גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמובן שכל יו"ר בנק בישראל מצא דרך סלולה לסלון הפרטי של ראשי ממשלה ושרי אוצר, אבל יוסי בכר יכול, גם בלי להיות יו"ר, להתקשר בכל רגע לטלפון הפרטי של בנימין נתניהו וסטנלי פישר. כשהראשון היה שר אוצר, בכר היה אצלו מנכ"ל והצליח להעביר עבורו את הרפורמה הגדולה בשוק ההון, "ועדת בכר", שמאז ולתמיד נתניהו יתהדר בה. והשני, כשחיפשו נגיד חדש לבנק ישראל, היה בכר בן זוג לאילן כהן, אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ככוח חיפוש, שניהל גם את השיחות וההתארגנויות לעלייתו של פישר לארץ. חוץ מזה, לא קיימת שום דלת הסגורה בפניו.

2. "דרכי נועם" הוא שמו השני. בכר לא אוהב את הכינוי "איש נחמד", רואה בזה קונוטציה של חולשה. האדם היחיד שידוע כי הוציא אותו משלוותו היה ירון זליכה, החשב הכללי הבעייתי דאז. אבל בכר לא יכול לו.

3. בתוך הבנק יימשך השקט. בימים האחרונים נהנה גיורא עופר, המנכ"ל, מהרעפת שבחים פומבית ודביקה מצד הבעלים, שהיה להם אינטרס להבדיל אותו מהיו"ר המודח שלמה זהר. עופר מנהל את הבנק כבר עשור. הוא בנקאי בזהותו ובנשמתו, כזה שהתחיל מתפקיד טלר. בכר, כמו זהר, אינו בנקאי. שניהם רואי חשבון. חלוקת העבודה הרשמית בין זהר לעופר היתה: כל הניהול בפועל של עופר, שהקפיד לשתף את זהר בכל התהליכים. "כמו בספרים".

בפועל, הטריטוריה של עופר היתה הבנק עצמו כאשר זהר הלך והתחזק בפריפריות - חברות הבת, יו"ר כאל ובנק מרכנתיל - לרבות השפעה גוברת בדיסקונט ניו יורק.

לא היה ביניהם עימות, לא פיצוץ, גם אם היו דאחקות קטנות הן אף פעם לא פרצו החוצה ולא החזיקו לאורך זמן. אפילו לא כשתוכנית התגמול הראשונה שהבנק הוציא אחרי ההפרטה הצמידה את היו"ר שזה עתה נכנס עם המנכ"ל הוותיק והמוכח, מה שנחשב "לרעת" עופר. התוכנית ההיא, כידוע, חוסלה על ידי רשות ניירות ערך, והתוכנית שהחליפה אותה היתה פחות טובה. לאורך כל התקופה ידעו השניים היטב זה את כוחו של זה, הגלוי והנסתר, והבינו שהחמאה מרוחה רק בתוך שתי פרוסות הכריך.

4. עופר מקבל יו"ר חדש, מזוהה ונתמך על ידי הבעלים וגם חזק אצל הרגולטורים והשלטונות. הוא מקבל יו"ר שבפניו עומדים אתגרים גדולים ליציבות הבנק ולעתיד השליטה בו. הם יתהו זה על קנקנו של זה, יבדקו את הגבולות, אגו, סבלנות ואיפוק - ששניהם חזקים בהם, ומהר מאוד יכינו לעצמם כריך חמאה חדש שמתאים לטעם שלהם.

5. לבנק יהיה איש חזק אחד: יוסי צ'חנובר. דירקטור. מקורב שנים לאב אדגר ברונפמן שביוני השנה כינס אסיפה כללית מיוחדת והעביר דירקטור מהבנק כדי למנות אותו כמשגיח מטעמו על הדירקטוריון. צ'חנובר, באלגנטיות השמורה לו והוותק המוכח של ניהול מהלכים ומשברים פוליטיים-אישיים, בחר בבכר לתפקיד. הוא לא רצה, ולא היו לו מועמדים אחרים. מעמדו של צ'חנובר כחבל המקשר בין בעלי הבית ובין הדירקטוריון יתחזק. היו"ר החדש יצטרך לחיות עם זה.

6. שני אנשים נשמו אמש לרווחה, כשנודע על ההסדר עם זהר. המשמעות של בכר בכיסא יו"ר דיסקונט היא שהוא משחרר את הזירה הלוהטת של תפקיד יו"ר לאומי לשני חבריו: משה טרי ואורי יוגב. בכך תלוי, איך לא, גם סיום הפרטת הבנק. טרי ויוגב עוד יותר שמחים בימים אלה, שכן מזירת המאבק על הג'וב הכי מבוקש בארץ מתרחקת גליה מאור, זאת משום שעל פי נוהלי נכסים מ.י (נספח א' סעיף 2 בשאלונים למועמדים לדירקטורים בבנקים) מנוע נושא משרה בבנק לכהן כדירקטור בבנק במשך שנתיים מיום סיום תפקידו. עכשיו הם רק צריכים שיובל שטייניץ יביע דעתו ושנתניהו יבחר. במי?

7. כמה אתגרים גדולים ומיידיים עומדים בפני בכר: לטפל בהון העצמי של הבנק, תוך מימוש ההתחייבות לבצע הנפקת זכויות בתוך זמן קצר; להשגיח על עמדת האוצר בקשר להנפקת הזכויות, האם המדינה, 25% בבנק, תשתתף או תדלל את עצמה; לפעול להבטחת יכולת השליטה של הקבוצה בבנק באמצעות חידוש הסכם ההצבעה הקיים בין המדינה והקבוצה, המסתיים בפברואר הקרוב; והאתגר הכי קשה - לפעול תחת בעלים שעוד לא החליטו סופית אם הם מוכרים את השליטה בבנק, או חלק ממנה. *