15.6 מיליון שקל - זה הסכום ששילמה חברת החשמל לכ-60 יועצים ומומחים בשנת 2008, כך עולה מבדיקת מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, שממצאיה הועברו אתמול (ב') להנהלת החברה.
הדו"ח עוסק בהתקשרויות של חברת החשמל עם יועצים בפרשת הטוקבקים ובניגודי העניינים של יו"ר החברה, מוטי פרידמן, וטוען נגד חברת החשמל כי ההתקשרויות עם אותם יועצים נעשתה לעתים שלא לפי הנוהל התקין: חלקן נעשו בדיעבד, וההנהלה דיווחה עליהן באופן מסולף; וחלק מהיועצים קיבלו סכומי-עתק, אך לא היה כל תיעוד שהוא לתוצרי עבודתם.
המבקר התמקד בבדיקתו בהתקשרויות החברה עם אורי יוגב, יו"ר הוועדה המייעצת למועצה הלאומית הכלכלית; יובל רכלבסקי, לשעבר הממונה על השכר באוצר; הלוביסט בוריס קרסני; יועצי התקשורת אייל ארד ועמירם פליישר; וכן משרד נגה גוב קרטין ומבקר הפנים לשעבר של החברה, אליהו סברדלוב.
ל"גלובס" נודע כי בבדיקת המבקר נמצא כי מתוך הסכום בסך 15.6 מיליון שקל ששולם בהתקשרויות עם יועצים - כ-7.5 מיליון שקל יועדו לרכישת שירותי ייעוץ לדירקטוריון, למנכ"ל החברה וליחידת הדובר.
הייעוץ ניתן בנושאי אסטרטגיה תקשורתית ויחסי ציבור, תהליכי שינוי מבני, תהליכי קבלת החלטות והליכים סטטוטוריים בכנסת, ברשויות המקומיות ובגופים סטטוטוריים. כמו כן, ניתן ייעוץ בתחום התקשורת הפוליטית.
ההתקשרויות לצורך קבלת שירותי ייעוץ לדירקטוריון, למנכ"ל החברה וליחידת הדובר נעשו ללא מכרז, בנימוק כי לצורך התקשרות כזו נדרשים יחסי אמון מיוחדים.
דיווח מסולף
המבקר מצא כי בעוד שמספר היועצים שעמם התקשרה החברה גדל, וכך גם הסכומים ששולמו ליועצים, הדירקטוריון קיבל דיווח הפוך - שמספר היועצים קטן, ושהוצאת הכספים בגינם פחתה. כך, למשל, דיווחה החברה לדירקטוריון כי הסכום המצטבר מהתקשרות עם 3 יועצים במחצית הראשונה של 2008 עמד על כ-7 מיליון שקל. בדיווח לדירקטוריון על המחצית השנייה של 2008, דיווחה החברה על סכום מצטבר נמוך מכך, כ-5.8 מיליון שקל.
מבדיקת המבקר עולה כי בכל הנוגע להתקשרויות עם היועצים, הדירקטוריון שימש למעשה חותמת גומי: הוא התבקש לאשר את ההתקשרויות עם היועצים ואת סכומי הכספים ששולמו להם רק בדיעבד.
מחברת החשמל נמסר בתגובה כי מדובר בטיוטה בלבד, וכי תגובתם תועבר למבקר המדינה.
אורי יוגב
שירות לחברה: ייעוץ בשינוי המבני וסיוע בניהול מגעים מול גורמי הממשלה
תקופת העסקה: כשנתיים וחצי
שכר חודשי: כ-32,000 שקל
סכום כולל: 900 אלף שקל
ממצאי המבקר: ההתקשרות עם יוגב נעשתה בינואר 2007. הוא היה אמור להיות מועסק עד אפריל אותה שנה, בשכר של 8,500 דולר בחודש. בתום תקופת ההתקשרות התבקש המשך העסקתו. אף שבדרישות להמשך העסקתו נמסר כי יגיש בסיום כל חודש דו"ח על פעולותיו בחודש הקודם, לבסוף הוחלט להסתפק במכתב ממזכיר החברה ועל דעת היו"ר, המתאר את משימותיו של יוגב ואת שביעות-הרצון ממנו.
המבקר מצא כי ההתקשרות עמו סווגה כפטורה ממכרז, ולפיכך אישרה ועדת המכרזים לפנות לספק אחד בלבד. ההתקשרות עמו נעשתה שלא לפי הנוהל, ולא היה כל תיעוד של המשא-ומתן איתו. החתימה על החוזים עמו נעשתה בדיעבד, באיחור של מספר חודשים. לאורך כל תקופת ההתקשרות לא סיפק יוגב מסמך כתוב המעיד על תוצרי עבודתו, והחברה לא דרשה זאת ממנו, ולכן לא ניתן לעמוד על היקף השירותים שסיפק ועל מהותם.
יובל רכלבסקי
שירות לחברה: ייעוץ בענייני השינוי המבני
תקופת העסקה: כשנה וחצי
שכר חודשי: 50 אלף שקל
סכום כולל: 800 אלף שקל
ממצאי המבקר: מיוני 2008 משמש רכלבסקי כיועץ למנכ"ל לצורך ליווי תהליך המשא-ומתן עם ארגון העובדים וההסתדרות בעניין תוכנית "מצפן", תוכנית לשינוי מבני בחברת החשמל. ההתקשרות סווגה כפטורה ממכרז, מאחר שהעבודה דורשת יחסי אמון מיוחדים.
סוכם כי רכלבסקי יועסק בהיקף של 2-2.5 ימי עבודה בשבוע, בסכום חודשי כולל של 50 אלף שקל בתוספת מע"מ. כמו כן סוכם כי אם המשא-ומתן שילווה יוביל לחתימה על הסכם עקרונות ליישום תוכנית "מצפן", יינתן לו בונוס בגובה 100 אלף דולר.
מבדיקת המבקר עולה כי לא ניתן לו מענק, אך במהלך 2009 הוחלט להאריך את ההתקשרות עמו לשתי תקופות נוספות. עוד נמצא כי ההתקשרות עם רכלבסקי נעשתה ללא אישור ועדת מכרזים תקנית כפי שמחייב הנוהל. ההחלטות על ההתקשרות התקבלו והן אושרו בדיעבד.
בוריס קרסני
שירות לחברה: ייעוץ במגעים עם ועדות הכנסת והרשויות המקומיות
תקופת העסקה: 14 שנה
שכר חודשי: 32 אלף שקל
סכום כולל: 5.36 מיליון שקל
ממצאי המבקר: לאורך כל תקופת ההתקשרות לא נבחנה תרומתה של חברת פוליסי של בוריס קרסני, ולא נבחנה השאלה אם היתה בכלל הצדקה לתשלומים שקיבלה מחברת החשמל לאורך השנים.
ההתקשרות עם קרסני לאורך כל התקופה סווגה כפטורה ממכרז. לדירקטוריון לא הועבר מידע תקופתי על היעדים ועל הפעילויות שבוצעו. לא נמצאו מסמכים המעידים על כך שקרסני סיפק תוצרים, והחברה לא דרשה זאת ממנו.
לדעת המבקר, הדירקטוריון לא עמד על כך שיקבל דיווח מקרסני ולא היתה לו בקרה על מצב ההתקשרות עמו. לטענת המבקר, התקשרות עם יועץ לתקופה כה ארוכה, תוך שימוש בסעיף "פטור ממכרז", היא ניצול לרעה של סעיפי הפטור בתקנות ובנוהלי החברה.
על-פי הממצאים, אף שהדירקטוריון ביקש ביוני השנה סיכום על פעילות קרסני, הוגש לו סיכום לא שלם, שלא כלל דיווח על תוצרי עבודה.
אייל ארד
שירות לחברה: ייעוץ אסטרטגי, תקשורתי ותדמיתי
תקופת העסקה: כשלוש שנים
שכר חודשי: 20 אלף שקל
סכום כולל: 840 אלף שקל
ממצאי המבקר: ההסכם עם ארד נחתם בנובמבר 2006 ל-6 חודשים עם אופציה להארכת ההתקשרות לתקופה של עד 6 חודשים נוספים. בחירתו של ארד נומקה בפני ועדת המכרזים בכך שמשרדו נחשב מוביל בתחום יחסי הציבור והייעוץ האסטרטגי לגופים ציבוריים. המבקר מצא כי מדי חצי שנה הוארכה ההתקשרות עמו, והאישור לכך ניתן בדיעבד.
עמירם פליישר
שירות לחברה: ייעוץ בענייני תקשורת ויחסי ציבור
תקופת העסקה: כשנה
שכר חודשי: 20 אלף שקל
סכום כולל: 240 אלף שקל
ממצאי המבקר: בינואר 2009 התקשרה חברת החשמל עם עמירם פליישר לתקופה של שנה, אף שהיתה כבר קשורה עם אייל ארד. פליישר נבחר לאחר שפנתה החברה לחמישה משרדי ייעוץ, אך בעת ההחלטה לא פורטו בפני ועדת המכרזים הצעות המשרדים האחרים, כמתחייב בנוהל. ועדת המכרזים לא בחנה את ההצעות האחרות, שהיו נמוכות מההצעה של פליישר, ולא נעשה שימוש במידע זה כדי להפחית ממחיר ההתקשרות עמו. המשא-ומתן עם פליישר לא תועד, והיחידה שדרשה את ההתקשרות לא הציגה בפני ועדת המכרזים אומדן כספי של ההתקשרות עמו.
ביוני השנה התבקשה חברת החשמל לשנות את תנאי ההסכם: פליישר ביקש לשכור נותני שירותי משנה ושחברת החשמל תשלם את שכרם עד לסכום של 100 אלף שקל לשנה. הסעיף נוסף, אף שבפועל, עד סוף אוגוסט השנה, ההחלטה לא אושרה על-ידי המנכ"ל.
אליהו סברלדוב
שירות לחברה: ייעוץ חיצוני למנכ"ל וליו"ר הדירקטוריון בענייני ביקורת פנים
תקופת התקשרות: 9 חודשים
שכר חודשי: כ-46 אלף שקל
שכר כולל: 414 אלף שקל
ממצאי המבקר: חברת החשמל שכרה את שירותי המבקר הפנימי שלה לשעבר, אליהו סברדלוב, מיד לאחר פרישתו לפנסיה מוקדמת, והוא הועסק על-ידיה מסוף 2007 עד ספטמבר 2008. לפי ממצאי המבקר, אף שהסכם העסקתו אושר על-ידי הממונה על השכר וכוח האדם ברשות החברות הממשלתיות, הוא עמד בניגוד להוראתה המפורשת של הרשות עצמה בדבר איסור העסקת עובדים שיצאו לפרישה מוקדמת.
לפי ממצאי המבקר, תהליך ההתקשרות לא נעשה לפי התקנות ונוהלי החברה: לא התקבל פטור ממכרז מוועדת המכרזים ולא היתה פנייה לקבלת הצעות כפי שמחייב הנוהל. עוד טוען המבקר כי ההתקשרות נראית תמוהה נוכח העובדה שסברדלוב אולץ להתפטר מעבודתו בשל האי-אמון שהביע הדירקטוריון בתפקודו, וזאת בעקבות דו"ח ביקורת חיצוני שנעשה לבקשתו על תפקוד יחידת הביקורת הפנימית והמבקר עצמו.
ניגודי העניינים של מוטי פרידמן
יו"ר חברת החשמל, מוטי פרידמן, פועל שלא על-פי הנהלים וההנחיות ונוהג בחברה כאילו היתה חברה פרטית שלו, כך עולה מממצאי הבדיקה המיוחדת של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, את התנהלות חברת החשמל. ל"גלובס" נודע שהמבקר מצא כי פרידמן מינה עו"ד ששימש כנאמן בענייניו האישיים לבודק חיצוני בפרשת הדלפת נתונים מדו"חות כספיים והפר את התחייבויותיו בהסדר ניגוד עניינים.
הטענה הראשונה של המבקר נוגעת לניגוד עניינים בין ענייניו האישיים של פרידמן לענייני החברה. בפברואר 2007, חתם פרידמן על הסכם פרישה מדלויט בריטמן אלמגור, משרד לראיית חשבון שבו היה שותף, לצורך אישור כהונתו כיו"ר חברת החשמל. עו"ד מורן מאירי ממשרד מטרי-מאירי מונה לנאמן של כספי הערבות שהופקדו על-ידי החברה לצורך הבטחת התשלומים המגיעים לפרידמן. עוד נקבע כי הנאמן יהיה רשאי להתפטר מתפקידו בהודעה מראש לצדדים ולרשות החברות הממשלתיות.
במארס 2008 דלפו ל"גלובס" נתונים מהדו"חות הכספיים של חברת החשמל לשנת 2007. הרשות לני"ע הורתה לבצע בדיקה, מאחר שזו לא היתה הפעם הראשונה. פרידמן הודיע בדיון מליאת הדירקטוריון כי הוא מבקש מהיועמ"ש של החברה, עו"ד דוד יהב, למנות גוף בודק חיצוני. יום לאחר מכן, הודיע מאירי לרשות החברות על התפטרותו מתפקיד הנאמן של פרידמן, וכשבועיים לאחר מכן פנה יהב לאשר התקשרות עם מאירי כבודק חיצוני. הוא ביקש פטור ממכרז מאחר שלרשות החברה זמן קצר ומאחר שמדובר בתשלום סכום הנמוך מ-30 אלף שקל בחודש. הבקשה אושרה, ומאירי הגיש ביוני 2008 דו"ח בדיקה. בהערת שוליים ציין כי בטרם מינויו שימש נאמן של פרידמן.
השתתף בוועדת מכרזים
בעקבות אירוע נוסף של דליפת נתונים בטרם פרסום רשמי, אושרה התקשרות נוספת עם מאירי. בבדיקת מבקר המדינה, נמצא כי החברה אפשרה למאירי להתחיל בבדיקתו עוד לפני שהתקבל אישור רשות החברות להחלפתו כנאמן של פרידמן. מבקר המדינה התייחס בחומרה לכך שפרידמן לא דיווח על ניגוד העניינים לדירקטוריון.
עוד נמצא כי פרידמן הפר הסדר ניגוד עניינים שנחתם עמו לקראת מינויו ליו"ר חברת החשמל. הוא התחייב כי עד לסיום הסדר התשלומים המגיעים לו מהחברה שבה היה שותף, הוא לא יהיה חבר בוועדות של חברת החשמל הדנות במינוי רו"ח ובקביעת שכרם. כמו כן התחייב כי לתקופה של שנה ממועד מינויו לדירקטור בחברה, לא יהיה חבר בוועדת המכרזים.
בעקבות פניית חברת החשמל, הסכימה ועדת שפניץ, העוסקת במינויים בשירות הציבורי, להקל עמו ואפשרה לו להשתתף בוועדת המכרזים, בתנאי שיימנע מדיון בנושאים שנמנו בהסדר ניגוד העניינים. בפועל, הוא השתתף בדיוני ועדת ביטוח רו"ח ועו"ד של הדירקטוריון עוד לפני שאושר הדבר על-ידי ועדת שפניץ.
המבקר: המנהלים ידעו על התוכן הפוגעני של הטוקבקים
בדצמבר 2008 הזמין דובר חברת החשמל, דדי גולן, ממשרד נגה גוב קרטין שירותי ייעוץ בנושא תקשורת פיננסית. הזמנת העבודה כללה מתן שירותי ייעוץ תקשורתי שוטף להנהלת חברת החשמל באמצעות דובר החברה. בפועל, המשרד העניק שירותי כתיבת טוקבקים באינטרנט. ל"גלובס" נודע כי מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, רואה בפעילות זו דבר חמור והוא דורש להסיק מסקנות אישיות נגד מנהלים בחברה.
לדברי מנכ"ל חברת החשמל, עמוס לסקר, ההחלטה להתקשר עם משרד נגה גוב קרטין התקבלה על רקע מהלכים שמקדמים הדירקטוריון וההנהלה לשינויים מבנים מהותיים והתייעלות בחברה ולאור העובדה שהדירקטוריון וההנהלה היו יעד להתקפות מאסיביות, לרבות התקפות אישיות ופוגעניות. שכירת שירותי המשרד היתה צעד שנועד להתגוננות בפני המתקפות.
הערות פוגעניות
לדברי לסקר, החברה הגדירה למשרד נגה גוב קרטין את מטרת השירות והבהירה לאנשיו כי יש להשתמש במסרים עניינים וחיוביים בנוגע לחברת החשמל, שיאזנו את התמונה התקשורתית. לא ניתנו הנחיות או הוראות לתקוף או להשמיץ גורם כלשהו, ודאי לא גורם של רשויות מדינה.
משרד נגה גוב קרטין שלח לחברת החשמל דו"ח פעילות לחודשים ינואר-אפריל 2009, הכולל פירוט הטוקבקים שהעלה לאינטרנט בעקבות הכתבות. חלק מהטוקבקים כוללים הערות פוגעניות על רשויות שלטון ואישי ציבור. למשל, על שר התשתיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר, נכתב: "חח"י רצה קדימה ופואד ישן בהליכה". בתגובות אחרות נכתב: "המדינה הסתומה הזו לא מסייעת לחברת החשמל", "איפה השמנצ'יק פואד, שר התשתיות, למה הוא לא מתייצב מיידית לימין המנכ"ל וההנהלה", וגם: "לפי המהלך הזה של הממשלה, נראה שהפקידים שם לוקחים פטריות הזיה מהודו, אבל מהסוג הגרוע, הזול".
בהודעה לתקשורת שהוציא בזמנו דובר חברת החשמל, צוין כי ועדת התקשורת בחנה את תכני המסרים שהועברו מטעם ההנהלה ומצאה כי הם תואמים את יעדי החברה ואת מטרותיה ועומדים בקריטריונים מוסריים, ציבוריים ואתיים.
לעומת זאת, בדיון שהתקיים בזמנו בכנסת, הכחיש המנכ"ל לסקר כי משרד נגה גוב קרטין היה קשור לטוקבקים. הוא גם דחה כל קשר להתבטאויות אלה.
מבקר המדינה טען בבדיקתו כי תוכן הטוקבקים לא עומד בקריטריונים מוסריים, ציבוריים ואתיים. עוד הוא קבע כי דברי לסקר אינם תואמים את המציאות: הם לא עולים בקנה אחד עם העובדות, שלפיהן דובר החברה קיבל דיווח והיה מודע לתוכן הטוקבקים שכתב משרד נגה גוב קרטין.
בעקבות הפרשה, לינדנשטראוס מציע כי הדירקטוריון יבחן את התנהלות הגורמים המעורבים בה ויסיק את המסקנות המתבקשות, כולל הטלת אחריות אישית.