כשרואה החשבון הבריטי
ג'ף ברנס סיים את לימודיו בקולג' ושקל ללמוד ראיית חשבון, אמר לו אביו, שהיה בעלים של חברת בנייה קטנה: "כשאתה מוסמך למקצוע מסוים זה כמו לקבל מפתח מאסטר. הוא יכול לפתוח עבורך הרבה דלתות, אבל אתה צריך לבחור בעצמך באיזו דלת תרצה להיכנס. ראיית חשבון? עסקים? מסחר בינלאומי? בנקאות? ניהול כספים? באיזו דלת שלא תבחר, ההכשרה שלך ומה שלימדו אותך יהיו מסד נהדר".
ברנס (64), כיום CEO ונשיא רשת ראיית החשבון העולמית בייקר-טילי אינטרנשיונל, בחר לפתוח את הדלת הראשונה המובילה ישירות לעולם החשבונאות. היום, עם ותק של יותר מ-40 שנה במקצוע, הוא מביט על מה שקרה למקצוע ראיית החשבון בעשור האחרון - על הקולגות הצעירים שמאיישים משרות בכירות במשק ועל רואה החשבון המודרני - ומבין על מה אביו דיבר כבר אז.
"60 מתוך 100 המנכ"לים של החברות במדד פוטסי הם רואי חשבון מוסמכים. יש להם את הרקע וההכשרה. הם אולי לא מכירים את הבעיות השוטפות שאיתן מתמודד רואה חשבון, אבל הם יודעים לקרוא מאזנים, מבינים איך נוצרת הכנסה וכו'. העובדה הזו אומרת הכול", אומר ברנס. בבריטניה, אחד מכל 7 בוגרי אוניברסיטה למד ראיית חשבון, ובאמריקה אחד מכל שישה. זה המקצוע הפופולרי ביותר היום. צעירים מקבלים הסמכה בראיית חשבון בגיל 22-23, ומרביתם לא נשארים בפירמות ראיית החשבון. הם הולכים לתעשייה, למסחר, ובימים טובים יותר גם למגזרים הפיננסיים".
דרך העיניים של ברנס התדמית האפרורית שדבקה פעם ברואי החשבון, נראית מאוד צבעונית. "המקצוע שלנו מייצג אנשים אינטליגנטיים שמבינים את הבעיות של השוק, בין אם הם לובשים חליפות אפורות או עניבות עליזות. רואי החשבון מייצגים תערובת מנצחת. אתה צריך אנשים אפורים שיושבים בחדר ומעריכים חקיקה וגם אנשים 'צבעוניים' שיציגו דברים או שיפתחו לך את העסק. כל אלה מאפיינים שונים של הטבע האנושי שרואי החשבון מייצגים. לכן, אני חושב שזה לא מקצוע אפור, אף שיש לו דימוי כזה. היום אנחנו חלק אינטגרלי משוקי ההון העולמיים".
ברנס, המתגורר דרך קבע בלונדון, הגיע לאחרונה לביקור בישראל לרגל חנוכת המשרדים החדשים של פירמת רואי החשבון "בייקר-טילי הישראלית", המדורגת במקום ה-7 בארץ בקרב פירמות ראיית החשבון, ונולדה לפני כשנה בעקבות המיזוג בין משרד רואי החשבון הורוביץ-עידן-גולדשטיין-סבו-טבת והפירמה העולמית. לאחר המסיבה במשרדים ההדורים במגדל רוגובין-תדהר ברמת-גן, תוך כדי שהוא משקיף אל נוף נחל איילון והאורבניות התל-אביבית, פרס ברנס בפני "גלובס" את משנתו בנוגע לעתיד המקצוע, ה"ביג-4", הפוטנציאל הישראלי והעליונות הסינית.
בעוד 4 פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם - דלויט גלובל; ארנסט-אנד-יאנג; PMG אינטרנשיונל; ו-PWC - עושות הכול כדי לשמור על מעמדן ועל מיתוגן, המונח "ביג-4" לא מרגש את ברנס. "זה רק מונח שיווקי. כשהייתי ילד היו '10 הגדולות', אחר-כך היו 8 הגדולות ואז 6 הגדולות. היום ה'ביג-4' זה המונח השימושי בשוק, כמו השילוש הקדוש בנצרות, ויש גם הרבה פירמות, שהן עשירית מהגודל של ה'ארבע', שמנסות להשתחל לליגה שלהן. בפועל, מי שמכיר את השוק יודע שאין פער איכות בין 4 הפירמות הגדולות ל-5 הגדולות או אפילו ל-10 הגדולות. יש פער בנתונים, לא באיכות השירות".
נדידה מ-4 הגדולות
פירמת בייקר-טילי אינטרנשיונל, ממוקמת כיום במקום ה-8 בעולם, ובמקום ה-6 בבריטניה. לדברי ברנס, היא לא נמצאת במרוץ לעבר מעמד בביג-4. לא משום שהיא לא יכולה, אלא משום שהיא לא רוצה. "הפערים בהכנסות של הפירמות, גם בין הביג-4 לבין עצמם, עצומים. ההכנסה העולמית של "PWC" היא 23 מיליארד דולר. ההכנסה של בייקר-טילי אינטרנשיונל היא 3.5 מיליארד דולר. הכנסות "BDO", הממוקמת במקום החמישי, בערך 4.5 מיליארד דולר. אפילו בין 4 הגדולות יש פערים גדולים, אבל אלה לא פערי איכות.
"יש לנו שוק גדול, ואנחנו צריכים לעבוד במסגרתו. אני לא חושש מ-4 הגדולות והן לא חוששות מאיתנו. יש שפע הזדמנויות לכולם. האסטרטגיה שלנו היא, שאנחנו לא חייבים להיכנס ל-4 הגדולות. הדבר החשוב לנו כפירמה הוא שנמשיך לשמור על רמה מקצועית יוצאת מהכלל".
*ברנס מרגיש שהשמירה על רמת שירות ואיכות, כמו גם על עלויות נמוכות עבור הלקוח, מובילה את הפירמה למקום הנכון. "היום יש נדידה של חלק מהלקוחות מ-4 הפירמות הגדולות למטה, לחברות כמו שלנו, בגלל העלויות. אני לא מותח ביקורת על 4 הגדולות, הן פירמות נהדרות, אבל הן מטפלות בשוק שונה משלנו. אנחנו היינו יכולים לבצע את הביקורת של קוקה-קולה העולמית, אין קסם מיוחד בלערוך את הביקורת של קוקה-קולה, אבל לפירמות הגדולות יש עשרות-אלפי אנשים בעולם שעובדים על המטלה הזו, והעלויות שלהן בהתאם.
"לנו אין ולא תהיה מאסה קריטית כזו של מספרים. ההבדלים בינינו הם במאסה, לא באיכות. זה אתגר גדול לחברות כמו שלנו לומר ללקוחות 'אתם לא צריכים לשלם את העמלות של חברה מהביג-4, ותקבלו תשומת-לב צמודה של חברה רעבה שתעשה עבורכם את העבודה הטובה ביותר'".
ביקורים תכופים בישראל
רשת בייקר-טילי אינטרנשיונל מעניקה שירותי ראיית חשבון ושירותים נלווים באמצעות 441 חברי הרשת הפרוסים ב-511 מדינות, עם מחזור כולל של כ-5.3 מיליארד דולר ו-53 אלף עובדים. כ-"CEO" ונשיא הפירמה "מבלה" ברנס 003 יום בשנה מחוץ לבריטניה בנסיעות עבודה. "קרוב ל-%04 מהימים האלה אני בארה"ב".
גם בישראל הוא מבקר לא מעט (ראו מסגרת). בסניף המקומי של הרשת 7 שותפים, כ-85 עובדים וכ-700 לקוחות פעילים מתחומים שונים: מפעלי תעשייה, חברות היי-טק ואחרות העוסקות בפעילות בינלאומית, קבלנים ויזמים בתחום הבנייה, תאגידים מסחריים, חברות ממשלתיות, קיבוצים ואגודות שיתופיות ומוסדות ללא כוונת רווח.
ברנס: "צמחנו ממספר 20 בעולם למספר 8 תוך שש שנים. האם נוכל לעשות את זה שוב? צריך לחכות ולראות. יש אנשים שיגידו: 'יופי, צמחתם ב-100%. לעבור מדולר ל-2 דולרים זה גם 100%, אבל זה עדיין פצפון'. אני לא מתרגש מהאמירות הללו. אני רואה איך הסניפים שלנו בעולם צומחים ומתפתחים, תוך שמירה על איכות גבוהה, וזה מעבר למספק בעיניי. אנשים איכותיים, כמו רואי החשבון בפירמה בתל-אביב, מרכיבים את הפירמה הזאת, וזה הכוח האמיתי שלה, לתת את רמת שירות אחידה וגבוהה בכל העולם".
אחריות מוגברת
בימים שבהם העולם מחפש אשמים לסערה הכלכלית שהתחוללה ושאבה לכולנו את הכסף, רמת השירות של רואי החשבון חשובה מתמיד. לא מעט חברות שהתמוטטו או נמצאות על סף קריסה, מפנות אל רואי החשבון שלהן מבט מאוכזב ומאשים, כאילו הם גרמו להתמוטטות. גם מעילות הענק האחרונות - בהן של ברנרד מיידוף, אלן סטנפורד (מיליארדר טקסני שהקים וניהל בנק, והרוויח על גבם של לקוחות שקיבלו ניירות ערך חסרי ערך) וניק לוין, הברוקר הבריטי שמעל בכספי לקוחותיו - הציבו את רואי החשבון בקדמת הבמה כשלצידם סימן שאלה ענק לגבי אחריותם להפסדים. רואי החשבון מצידם טוענים, שלא ייתכן שתהיה להם אחריות ללא גבולות.
* אתה שותף לתחושה שמנסים לתלות ברואי החשבון היום אחריות מוגברת?
"אנחנו עובדים בסביבה מאוד מפוקחת, עם תקנות ונהלים ברורים, אבל אם מישהו ממוקד בעשיית מעשים לא ישרים, מאוד קשה לעלות עליו. רואה חשבון לא יכול להיות אחראי לכול ללא גבול. בסופו של דבר האחריות שלנו כמבקרי חשבונות היא לבעלי המניות. כרגע, האחריות שלנו אינה לזהות מעשי מרמה. מתנהלים דיונים רבים בעולם אם זו צריכה להיות משימה נוספת שלנו, וזו עשויה להיות אפשרות, אבל *זה יהיה קשה מאוד ליישום. מתנהל בעולם דיון שלם סביב השאלה מה הרמה שמתחתיה ממש אי-אפשר להחשיב את רואה החשבון לאחראי. לפעמים ההצעות שאני שומע בעניין הזה מטורפות.
"העבודה שרואה חשבון צריך לעשות כדי למנוע מעילות מסוימות היא לבדוק מיליוני קבלות ועוד אלפי דברים אחרים. זה לא הגיוני. לחברה ולדירקטורים יש אחריות לפקח על החשבונות וההכנסות ולהבטיח שהכול בסדר. למבקרי החשבון יש אחריות שונה. הם אינם מנסים לחמוק מהנושא, אבל אנחנו רוצים להבטיח שאנחנו נמלא את מלוא תפקידנו בפיתוח מידע משופר לבעלי המניות, ולא נעסוק בדברים שאינם קשורים אלינו".
* ובעקבות הקריסות מהמשבר העולמי, יהיו ריקושטים לכיוון פירמות רואי החשבון?
"כבר עלו כמה האשמות בעקבות קריסות ליהמן-ברדרס, פאני מיי ופרדי מק, וושינגטון מיוצ'ואל וקבוצות הגדולות האחרות. אני מניח שפירמות ראיית החשבון הגדולות הולכות לחטוף ביקורת בגלל זה, אבל הן יגיבו לביקורת באופן ראוי, כמו כל התעשייה שלנו, ומהר מאוד יתברר שאין להן אחריות". היום, נמנה ברנס עם האופטימיים שמאמינים שהקטסטרופה של המשבר מאחורינו.
* באיזה שלב של המשבר אנחנו נמצאים?
"העובדה שחברה אחת בישראל, שתי חברות בבריטניה, או 10 חברות באמריקה לא יכולות לפרוע אג"ח היום, לא אומרת שלא יצאנו מהמשבר. נכון שלפעמים לוקח כמה שנים לפני שרואים את ההשלכות של המשבר ועד שהן מגיעות לחברות, ויהיו עוד חברות שייעלמו, אבל מצבים שבהם אדם קם בבוקר ורואה ששוק המניות איבד 15% בין-לילה ואחר-כך 10% ו-20% במהלך היום, כבר לא רואים בעולם. האסון והקטסטרופה, כבר עברו. הבנקים עדיין עצבניים לגבי הלוואות ויהיו חברות שיפשטו רגל או לא יוכלו לשלם ריבית על האג"ח, אבל שכשאני הולך לישון בלילה, אני יודע שכשאתעורר בבוקר יהיה לנו בסיס לקוחות יציב ואנחנו לא הולכים לקרוס. זה הבדל גדול ממה שהיה לנו עד אמצע שנת 2009".
"מפת ראיית החשבון תשתנה לחלוטין"
בשעה שרבים תוהים איך יראה העתיד הכלכלי העולמי, ברנס בטוח שיש לו תשובה. "הכלכלה הסינית היא כלכלת העתיד. על אף שהעולם היה לאחרונה בצרות, הצמיחה הסינית היא עדיין 8.5%. היצואנים בצרות בגלל שאף אחד לא קונה כרגע, אבל התפוקה הלאומית של סין לצורכי צריכה לאומית בדרכים שונות עלתה ב-8%. מרבית המדינות היו נותנות המון בשביל נתון כזה. יוצא מזה שעמדתה של סין תהיה חזקה יותר כשכל העולם יצא מהמשבר הכלכלי", הוא אומר.
ההערכות של ברנס לא נשמעות מופרכות כשבוחנים את מה שקורה בסין באחרונה. לסין יש כיום 116 חברות שנסחרות בנאסד"ק. מתחילת השנה הונפקו בנאסד"ק 8 חברות סיניות, 13 החליטו לשנות אווירה ועברו לדור בנאסד"ק במקום בבורסה "שמעבר לדלפק", ואחת נוספת החליפה את בורסת Amex (השלישית בגודלה בארה"ב) בנאסד"ק.
הנתונים הללו, ונתונים נוספים המעידים על עוצמתה של סין, כך ברנס, ישפיעו גם על מפת ראיית החשבון העולמית. "בעתיד הלא רחוק מקצוע ראיית החשבון יהיה בהגמוניה סינית. אני שוהה המון זמן בסין. אנשים לא מבינים שלסינים יש תוכניות עסקים ל-15-25 שנה קדימה. הם לא מנסים לתקן את הכול בשנה הבאה בגלל שזה פשוט בלתי אפשרי, אבל יש להם אסטרטגיה ארוכת טווח.
"אני יכול לראות איך בעתיד חברות סיניות גדולות קונות חברות ראיית חשבון מערביות. זה יקרה. הסינים מאוד עשירים, יש להם המון כסף, הפוטנציאל ענק והם רוצים להתרחב לחו"ל. כך שבעוד 20-25 שנה מפת ראיית החשבון תשתנה לחלוטין".
ברנס מהמר היום בעיקר על השוק הסיני, אבל לא רק. הביקורים שלו בישראל, הפכו אותו לאחד מאוהדינו המושבעים. "אני מגיע לישראל כבר 15 שנה, ואני יכול לראות את השינוי האדיר שמתחולל במדינה. אני רואה אנשי עסקים ישראלים - שהם שאפתנים וקשוחים, אפילו מאוד קשוחים - מחפשים מציאות בחו"ל, ויש יותר ויותר השקעות של אנשי עסקים זרים בארץ. ישראל בהחלט נמצאת על המפה. אם היא הצליחה להגיע כל-כך רחוק בזמן הקצר שבו אני מגיע לכאן, זה ברור ש-15 השנה הבאות הולכות להיות נהדרות ועם שינוי גדול עוד יותר".