בית המשפט המחוזי בחיפה הוציא צו פירוק לחברה הציבורית ויטה פרי הגליל שבשליטת איאן דייויס (29%) ואביב אלגור (24%), ומינה את הכנ"ר למפרק זמני. זאת לבקשת המנכ"ל המפוטר שלה, זאב בירנבוים, שהחברה חייבת לו כמיליון שקל. יודגש כי צו הפירוק אינו נוגע ל-3 החברות-הבנות ובהן "פרי הגליל", להן מונה כונס נכסים, ואינו נוגע לפעילות ויטה פרי הגליל, שנרכשה השנה על-ידי רשת חצי חינם של זכי שלום.
השופט אלכס קיסרי דחה את טענת החברה כי יש להתחשב בכך שהיא חברה ציבורית. ראשית, נימק, "מפני שהוראות הפקודה הנוגעות למתן צו פירוק אינן מבחינות בין חברה פרטית לחברה ציבורית. שנית, וזה העיקר, דווקא בשל היות החברה ציבורית - מצופה מהדירקטוריון שלה שינהג במשנה זהירות וביתר הקפדה במקום שמוגשת בקשה לפירוקה על יסוד הטענה כי לא שולם למבקש מה שמגיע ממנה. הכחשה גורפת, הסותרת חזיתית מסמכים שנחתמו על-ידי החברה או על-פי הוראותיה, אינה עולה בקנה אחד עם הזהירות המתבקשת".
בירנבוים כיהן כמנכ"ל התשלובת מיולי 2004, ובינואר 2009 הוא פוטר לאחר שימוע, לאחר שהחברה טענה כי קיים משבר אמון בין הצדדים. לטענתו, בהודעת הפיטורים ניתנה לו התחייבות מפורשת לשלם לו את כל הסכומים המגיעים לו, אך החברה נמנעה משלם לו את כל זכויותיו. באמצעות עוה"ד חני ברוך ועידן מילר ממשרד עו"ד סטריקובסקי, גל, ברוך, פורת & י. וולף ושות', ביקש לפרק את החברה, בהיותה חדלת פירעון.
ויטה פרי הגליל כפרה בחוב כלשהו כלפיו, ואף טענה כי הוא לא הועסק על-ידה אלא על-ידי החברות-הבנות, ולכן הוא אינו נושה שלה, ואין לו עילת פירוק.
"טענות חסרות יסוד"
השופט אלכס קיסרי קבע כי בירנבוים "הראה במידה הדרושה כי הוא זכאי לתשלום מהחברה וכי היא איננה משלמת לו", ומשכך לפי פקודת החברות רואים את החברה כחדלת פירעון, שהיא עילה לפירוקה.
קיסרי הגדיר את טענות החברה "חסרות יסוד", וקבע כי נוכח הסכם העסקתו ומסמכים שהוצגו, "כפירתה בעובדת היותה המעסיק של בירנבוים ובהיותה חייבת לו סכומי כסף בקשר לכך, היא עמדה הננקטת שלא בתום-לב".
עוד קבע קיסרי כי קשה לומר שמדובר במחלוקת כנה לגבי החוב הכספי, שכן במסמכי החברה עצמה נאמר כי בירנבוים הוא מנהלה וכי הדירקטוריון שלה החליט על הפסקת העסקתו. "נסיבות כאלה יוצרות, מכוח הדין, זכאות לתשלום סכומים מסוימים, ועובדה זו גם צוינה במכתב החברה שהופנה למבקש בעת הפסקת העסקתו".
בתום הדיון שהתקיים אתמול (ב') בבוקר הפקידה החברה בנאמנות 100 אלף שקל בידי עורך דינה, כנגד החוב לו טוען בירנבוים.
"אם בהודעה זו התכוונה החברה לסלק את החוב שאינו שנוי במחלוקת למבקש, כי אז ברור שאין ולא כלום בהודעה זו", פסק השופט. "הפקדת הסכום בידי באי-כוח החברה אינה שוות ערך לתשלום למבקש, והסכום שצויין בהודעה הוא סכום סתמי, שייתכן שיש בו כדי לסלק את החבות שאינה שנויה במחלוקת, וייתכן שלא, ומשנמנעה החברה מלפרט כיצד חושב הסכום" - אין בו כדי להסיר את עילת הפירוק. (פר"ק 09-06-7019).