אלוף (במיל') דורון רובין טוען בהתנגדותו להתראת פשיטת-רגל שביקשו להמציא לו איציק אלאלוף ואלישע שגיא בטענה לחוב של כ-175 אלף שקל, כי הוא אינו חייב למבקשים אגורה שחוקה, וכי רק בשל חוסר ידיעה הוא נפל בפח שהם טמנו לו. לדבריו, בהיותו תושב חוץ (הונדורס) אין עליו חובה להתדיין עם המבקשים בבית המשפט בישראל, ואם יחפצו בכך - יתכבדו ויתבעו אותו במקום מושבו.
לדברי רובין, מזה 7 שנים לפחות הוא שוהה באורח קבע בהונדורס, מחזיק בתעודת זהות המקנה לו תושבות קבע במדינה זו, אין לו מגורים של קבע בישראל, אין לו כל רכוש בארץ, ולא קיים למעשה בינו לבין אלאלוף ושגיא כל חוב, והוא למעשה כבר שילם את מלוא "החוב" ופסק הדין עליו מושתתת הבקשה, כולל סכומים ביתר.
לדברי רובין, סיפור המעשה עניינו בהשקעה במיזם בהונדורס, ולאחר שהמיזם לא נשא פרי משך שותפם של המבקשים רמי רייכמן, באמצעותו הועברו הכספים בחו"ל, את כספי ההשקעה עבור אלאלוף ושגיא. לטענת רובין, בדיעבד טוענים השניים כי לא קיבלו את כספם, ורייכמן שותק כדג בעניין זה.
רובין טוען כי למרות פסק הדין המוטעה עליו מתבססת הבקשה להמציא לו התראת פשיטת-רגל, הוא המשיך ועדיין ממשיך לשלם את כל הסכום, מאחר שנקעה נפשו מתעלוליהם של המבקשים, המנסים בכל דרך לקבל כספים שהוא כלל אינו בטוח שלא הגיעו לידיהם כבר בעבר באמצעות שותפם רמי רייכמן.
לסיכום טוען רובין כי הוא אינו חייב למבקשים כספים כלשהם, וכי הוא כבר שילם להם סכומים ביתר שלא כפי שנטען על-ידם, ועל כן מתבקש בית המשפט להורות על מחיקת התראת פשיטת-הרגל ולחייב את המבקשים בהוצאות לדוגמה לטובת אוצר המדינה. (בש"א 16186/09).