השייך לחייב, המצוי בידי הנושה, עד אשר יקוים החיוב כלפיו. זכות זו עשויה לקום מכוח הסכם או דין.

אם בכל הנוגע להכרה בזכות העיכבון ביחסים הפנימיים שבין הנושה לבין החייב, ההצדקות להקניית זכות זו אינן מעורערות, הרי שהמימד הקנייני של זכות העיכבון סבוך יותר. בפסיקה נקבע, כי כל סוגי העיכבון, מכל מקורות הדין, מקנים לבעל העיכבון בטוחה בפשיטת-רגל או פירוק (ראה את ע"א 5789/04 המשביר הישן בע"מ נ' לוגיסטיקר (10/6/07)). זאת, הגם שספק אם עמדה זו ראויה, כאשר אין מדובר בעיכבון לטובת משביח הנכס (ראה מ' דויטש, קניין (כרך ב, 1999) 206-207).

"תקנת שוק הקבלנות"

ככל בעל זכות קניינית, בעל עיכבון גובר על נושים רגילים, וגובר על רוכשים מאוחרים יותר של זכויות בנכס הנדון. אולם מהו היחס בין זכותו של בעל העיכבון, לבין אדם בעל זכות קניינית קודמת בזמן, באותו נכס? כך, מהו הדין אם כאשר הנכס הגיע לידי קבלן המטפל בו עתה, הנכס כבר היה משועבד לטובת צד שלישי, כגון בנק?

העיקרון הכללי הרגיל בדיני תחרות הזכויות הוא כי זכות קניינית מוקדמת גוברת על זכות מאוחרת, אלא אם כן מצויה בנדון "תקנת שוק" כלשהי, דהיינו אינטרס ציבורי המצדיק סטייה מעיקרון כללי זה. "תקנת שוק" מיוחדת כזו מצאה הפסיקה בעבר בתחום דיני העיכבון לטובת קבלן, וזאת בפסק-הדין המוביל בעניין גרוס (ע"א 790/85 רשות שדות התעופה נ' גרוס, פ"ד מד(3) 185). נקבע כי עיכבון לטובת קבלן גובר על שעבוד קודם. סטייה זו מהעקרונות הכלליים של דיני הקניין הושתתה על שני אדנים: האחד הוא צרכי השוק. אין זה רצוי או סביר כי קבלנים ייאלצו לערוך בדיקה של מצב הזכויות בנכס שאותו הם מקבלים לטיפול. חשיפת קבלנים לסיכונים ביחס למצב הזכויות עלולה להרתיע אותם מביצוע הטיפול ללא קבלת בטחונות אחרים, שאינם עיכבון הצומח מאליו מכוח הדין. הדבר יסרבל עסקאות, יוסיף עלויות, וימנע שוק קבלנות יעיל. האדן השני לכלל הנדון הוא "שיקול ההשבחה". הקבלן מטפל בנכס, ומוסיף לערכו, כפי שהיה טרם התיקון. תוספת ערך זו ראוי כי תיוחד להבטחת זכותו של הקבלן לשכר, אשר יש להניח כי לא יעלה על שווי התיקון. הקבלן מעשיר את בעלי הזכויות בנכס באמצעות התוספת הנדונה, והצדק מחייב כי הוא יזכה לקדימות ביחס אליה.

לאחרונה ניתן פסק-דין חדש על-ידי בית המשפט העליון (ע"א 4588/06 אלוניאל בע"מ נ' כונס הנכסים, עו"ד גרנות (30/9/09), מפי השופט אשר גרוניס (בהסכמת השופטים אילה פרוקצ'יה ויוסף אלון), אשר מחדש חידוש חשוב בסוגיה הנדונה, ומעביר את הדין מפסים של מה שניתן לכנות כ"תקנת שוק הקבלנות", ל"תקנת שוק ההשבחה". חידוש זה מתייחס לכל סוגי העיכבון, ומחייב עיון.

מ"תקנת שוק הקבלנות" ל"תקנת שוק ההשבחה"

בעניין אלוניאל נדונה זכות עיכבון לפי סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970. הוראה זו מקנה לנפגע מהפרת חוזה הזכות לעכב נכס של המפר עד לתשלום המגיע לנפגע - החוב על-פי החוזה, פיצויים, השבה ועוד. כלליות התחולה של הוראה זו, על כל סוגי החוזים, מקנה לה נפקות מיוחדת.

כאמור, ברור הוא לפי הפסיקה כיום, כי לנפגע מהפרת חוזה נתונה זכאות המעניקה לו מעמד מוגן כלפי נושים רגילים ורוכשי זכויות מאוחרים. אך שאלה היא מהו מעמדה של זכאות זו, בעימות מול זכאי קודם, כגון בעל שעבוד קודם. בעניין אלוניאל דובר בשוכר אשר החזיק במקרקעין נתונים והשביח אותם. על-פי החוזה הוא היה זכאי כלפי המשכיר להשבת חלק מעלות ההשבחה. על המקרקעין רבצה משכנתה לטובת צד שלישי, שנוצרה עוד טרם עריכת חוזה השכירות. השאלה הייתה אפוא אם זכותו של השוכר להשבה לפי החוזה גוברת על המשכנתה, דהיינו אם נתונה לשוכר עדיפות על פני בעל המשכנתה, בכל הנוגע לפירעון החוב מתוך תוספת הערך לנכס כתוצאה מההשבחה.

כאמור, לפי העקרונות הכלליים של דיני הקניין, התשובה אמורה לכאורה להיות בשלילה, וזאת בהינתן העובדה כי המשכנתה קדמה לעיכבון. למרות זאת, בית המשפט העליון קבע עתה בעניין אלוניאל כי העיכבון הנדון גובר על הזכות למשכנתה. נקבע כי שיקול ההשבחה לבדו מספיק על-מנת לגבור על זכויות קודמות. השופט גרוניס רואה את האדן השני של הלכת גרוס, הנוגע ליעילות השוק, כשיקול מישני בחשיבותו, והוא נכון למעשה לוותר עליו. העדיפות על פני בעל זכות קודמת אינה מוגבלת למקרה של השבחת הנכס על-ידי קבלן, אלא היא חלה בכל מקרה שבו בעל עיכבון, אשר צמח מכוח מקור כלשהו, השביח את הנכס, כשעדיפות זו מוגבלת לשווי האובייקטיבי של ההשבחה. אף שמטעמי זהירות בית המשפט מציין כי ההלכה החדשה מתייחסת לעיכבון לטובת נפגע מהפרת חוזה, ואין הוא מכריע סופית אם שיקול ההשבחה יספיק בכל סוגי העיכבון, ברי הוא כי כך הם פני הדברים, לטעמו של בית המשפט, הן לאור אמירות שונות בפסק-הדין, והן לפי הגיון ההלכה. משמעותו המרכזית של פסק-הדין היא מעבר מפסים של "תקנת שוק הקבלנות" ל"תקנת שוק ההשבחה". נעיר עתה מספר הערות בנדון.

האם יש להסתפק בשיקול ההשבחה?

בית המשפט בעניין אלוניאל מציין כי ההכרעה בשאלת העדיפות של בעל העיכבון על פני זכויות קודמות צריכה להיגזר משיקולי מדיניות, ולא מסיווגה של העסקה כעסקת קבלנות או אחרת. אכן, כך הדבר, וכך גרסנו גם בעבר, בחיבורנו קניין (כרך ב), לעיל. אך השאלה היא מהם שיקולי המדיניות המספיקים לשם כך. השופט גרוניס רואה את שיקול ההשבחה כשיקול מספיק. בית המשפט בעניין גרוס לא הסתפק בכך, ועמד על הצורך בקיום שיקולי מדיניות נוספים, כגון יעילות השוק הנתון. השאלה המכרעת היא האם ראוי כי שיקול ההשבחה לבדו יספיק, כפי שנקבע בעניין אלוניאל, או שמא עדיפה הגישה העקרונית בעניין גרוס, שאינה מסתפקת בשיקול זה, ודורשת מעין "דבר-מה נוסף"?

תחילה יש לציין כי מהיעדר תחולה עניינית לשיקולי מדיניות כגון יעילות השוק, במקרה של עיכבון לפי דיני התרופות, לא נובע בהכרח, בניגוד לקביעת בית המשפט בעניין אלוניאל, כי שיקול ההשבחה מספיק על-מנת שתצמח עדיפות כלפי בעלי זכויות קודמים. בהיעדר שיקולי מדיניות נוספים, התוצאה עשויה להיות אחת משתיים: או שניתן אכן לוותר על שיקולים נוספים, ולהסתפק בשיקול ההשבחה, או שבהיעדר תחולה לשיקולי מדיניות נוספים, אין להקנות עדיפות למשביח.

לגופו של עניין, אין זה ברור כי ראוי אמנם להסתפק בשיקול ההשבחה על-מנת להקנות עדיפות לבעל עיכבון על-פני זכאים קודמים. אכן, קיים "כוח משיכה" ניכר לסברה כי שיקול ההשבחה מספיק. עם זאת, פני הדברים אינם פשוטים. טול מקרה שבו נושה רגיל, אשר אינו מחזיק בנכס, הלווה כספים לחייב לשם השבחתו. העובדה כי המלווה השביח במישרין את הנכס אינה מספיקה לו על-מנת לגבור על בעל משכון. ה"העשרה" הישירה של בעל המשכון, על-ידי הנושה הרגיל, אינה מספיקה על-מנת שהדין יסטה מן התפיסה הכללית שלפיה בעל זכות קניינית גובר על נושה רגיל.

בענייננו, הנושה שבו עסקינן אמנם אינו נושה רגיל, אלא הוא בעל זכות קניינית מסוג עיכבון. אולם על-פי הכללים הרגילים, בעל זכות קניינית ראשונה בזמן גובר על בעל זכות קניינית מאוחרת. דהיינו, נתון אמנם קניין בידי בעל העיכבון, אולם זהו קניין נחות בתחרות, על-פי העקרונות הרגילים. על-פי עקרונות אלה, הרי שבהיעדר אינטרס ציבורי הולם, אין בעל העיכבון זכאי לסמוך על קניינו, בעימות מול בעל זכות קניינית מוקדמת בזמן, וציפיותיו והסתמכויותיו הלגיטימיות אמורות להתייחס להגנה כלפי זכאים עתידיים בלבד. אם דין המקנה עדיפות לבעל עיכבון על פני זכאי קנייני רק מחמת עובדת ההשבחה הוא אכן דין ראוי, לנוכח העשרת הזכאי הקודם על-ידי המשביח, נדרש הסבר מדוע יהיו פני הדברים שונים במקרה של השבחה ישירה של הנכס על-ידי נושה רגיל. לדברים אלה יש להוסיף, כי בעל המשכון הקודם בזמן סובל מסיכונים שונים ביחס למצב הנכס (כגון הסיכון לאובדנו). ניתן אם-כן לגרוס כי בצד הסיכון, הוא זכאי ליהנות מסיכויי ההשבחה.

מקור לסכסוכים

ועוד: הכפפת בעל המשכון לעדיפותו של בעל העיכבון המאוחר, בכל הנוגע להשבחה, נושאת עמה מחיר של ממש מבחינת יעילות המימוש. הבטוחה של בעל המשכון "נחתכת" לשני חלקים, מבחינה רוחבית, ועתה לפנינו שני בעלי בטוחות, כל אחד לגבי מקטע אחר של שווי הנכס. המשמעות היא שבהליכי המימוש של המשכון מוקנה מעמד לבעל העיכבון, באופן המסרבל את הליכי המימוש ומהווה מקור לסכסוכים ביחס להגדרת האובייקט המובטח לטובת כל צד. בסיכומו של דבר, הגם שהגיונה של ההלכה החדשה עמה, אין היא נקייה מספקות.

* הכותב הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל-אביב ומשמש כיועץ במשרד עו"ד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, ברנדויין ושות'.

עוד כתבות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות