עו"ד ליהיא כהן דמבינסקי היא מומחית בדיני משפחה
אתמול (ד') פורסם כי י', תושבת המרכז, תובעת את עזבונו של מוני פנאן ז"ל, בטענה כי היתה בת-זוגו החשאית במשך 15 שנותיו האחרונות וכי הוא זן אותה ודאג לה, וכעת משהלך לעולמו - היא נותרה בחוסר כל.
נראה כי בתקופה הנוכחית עובר מעמד ה"מאהבת" שדרוג משמעותי, וממושג שהיה כמעט מילת גנאי, הוא נהפך ליוקרתי ונחשק ואף טומן בחובו הבטחות כלכליות רבות. מ"פילגש" או "מאהבת" נהפכה האישה ל"בת-זוג" או טוב מכך ל"ידועה בציבור", ומסתבר כי מלהיות "לבד על הגג שבתות וחגים" אפשר ליצור מקור הכנסה מכובד.
באופן אבסורדי, בהרבה מובנים שופר מעמדה של המאהבת על פני זה של האישה הנשואה: היא שותפה רק לזכויות ולא לחובות, היא חולקת את זכויותיו של הגבר, אך לרוב אינה צריכה לחלוק עימו את זכויותיה שלה, היא אינה תלויה בו לקבלת גט, לא צריכה לקנות את חירותה בויתורים ממונייים, ויכולה ללדת ילדים מכמה גברים במקביל, מבלי שהללו יחשבו לממזרים בעיני ההלכה. כמו כן נהנית המאהבת מהטבות כלכליות רבות מהמדינה, ממס הכנסה ומתוקף מעמדה כאם חד-הורית.
הגב' י' מצהירה בכתבה כי פנאן כלכל אותה משך 15 שנה ודאג להעביר לה מדי חודש כספים (ככל הנראה במזומן). כעת היא תובעת את העיזבון להמשיך ולזון אותה, וככל הנראה לקבוע מה חלקה ברכוש שנצבר אם נצבר על שם מר פנאן.
עדיף להיות מאהבת
בשנים הנוכחיות נוטים בתי המשפט לענייני משפחה לפרשנות מרחיבה בהכרת מעמד המאהבת כמעמד המניב זכויות. במאי השנה קבעה השופטת שפרה גליק מבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן כי לא ניתן לדחות על הסף תביעה של מאהבת להיחשב כידועה בציבור לשעבר של גבר נשוי, על אף שהלה מעולם לא עזב את אשתו החוקית.
למעשה, בכך קבעה השופטת כי קיימת אפשרות שהמאהבת תזכה בסופם של ההליכים במעמד של ידועה בציבור של הגבר הנשוי, וייתכן כי בעקבות זאת היא תוכל לקבל חלקים מרכושו, או מזונות.
אף אם המאהבת אינה זוכה להכרה כידועה בציבור, פעמים רבות היא מקבלת פיצוי כספי על "עוגמת-הנפש" שנגרמה לה מניהול רומן עם גבר נשוי. בשנת 2004 בית המשפט העליון שינה את ההלכה שנהגה לפני כן, ופסק כי המאהבת לשעבר יכולה לקבל פיצוי על הפרת הבטחת נישואים מגבר נשוי.
בית המשפט העליון קבע כי אין זה מתפקידו לבצע שיפוט מוסרי, ואף אם האישה נהלה רומן עם גבר ביודעה כי הוא נשוי - היא עדיין ראויה לפיצוי. על בסיס הלכה זאת פסקה השופטת סיוון בבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, רק בשבוע שעבר, פיצוי בסך 50 אלף שקל לאישה שניהלה רומן עם גבר נשוי, לאחר שהלה חזר לבסוף לשלום-בית עם אשתו החוקית.
האשה החוקית משלמת פעמיים
כספים אלה מגיעים הלכה למעשה מחשבונה של האישה החוקית. בתביעת המאהבת לשעבר שהוגשה לשולחנה של השופטת גליק, הגישה האישה החוקית בקשה להצטרף כצד להליך.
האישה טענה כי זכותה לנסות להוכיח כי המאהבת לא היתה ידועה בציבור של בעלה, מכיוון שאם הבעל יחוייב לשלם למאהבת - תהיה לכך השלכה כלכלית עליה כאישה החוקית.
השופטת גליק דחתה את הבקשה בנימוק שהכספים שישולמו למאהבת, אם ישולמו, ינוכו רק ממחציתו של הבעל ברכוש - ולא מהמחצית של האישה החוקית.
נראה כי קביעה זו מלאכותית מעט, מכיוון שבפועל רכושם של בני-זוג החיים ביחד אינו נחלק למחציות, הוא מהווה מקשה אחת ממנה הם חיים, והחלוקה מתבצעת רק אם הם נפרדים. לפיכך, אם הבעל יחוייב לשלם למאהבת סכום כסף ניכר, ויצטרך לשם כך למכור את דירת המגורים בה הוא חי או לפדות תוכניות חסכון - האם מצבה של אשתו החוקית לא ייפגע בהתאם?
אם האישה החוקית תתגרש מבעלה, ייתכן כי אז תזכה ביותר ממחצית הרכוש, ולהחלטתה של השופטת גליק תהיה משמעות, אך כל עוד האישה ממשיכה לחיות עם הבעל - בפועל היא זו שמשלמת למאהבת את הפיצוי על השנים בהם היא נאפה עם בעלה מאחורי גבה.
היש אבסורד גדול מזה?
החוקית תובעת בגין "הרס משפחה"
נראה כי בשנים הנוכחיות בית המשפט לענייני משפחה מספק שפע פיצויים והטבות למאהבת, ואין מי שמגן על האישה החוקית ומפצה אותה על עוגמת-הנפש. מי יפצה אותה על אובדן שנותיה הטובות ביותר, מי יחזיר לה את הכספים שהבעל בזבז על המאהבת במשך שנים?
במדינות מסוימות בארה"ב כונן חוק בשם "Alienation of affections", המאפשר לאישה החוקית לתבוע את המאהבת לתשלום פיצויים בגין הרס משפחתה. למרבה הצער, בישראל אין כל אפשרות כזאת, והפיצויים עוברים באופן חד-כיווני בלבד: המאהבת מקבלת פיצויים מהאישה החוקית - ולא להפך.
האישה החוקית לא יכולה להיפרע בנזקיה הכלכלייים מהמאהבת, אך האם תוכל להיפרע מהבעל? אם האישה החוקית תיפרד מבעלה כדי להביא לחלוקת רכוש לא שווה, שתטיל רק על הבעל לשאת בתשלומים ששילם למאהבת - האישה תצטרך להוכיח מה היה שווי אותם כספים וכיצד הועברו לה, משימה לא פשוטה לשחזור כשהרומן השתרע על פני שנות נישואים לא מעטות.
למרבה האירוניה, במקרה זה האישה החוקית תוכל אולי למצוא ישועה דווקא בבתי הדין הרבניים. לבית הדין הרבני יש אפשרות לחייב את הבעל בתשלום כתובה ופיצויים לאישה החוקית, כשהוא זה שהביא בהתנהגותו לגירושים.
בחיוב הבעל שהחזיק מאהבת בתשלום פיצויים לאישה החוקית, בית הדין הרבני יכול להעביר את המסר כי יש הבדל בין נישואים וקידושין לבין חיים בחטא. יש משמעות להתחייבות שאדם לוקח על עצמו מתחת לחופה וכאשר הוא חותם על חוזה הכתובה.
האישה החוקית אינה חפץ שמחליפים כשהוא מתיישן במודל חדש יותר, ומי שבוגד במוסד הקדוש של משפחה שנבנתה בחופה וקידושין - צריך לשלם את המחיר. למרבה הצער, כאמור, מסר זה יועבר אך ורק לבעל אך לא למאהבת.