גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכון וינגייט. הנפילה

חלק מהמתקנים כבר לא ראויים לשימוש, מלון "בית הנבחרות" בקושי עומד בסטנדרטים של אכסניה ונבחרות הכדורגל והכדורסל נטשו ■ כמו שמגדיר יו"ר הוועד המנהל איזי בורוביץ': "המכון שוחה עם מצופים כדי להחזיק את הראש מעל המים"

בשנות השמונים והתשעים היה נוהל קבוע. כל משלחת ספורט שהגיעה מחו"ל לישראל היתה מובלת לביקור במכון וינגייט. איך תראה את הפנים של הספורט הישראלי הכי טוב אם לא דרך מכון הספורט הלאומי? המדשאות האין-סופיות, המעבדות המתקדמות, האולמות החדשים יחסית, פנימיית המחוננים שהחלה אז לפעול. 430 דונם שמתרוממים על גבעות הכורכר שמעל קו החוף היו מחזה מרהיב בכל קנה מידה.

מי שמכיר את המכון מהימים היפים שלו, ויסתובב היום בשערי המתקן שנושק לשכונת פולג, יראה דבר אחד בולט בשטח: בעיקר את פגעי הזמן. את חוסר היכולת להתחדש. כל אלו תוצאה של מצב כלכלי גרוע אליו נקלע המכון. בתחילת השנה נאלצו לעצור את המשכורת המשולמות לעובדים בגלל קשיי תזרים. 52 השנים של המכון ניכרים בו. חלק מהאולמות מתפוררים, ובמכון עצמו מודים שחלק מהמתקנים כבר לא ראויים לפעילות. על פי ההערכות, הגירעון של המכון עומד על מעל 6.5 מיליון שקלים, לא כולל את מלון "בית הנבחרות" שהוא חברה בע"מ (הוועד האולימפי שותף בו ב-12%, ההתאחדות לכדורגל ב-8%) ומחזיק בעצמו בחוב לא קטן.

המסמר האחרון ננעץ לפני פחות מחצי שנה. הוועד האולימפי, שמרכז את מירב הפעילויות שלו במכון וינגייט, חנך דווקא בהדר יוסף את המוזיאון האולימפי הלאומי. "כשאני רואה את המוזיאון בהדר יוסף, ואת זה שנבחרת ישראל בכדורסל מעדיפה להתאמן בהדר יוסף - זה מטריף אותי", מודה יו"ר הוועד המנהל של מכון וינגייט, פרופ' איזי בורוביץ'. "כולם פה ישבו וחשבו שהכל בסדר, לא הסתכלו החוצה. בינתיים נוצרה סביבה תחרותית חדשה, עם מרכז הספורט בהדר יוסף, ואנחנו נשארנו מאחורה".

כשבורוביץ' מנסה לתאר את המצב של המכון, הוא עונה: "המכון שוחה עם מצופים כדי להחזיק את הראש שלו מעל המים".

אז מה בעצם קרה למכון הלאומי לספורט של מדינת ישראל?

כמה תומכת המדינה במכון וינגייט

"נחנו, נרדמנו"

המוזיאון האולימפי שהוקם בהדר יוסף הוא רק חלק קטן מהתמונה. בשנים האחרונות חטף מכון וינגייט נגיסות על ידי יותר ויותר מתחרים מבחוץ. הרבה מאוד גופי ספורט שבעבר קיימו את הפעילויות שלהם במכון, מעדיפים היום מתקנים אחרים, משודרגים. נבחרות שהגיעו להתאמן בשמחה במכון וינגייט, השאירו דמי שכירות נדיבים ואפילו זכו לישון במלון "בית הנבחרות", לא מגיעות כי התנאים כבר אינם מספקים. המלון של וינגייט הפך להיות מקום שאפילו מנכ"לית המכון, ד"ר רותי פילץ-בורשטיין, מגדירה אותו "מקום עם תנאים של אכסניה".

מכה נוספת שספג המכון היתה לפני כשנה, כאשר ההתאחדות לכדורגל חתמה על חוזה עם קיבוץ שפיים להקמת "בית הנבחרות", במסגרתו תרכז בשפיים את כל פעילויות הנבחרות הצעירות בעשר השנים הבאות. "היינו אצל אבי לוזון, אבל זה כבר היה מאוחר מדי", אומרת פילץ-בורשטיין. "מאוד מטריד אותנו שנבחרת ישראל החליטה לא להיות בווינגייט".

* מה בעצם קרה לכם?

"מה שקרה זה שנרדמנו", מודה המנכ"לית. "היתרון של וינגייט לאורך השנים היה מוחלט. היה לנו את הכל בקמפוס אחד. נבחרות שהגיעו לכאן, היה להן את המתקנים, את הבריכה, המעטפת הרפואית. הכל ביחד נתן את הכוח של וינגייט. אבל טעינו בכך שנחנו על זרי הדפנה. היה לנו את בית הספר למאמנים שהיה היחיד שיכול להסמיך מאמנים. וכשאין תחרות אתה נרדם. בוא ניקח למשל את בית הספר למאמנים. פעם לא היתה לו תחרות, כי עד לפני 8-10 שנים רק אנחנו היינו יכולים להסמיך על פי חוק. בזמן שנרדמנו, קמו גופים מתחרים שקיבלו אפשרות להסמיך מאמנים ומדריכים, והתחילו לנגוס בנו. זה הגיע למצב שאפילו המכללה שיושבת 200 מטר מאיתנו, בתוך המכון, פתחה בית ספר להשתלמויות וקורסים למדריכים. מתוך הבית עושים לנו תחרות. פעם כל השוק היה שלנו, היום אנחנו אולי 60% מהשוק".

לגבי המתקנים שהגיעו למצב הקיים, במכון מודים שהמצב הכלכלי היקשה מאוד על המכון לשנות את פניו. "נכון להיום יש כאן 2-3 מתקנים קיימים שלא ראויים לשימוש", אומרת פילץ-בורשטיין. "הנה, גם נבחרת ישראל בכדורסל החליטה שהיא לא באה להתאמן בווינגייט בגלל המתקנים".

איזי בורוביץ': "פה לאורך כל השנים אף אחד לא שם כסף בצד לפחת. יש קרן שמוגדרת כקרן פחת, שממנה אמור לבוא הכסף לשיפוצים, אבל משתמשים בכסף לסתום חורים בגלל המצב שהגענו אליו".

גם העובדה שחלק גדול מהמתקנים נבנו מכספי תרומות, מתבררת כמשהו שלא בהכרח ניתן לבנות עליו לעתיד. קודם כל, כי הכספים שמגיעים היום מתרומות הם קלושים (במקרה דווקא עכשיו מומשה צוואה בסך 714 אלף דולר של תורמת לבניית קומה נוספת בבניין לטיפוח מחוננים בספורט). עניין שני, השארים של אותם תורמים שנפטרו בינתיים, בדרך כלל מתנערים מאותו אתר הנצחה והתפעול השוטף כולו נופל על המכון. וכסף לתפעול השוטף, כבר הזכרנו, אין.

מאז אמצע שנות התשעים, המתקן היחיד שהוקם היה מגרש חימר אחד לטניס. פה ושם היו שיפורים קוסמטיים קלים. באיגוד הכדורסל, שהעדיפו להתאמן בהדר יוסף ולא בווינגייט, מציינים כי "עד לפני חודש במכון וינגייט לא היו סלים אולימפיים העומדים בתקן פיב"א והמיועדים לאליפויות בוגרים. לכן מכון וינגייט כלל לא היה אופציה לביצוע אימונים לנבחרות לאומיות נשים וגברים".

מכון וינגייט - תקציב 2009

איך מתחזקים מפלצת?

הנושא הכאוב השני שתוקע את המכון הוא פרויקט הבריכה האולימפית. טעות תכנונית שעלתה הרבה כסף, ועליה ישלמו עוד שנים ארוכות. אותו פרויקט גרנדיוזי שתוכנן בתקציב של 56 מיליון שקל, חלקו הגדול מקרן המתקנים של הטוטו-ווינר, אבל כמיטב המסורת הישראלית התברר שחריגות כאלו ואחרות בתכנון יביאו אותו לעלות של 80 מיליון שקל.
הטוטו-ווינר התנה את תוספת ההקצאות להשלמת הבריכה בכך שהמכון יחתום על הסכמה לכך שבחמש השנים שאחרי סיום הבנייה, לא יוקצה למכון אפילו שקל לבניית מתקני ספורט בתחום המים, ושלוש שנים לא יוקצה שום סכום לטובת פרויקטים אחרים במכון. גורם במכון אומר גם ש"גם אחרי שהפרויקט הזה יקום - וזו הולכת להיות בריכה מדהימה בקנה מידה בינלאומי - אף אחד לא לקח בחשבון את העלויות המטורפות לתחזק כזו מפלצת".

והיו עוד מכות: למשל, כביש גישה מערבי שהיה אמור להיבנות על קו החוף, ולחלץ את וינגייט מהתלות האיומה בכניסה החד-כיוונית מכיוון צפון (כביש נתניה-ת"א) - תוכנית שכבר אושרה בעיריית נתניה - נתקע בינתיים. שיתוף הפעולה עם חברת קוקה קולה שהפעילה את "הפארק האקטיבי" בהשקעה של מיליוני שקלים, הופסק בגלל בעיות שהערים משרד החינוך.

דרושה: אווירה של חיים

כל הצרות האלו הביאו את אנשי וינגייט למסקנה שעם אותם 60 מיליון שקל תקציב, אין סיכוי למכון להתרומם. "השינוי צריך להיות תפיסתי. המכון צריך להתחיל לפעול כמו עסק לכל דבר", אומר בורוביץ'. "המכון חייב לשאת את עצמו לבד, לייצר הכנסות, ועל ידי זה להקטין את התלות בכסף מהמדינה". ב-2009 יקבל המכון ממינהל הספורט (תמיכת מדינה) סכום של 8.1 מיליון שקלים. מתוך הסכום הזה, רק שני שלישים הם סכום שמגיע ישירות למכון, בעוד היתרה הוא "כסף צבוע", כלומר כזה שמיועד לתוכניות מוגדרות (למשל, פרויקט הכדורעף של אריה זלינגר שמתוקצב ב-500 אלף שקלים או פרויקט הנשים שמתוקצב ב-1.8 מיליון שקלים והכסף שמועבר ליחידה לספורט הישגי) ושבו לא יכול המכון להשתמש לצרכים אחרים.

במכון דווקא מרוצים אמנם בתקופה האחרונה מהקשר עם אנשי משרד התרבות והספורט, שלפי פילץ-בורשטיין "מראים נכונות אמיתית לעזור לנו ולמצוא פיתרון לבעיות". אבל בשורה התחתונה, משרד הספורט שהזרים בשש השנים האחרונות למכון כ-63 מיליון שקל ותיקצב בשנה שעברה את המכון בסכום של 14.6 מיליון שקל (גם בזכות השנה האולימפית), חתך את התמיכה ב-45% תוך שנה. במשרד אף הקימו בימים האחרונים ועדת בדיקה שתבחן את ההתנהלות של המכון, והיא זו שתמליץ אם להחזיר מעט מההקצבות האבודות או שלפי גורם במשרד "תחליט שהמכון ממשיך לבזבז כספים ולא תיתן לו עוד כסף".

לפי בורוביץ', התוכנית העסקית עליה שוקדים בימים אלו היא למעשה הפרטה של המכון, שתאפשר הכנסת יזמים שייבנו בשטחי המכון ויתחילו להפעיל אותו כמו פרויקט נדל"ני שאמור להכניס כסף. "במקום בית הנבחרות, נכניס יזם פרטי שיקבל היתר לבנות מלון 5 כוכבים", אומר בורוביץ'. "אני כועס על ההתאחדות לכדורגל שעזבה כאן, אבל מצד שני אני מבין אותם. קבוצות כמו מכבי חיפה, הפועל ת"א ונבחרת ישראל לא יבואו לכאן בתנאים הקיימים. אבל אם יהיה מלון ברמה גבוהה, זה ישנה את התמונה".

פילץ-בורשטיין: "כשנודע לנו שההתאחדות לכדורגל הולכת על האופציה של שפיים, נפגשנו עם אבי לוזון וניסינו לשכנע אותו שהנבחרת תבוא להתאמן כאן. הם אמרו לנו ביום שתקימו מלון של 5 כוכבים, אנחנו נהייה אצלכם. אם יהיה לנו היתר לבנות מלון בוטיק עם 40-50 חדרים, לטובת נבחרות עילית שיתאמנו כאן, ותפוסה של 60%-70% - זה יהיה מאוד משמעותי ברמת הכסף".

* מה הבעיה בעצם?

בורוביץ': "כרגע אף יזם לא יבוא כי יש לנו בעיות עם מינהל מקרקעי ישראל. האדמות שייכות למינהל, אבל אין הסכם חכירה חתום. אנחנו יושבים כאן 52 שנה בלי הסכם, ואף יזם לא יסכים לבנות כשהוא לא יודע מי בעל הבית. רק כשהאדמות יהיו בבעלות מכון וינגייט, אפשר יהיה להתחיל לצאת לפרויקטים. עד שזה לא יקרה, המכון הזה לא יזוז לשום מקום. חייבים לבנות כאן בית נבחרות ובית מלון, ואחר כך מעונות סטודנטים. צריך שאנשים יגורו כאן, שתהיה כאן אווירה של חיים".

במסגרת הרה-ארגון, בורוביץ' אומר כי "היעד הוא תוך 3 שנים לעמוד על הרגליים ללא שום תלות במדינה. רק שאחת הבעיות היא לשנות את התרבות הארגונית פה". שלא לייחוס, לא מעט גורמים מדברים על ארגון שמתנהל על ידי אותם אנשים כבר עשרות שנים. פילץ-בורשטיין: "כשישבנו עם חבר הנאמנים והעלנו רעיונות איך לשנות את המצב שלנו, קמו שני אנשים ואמרו: 'צריך ללכת למדינה ולבקש עוד כסף'. זו היתה התרבות הארגונית עד היום".

"במועצת המנהלים של המכון יושבים אנשים 30 ו-40 שנה", אומר גורם בווינגייט. "קשה מאוד להזיז משהו ככה. אלו אנשים מאוד ותיקים, שעוד לא הסתגלו למאה ה-21".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב