"אנו רוצים לאפשר הליך של
בוררות לאנשים ממוצעים, שרוצים לפתור סכסוכים ולהמשיך לשמור על קשרים אחרי שפותרים את הסכסוך". כך אמר עו"ד
ישראל שמעוני, שיזם את תיקון
חוק הבוררות, המאפשר זכות ערעור בהליך בוררות על
פסק הבורר.
לדברי עו"ד שמעוני, "במשך 40 שנה הציבור לא האמין בנושא הבוררות. מעתה הבוררות תהיה יותר ידידותית, לא יקרה, נעימה ונגישה לכולם".
עו"ד שמעוני דיבר בפאנל בנושא בוררויות, שנערך לרגל הקמתו של "יתרו", מוסד לבוררויות, שנוסד ביוזמתם של עוה"ד שמעוני ופרופ' אהרון נמדר. המוסד מציע מסלול בוררות במחירים נמוכים מהרגיל (כ-100 דולר לשעת בורר), במטרה להפוך את הבוררויות לנחלת הכלל.
עו"ד שמעוני ציין בפאנל כי כיום יש קרוב ל-1.3 מיליון תיקים בבתי המשפט הנחלקים בין כ-600 שופטים - כלומר כ-2,200 תיקים לשנה לכל שופט. לדבריו, החוק הדרקוני בעניין הליכי בוררות, שהיה תקף לפני התיקון ומנע זכות ערעור בפועל על פסק בורר, מנע ממתדיינים לפנות להליך של בוררות.
פרופ' נמדר ציין כי "כיום הבוררות היא אליטיסטית ועוסקת בעניינים גדולים. ברגע שהבוררות תרד לעם, השימוש בה יהיה יותר נפוץ. אם נעשה את זה מצרך עממי יותר, זול יותר וזמין יותר - אנשים ישתמשו בזה יותר. אנשים צריכים לדעת שבמקרה של טעות הם יכולים לערער".
עו"ד גד טיכו, שותף במשרד עוה"ד כספי, אמר כי החשש העיקרי של מתדיינים ששקלו לפנות להליך של בוררות היה שהם יקבלו פסק בורר מוטעה מבלי יכולת לשנותו, משום שעילות ההתערבות של בתי המשפט בהכרעתו של בורר היו לפני התיקון לחוק הבוררות מצומצמות מאוד. כעת, לדברי עו"ד טיכו, התיקון לחוק פתח את האפשרות לערער - דבר שיגרום ליותר מתדיינים לפנות להליך בוררות.
לעומתם, פרופ' יוסף גרוס מעריך כי זכות הערעור לא תיצור שינוי גדול כל-כך בנכונות לפנות לבוררות. עו"ד מיכאל שחור הסכים עימו, וציין כי ההימנעות מבוררויות היא תפיסה שמקובעת בתודעתם של המתדיינים ושל עורכי הדין.