אני מבקש לברך את בית הדין הצבאי על פסק דינו בעניין
צ'יקו תמיר. לא, לא את בית הדין לערעורים, אלא את בית הדין הצבאי המיוחד שלפני כ-4 חודשים החליט על הורדת תמיר בדרגה. אני מברך את השופטים, תת-אלוף אבי לוי ותת-אלוף יהודית גריסריו (עודד מודריק היה במיעוט), על שסירבו לתת ידם לטיוח הצה"לי המקובל, מה שגרם לבכירי
צה"ל להתחיל לחשוש: מה יהיה עכשיו? האם כבר לא יוכלו לסמוך על הצבא שלהם שיגן עליהם מפני החוק?
לרגע היה נדמה שאולי בפעם הזאת יסתבר שצה"ל יכול לשפוט את אנשיו. אבל זה היה רק לרגע. מהר מאוד נזעק בית הדין לטיוחים, סליחה, לערעורים, כדי להחזיר את הסדר הישן לקדמותו והחליטו שתמיר לא יורד בדרגה. לפי הביקורת הקשה של השופטים, הם היו צריכים להחמיר את עונשו של תמיר. אבל הם החליטו להניח על כף המאזניים הנגדית את זכויותיו הרבות של תמיר במהלך שירותו הצבאי, ועשו את מה שהיה מצופה מהם.
זלזול בחיי אנשים
מבלי להתפלסף הרבה, כדאי לזכור: תמיר נתן לבנו בן ה-14 לנהוג. הנער פגע במכונית אחרת וגרם לה נזק. נעזוב לרגע את ניסיון הטיוח של תמיר ואת השקרים. אתה נותן לנער לנהוג, ללא רישיון נהיגה - כמו שהוא פגע במכונית, הוא בקלות יכול היה לפגוע גם באנשים! אולי אפילו לפגוע קשה. לכן המעשה של תמיר לא היה רק חסר אחריות, אלא הוא מלמד על זלזול בחיי אנשים.בתחום האזרחי יכולים ללכת לכלא על עבירה כזאת. אבל בצבא שוללים רישיון - שזה בעצם עונש לנהג של תמיר, שיצטרך עכשיו לעבוד יותר.
למה אי אפשר היה להשאיר את ההורדה בדרגה? כי תמיר ותומכיו בתקשורת ובפוליטיקה, שלא לדבר על צמרת צה"ל, הקימו קול זעקה כאילו זה היה פסק דין מוות. אסור לצה"ל לאבד קצין כמו תמיר - צווחה מקהלת המגויסים. למה לאבד? כי תמיר הודיע שאם יורד בדרגה הוא יפרוש.
למה? יא בן אדם, יא גבר, יא קצין נועז - אתה עשית מעשה שלא ייעשה, עברת על החוק, סיכנת חיי אדם - למה סירבת לשאת בעונש (הקל) על המעשים שבהם הודית? מה היה קורה אם למשך איזו תקופה היית אלוף משנה? הרי ממילא כעבור זמן היו מחזירים לך את החרבות, למה אתה ישר מאיים לפרוש? מה יש לכם, לוחמים אמיצים ודגולים, שכל כך קשה לכם לשאת באחריות, שאתם דורשים להיות מעל לחוק?