בשבועות הקרובים יעזוב ידין ענתבי את משרד האוצר, לאחר ארבע שנים בתפקיד הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון. ענתבי ייצא לשנת צינון וימתין להשתלבותו בשוק העסקי. הוא יעזוב את תפקידו הרבה יותר מנוסה ממה שהיה כשנכנס אליו ועם היכרות טובה יותר של המציאות העסקית "ברחוב" וכיצד הרגולציה משפיעה עליה.
ואולם, ניסיון העבר מלמד שבכירי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון שיצאו מהאוצר היו זקוקים לתקופת הסתגלות ארוכה יותר בשוק הפרטי, במהלכה הבינו איך דברים פועלים באמת, איפה רצוי וכדאי לשנות את כללי השוק, היכן להחמיר והיכן להקל, ומתי כדאי דווקא להוריד את הרגל מעל דוושת הרגולציה.
בשנים האחרונות נוצר כמעט קונצנזוס בענף הביטוח ובשוק ההון, שהרגולציה היוצאת מהאוצר נכונה וראויה אך נעשית בקצב מהיר מדי. קצב כה מהיר, שאף פוגע בהיערכות ודורש משאבים הדרושים גם בניהול היומיומי. כך, לאחר שלושה ממונים שצמחו מתוך האגף, ובמיוחד לאחר משבר כלכלי אדיר שהמחיש עד כמה יש לשנות ולשפר את שוק ההון ואת תחום ניהול ההשקעות, נראה שהגיעה העת לבחור במישהו חיצוני המביא עמו ניסיון בשוק הפרטי.
לפחות כך חושבים ראשי האוצר, המחפשים תקופה ארוכה אחר מועמד חיצוני שיודע היטב כיצד הדברים נראים מהצד השני, הצד המקבל, כך שיידע לתרגם טוב יותר את הדגשים הנדרשים מהרגולציה.
למועמד חיצוני יש יתרונות חשובים ביחס למועמד פנימי - חשיבה ודגשים חדשים וכמובן היכרות עם הסביבה העסקית. סביר כי כל אלה יובילו לפרקטיות רבה יותר בהנחיות ובלוחות הזמנים, ללא מחויבות לפרדיגמות שהתקבעו באגף לאורך השנים האחרונות.
ואולם כאן צצה בעיה. לטענת גורמים באוצר המעורבים כיום בהליך בחירת הממונה החדש, התפקיד דורש 90% הבנה בביטוח ורק 10% הבנה בשוק ההון, כך שיידרש לתפקיד מישהו המתמחה בביטוח.
אך לפי שעה, בין המועמדים החיצוניים יש כאלה המביאים עמם ידע בשוק ההון "הטהור" (קובי נבון), בשוק הגמל וההשקעות (גיל גרשלר) ובהליכי רגולציה (מישאל וקנין ודרור שטרום), אך אף אחד מהם לא מביא עמו ידע רחב בביטוח. *