כמה תהיו מוכנים לשלם עבור נחלה פנויה במושב בני ציון, בשכנות לשרי אריסון, נועם לניר וליאורה עופר? אם אתם מתלבטים, דעו כי מדובר בסך-הכול ב-30 דונמים, 12 מהם סביב הבית שמאפשרים לבנות אחוזה מוגנת. לניר שילם ב-2005 כ-4 מיליון דולר. היום תשלמו לא פחות מ-7-8 מיליון דולר.
וכמה תהיו מוכנים לשלם עבור נחלה פנויה ברשפון? 10 מיליון דולר? ועבור נחלה נדירה הצופה על הים בבית-ינאי? 12 מיליון דולר?
במושבים בישראל יש כ-4,000 נחלות פנויות, הקרויות נחלות לא מאוישות, שמעולם לא הוקצו למתיישב לצורכי חקלאות. הכוונה היא למושב שיש בו תקן נחלות היסטורי, אולם לא כל הנחלות התקניות הוקצו.
למשל, מושב כפר-ויתקין מתוכנן ל-190 נחלות, אבל בפועל יש בו 150 נחלות מאוישות, כך שיש בו 40 נחלות לא מאוישות שניתן, תיאורטית, לשווקן. אמצעי הייצור - אדמה, מים, מכסות ועובדים - נמסרים למושבים לפי נתוני תקן הנחלות ולא לפי איושן בפועל.
במשך עשרות שנים נמנעו המושבים מלעודד שיווק של נחלות לא מאוישות, משום שבעלי הנחלות חילקו ביניהם את אמצעי הייצור שהוקצו על-פי התקן. למשל, בנהלל יש תקן של 150 נחלות - אבל בפועל יש 75 נחלות פעילות, שלכל אחת אמצעי ייצור כפולים.
המחיר הממוצע של נחלה נע בין 150 ל-200 אלף דולר, כך ששווי 4,000 הנחלות הלא מאוישות במדינה הוא כ-2.5 מיליארד שקל.
בשנים האחרונות, עם הירידה בחקלאות והעלייה המסחררת במחירי הנדל"ן, דורש משרד החקלאות לאפשר למושבים לחלק את הנחלות הלא מאוישות על-פי שיקול-דעתן של האגודות, ללא תמורה כספית, וזאת בטענה כי הנחלות יימסרו לבני המושב.
אבל במינהל מקרקעי ישראל טוענים כי מלבד הקצאת נחלות ללא תמורה בפריפריה, עם ביטחונות שמקבל הנחלה מתכוון באמת לעסוק בחקלאות - מדובר בעסקות נדל"ן, בעיקר במרכז הארץ.
המינהל עומד על כך ששיווק הנחלות במרכז הארץ יתבצע, אם בכלל, דרך מכרזים פומביים. במינהל יש טראומה מסיפורי השחיתות והתשלומים הבלתי חוקיים שנגבים מרוכשי מגרשים בני חצי דונם בהרחבות הקהילתיות במושבים ובקיבוצים, והחשש הוא כי בעסקות מכירה של נחלות תגיע השחיתות לשיאים חדשים.
ומהי עמדת מבקר המדינה? הוא החליט שלא להביע אותה בוויכוח בין המינהל למשרד החקלאות, ועומד לדרוש מהם להביא את הנושא לדיון בממשלה, אצל שר החקלאות שלום שמחון ושר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס.
בשולי דברים צריך להוסיף עוד ענין שמפחיד את מינהל מקרקעי ישראל. העברין מנהריה מיכאל מור, העומד להשתחרר מהכלא, מחפש לרכוש נחלה באחד המושבים ליד נהריה, וכבר התעניין בנחלה ברגבה. יש פאניקה במושבי האזור.
תושבי המושב עוצם בדרום נאלצים לחיות עם מי שמוגדר ראש אירגון פשיעה, שלום דומרני, שמתגורר בנחלה במושב והפך אותה ליעד מבוצר.
נחלות הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף אצל אנשי פשע, בגלל השטח הגדול והקלות היחסית בה אפשר למגן את השטח.