גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המיתוס שתעודות סל הן הצורה לנהל השקעות הולך להתרסק"

גילעד אלטשולר: "השוק אינו חסין ממשברים, אנו נראה עוד משברים ועדיין, לא צריך להספיד את ארה"ב בפרט או את הכלכלה העולמית בכלל" ■ "אין צורך לקיים בית השקעות כדי להחזיק מוצרי מדף"

אלטשולר שחם הינו אחד מבתי ההשקעות שבלט בישראל בשנה האחרונה בפרט ובשנים האחרונות בכלל בביצועיו החזקים בין הגופים המוסדיים בישראל. זאת כאשר השיג תשואות עודפות הן ביחס למדדי השוק והן ביחס למתחריו בתחום ההשקעות באג"ח כמו גם בתחום ההשקעות במניות. על רקע זה נפגשנו עם מנהלי החברה גילעד אלטשולר ורן שחם אשר אחראים לניהול נכסים בשווי של כ-13.5 מיליארד שקל, וניסינו להבין מה הם הגורמים המייחדים את הצלחתם.

על מנת להבין על מה מדובר, נציין כי בשנה האחרונה השיגו קרנות האג"ח ללא מניות של החברה תשואה של כ-40% לעומת תשואה של 18.5% במדד האג"ח הכללי ובעשור האחרון הצטברה התשואה באפיק זה ל-105.8% לעומת 89.5% במדד האג"ח הכללי. קרן סופה מניות של החברה השיגה בשנה האחרונה תשואה של 65.2% בעוד שמדד ת"א 100 השיג מתחילת השנה תשואה בשיעור 48.3%, כאשר בעשור האחרון (הכולל גם שנתיים של תשואות שליליות) הצטברה התשואה באפיק זה לכ-200% בעוד שמדד ת"א 100 יצר למשקיעים בו או העוקבים אחריו תשואה של 133%, פער מצטבר עודף של לא פחות מ-67%.

אחד הגורמים המרכזיים שמציינים השניים הוא התרחבות ההשקעות של החברה אל מעבר לגבולות ישראל ושיעור ההשקעה הגבוה יחסית לגופים האחרים בחו"ל כבר מזה מספר רב של שנים. "אם אנחנו חושבים שלא נכון ואף מסוכן לחשוף את העמית הישראלי להשקעה בסדר גודל של 90% בארץ, אז אנו מרשים לעצמנו לחשוב מחוץ לקופסא, אנו מוכנים להיפרד מהקונצנזוס למרות שלפעמים זה לא פופולרי והגופים האחרים לא חושבים ופועלים כך" אומר גילעד אלטשולר ומוסיף, "אנחנו לא מסתכלים רק על ארה"ב אלא גם על שווקים מתעוררים כמו ברזיל, סין, הודו, אך לא רק עליהם" ומציין שישנן לחברה השקעות הן באקוויטי והן בחוב קונצרני או ממשלתי במדינות כמו נורווגיה ויוון.

"כיום כ-35% מהכספים אותם אנו מנהלים מושקעים בחו"ל לעומת הגופים האחרים בישראל שאחוזי ההשקעה המקסימליים שלהם בתחומי ההשקעה בחול מגיעים ל-13%", וזאת למרות שכיום אין מגבלה רגולטורית להשקעה בחו"ל. פעם היו הטבות מס משמעותיות להשקעה בארץ אך כיום זה לא קיים, ההבדלים בעלויות כמו עמלות בין ההשקעה בארץ ובחו"ל זניחות.

ההשקעות בחו"ל מגודרות מבחינה מטבעית, כך שהתנודות בשערי המט"ח אינן משפיעות על התשואה. נקודה משמעותית נוספת להחלטת החברה לפעול במידה רבה בחו"ל היא רמת הסחירות הגדולה המאפיינת שווקים אלו, כך שביצוע פעולות בהיקפים גדולים לא משפיע אל מחיר המניות, זאת בשונה מהמצב בשוק המקומי בו פעמים רבות נתקלים הגופים המוסדיים בסחירות דלה ובהטיית מחירים אגרסיבית לאור ביקושים והיצעים המוזרמים לשוק, מציינים השניים.

נקודה נוספת שמציינים אלטשולר ושחם היא כי הם אינם משקיעים ואין להם עניין להכנס לפעילות במכשירים עוקבי שוק כגון תעודות או קרנות סל "אין לנו עניין במה שלא דורש ידע ושכל. לדעתינו אין צורך לקיים בית השקעות על מנת להחזיק מוצרי מדף. אנחנו מנסים להתנהל כבוטיק להשקעות - אנחנו מנסים למכור לשוק את הידע, השכל, הניסיון והמיומנויות שלנו". ומציינים כי "חלק גדול מאוד מהשוק הולך כיום לכיוון תעודות הסל העוקבות אחרי ביצועי השוק - אנחנו לא מכוונים לשם. אנחנו שואפים להכות את השוק והשיג ללקוחותינו תשואות גבוהות יותר. אנחנו במצב מצויין מבחינה זו - הצלחנו להכות את כל המדדים במהלך 8 השנים האחרונות". אלטשולר מדגיש כי "המיתוס שתעודות הסל הם הצורה הנכונה לנהל השקעות - הולך להתרסק. הציבור נכנס כמו עדר להשקעות עוקבות אינדקסים ונוצר מצב שהשוק למעשה פועל על פיהם ולא להיפך - דבר שיוצר עיוותים גדולים בשוק".

כדוגמא לאופן החשיבה העצמאי שנהוג בבית ההשקעות אומר אלטשולר "כבר לפני שנתיים החלטנו ליישם מדיניות של השקעה באגרות החוב הארוכות על רקע השיפוע התלול שנוצר בעקום התשואות, לעומת זאת בבתי ההשקעות האחרים שם מונעים מתרבות העדר, מפחד ומהצורך להיות דומים למתחריהם בשוק המקומי המשיכו להשקיעו באג"ח בטווח הזמן בינוני. הבחירה שלנו להיכנס להשקעה זו מוקדם מהאחרים היא שהובילה אותנו לרמות תשואה טובות יותר". בהתייחסם לתיק הממוצע אותו הם מנהלים אומרים אלטשולר ושחם כי "ההשקעה השכיחה שלנו כוללת השקעה של כ-25% במניות ו-75 באג"ח".

מזה שנים מספר נושא בית ההשקעות את דגל המאבק הירוק בין בתי ההשקעות בארץ ואף הנפיק קרן נאמנות המשקיעה בחברות הפעילות בתחומי איכות הסביבה, על כך אומר שחם "בנוסף מייחדת אותנו הבחירה בהשקעה בחברות "ירוקות" מתוך אמונה כי העולם וחוקי הרגולציה והאכיפה העולמיים צועדים לכיוון זה. חברות שלא יתאימו עצמן לדרישות פשוט לא יהיו קיימות. אנו מכוונים את השקעותינו לחברות שכן מבינות את החשיבות של ההגנה על הסביבה גם בטווח של עשרות שנים קדימה".

על מנת להרגיש מעט מהלך הרוח המאפיין את החברה בתחום השקעות האקוויטי מציינים השניים כי בין היתר משקיע בית ההשקעות בחברות הפועלות בתחום הסחורות, הכריה, המחצבים ונפט אשר מתאימות להשקעה בעיתות משבר כמו גם בעיתות אינפלציה. כמו כן משקיעים בחברה בחברות טכנולוגיה הפועלות בחו"ל וכדוגמא מציינים את סיסקו, כחברה מובילת שוק בעלת פריסה עולמית הנהנית מיתרון יחסי בשווקים הצומחים בעולם. השניים מציינים כי הם מבחינים גם בתוך סין בין החברות השונות, למשל פטרו צ'ינה בה משקיעים כבר רבים מגופי ההשקעה בעולם, נסחרת בשווי גבוה, לעומת זאת חברה כמו ביידו (המכונה גם בסלנג גוגל הסינית), או חברות אינטרנט סיניות אחרות עדיין לא מימשו את מלוא הפוטנציאל הטמון בהן. "אין שום הצדקה להשקיע רק בחברות ישראליות כיום כאשר בעולם קיימות חברות בעלות יתרונות יחסיים גבוהים יותר".

השוק אינו חסין ממשברים

על המשבר איתו מתמודד השוק בשנתיים האחרונות ועל העתיד הצפוי לנו אומר אלטשולר: "השוק אינו חסין ממשברים, אנו נראה עוד משברים ועדיין, לא צריך להספיד את ארה"ב בפרט או את הכלכלה העולמית בכלל. המשברים הגדולים תמיד קורים כשלא מצפים להם, כמו שקרה במשבר האחרון שהיה משבר אמון כולל במערכת הפיננסית שעד אז נחשבה לחסינה", על הציפיות להעלאת ריבית בעקבות ההתחממות בפעילות הכלכלית אומר אלטשולר "השוק מכין את עצמו לכך ולכן התגובה להעלאות הריבית שצפויות להתחדש גם בארה"ב בשלב כלשהו תהיה מתונה יחסית".

על שוק ההנפקות שהתחמם לאחרונה בארץ למרות הבעיות הגדולות בהחזרי חוב איתן מתמודדות היום לא מעט מן החברות, כשהבולטת שבהן היא אפריקה ישראל, אומר אלטשולר "כל מנהל השקעות צריך לחשוב איפה הוא רוצה להשקיע" ומציין כי מרבית ההנפקות שהיו לאחרונה בשוק היו איכותיות כאשר היקף ניכר מהן היו גיוס הון באמצעות הנפקת שטרי הון ע"י הבנקים וכן מציין הנפקות גדולות נוספות היו בתחומי התקשורת. הנפקות אלו היו ברובן מגובות בביטחונות כגון מניות, כמוכן ישנן הנפקות שבוצעו ע"י חברות יציבות עם תזרימים חזקים, "כמעט ולא היו עד כה הנפקות של חברות חלשות כפי שראינו לפני פרוץ המשבר".

אחד מבתי ההשקעות היחידים שיכולים לרכוש בתי השקעות

לאחרונה התרחשו באלטשולר שחם מספר שינויים ובהם ההתמזגות עם חברת ההשקעות פרפט, וכניסה של משקיעים חדשים לחברה. בהתייחס לכוונות החברה לעשות שימוש בכספים שנכנסו לחברה בעקבות כניסת חברת ההשקעות שירז כמשקיע בחברה לאחר שרכשה 20%-25% מאלטשולר שחם לפי שווי של 240-300 מיליון שקל (הנוסחה המדויקת תיגזר מהפעילות במהלך השנתיים הקרובות) אומרים השניים כי הם רוצים לעשות משהו עם הכסף, שמסתכם בכ-60 מיליון שקל, אך טרם החליטו מה. השניים מציינים כי כיום אין מספיק בתי השקעות אותם ניתן לרכוש בשוק הישראלי, בו כבר היו כמה מיזוגים, אבל מציינים "כיום אנו אחת החברות היחידות במשק שעוד מסוגלות לקנות בתי השקעות אחרים בשוק מאחר וחלק גדול מבתי ההשקעות כבר הגיע לסף מגבלת הרכישה הרגולטורית". עוד מעריכים השניים כי לגופים הקטנים בארץ שמנהלים 1-2 מיליארד שקל יהיה קשה לשרוד בתנאים הרגולטוריים הנוכחיים בארץ. בהתייחסם לשינויים הפנימיים בארגון הם אומרים "כיום יש לנו עשרות קופות ואנו מתכוונים להתאים עצמנו גם לגישה הרווחת במשרד האוצר ולצמצם את מספר קופות, בכוונתנו לאחד בין קופות ובכך לפשט את כל המנגנון התפעולי ולהקל על העמיתים".

עוד כתבות

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

אילוסטרציה: איל יצהר

תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "דפוס פעולה שיטתי של הטעיה והסתרת מידע"

חברת ויז'ן אנד ביונד, המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעת ע"י 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה נטען ל"דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● בא-כוח החברה: "טרם התקבל כתב התביעה"

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?