בשיא תהילתו, היה מגיע איש העסקים
גד זאבי למשרדו של אילן בירן, שהיה אז מנכ"ל
בזק, כדי להבין לאן הולכת החברה והאם יש סיכוי שהיא תופרט. אז, בראשית שנות האלפיים, זאבי כנראה לא שיער עד כמה עיכוב המהלך יפגע בעסקיו.
זאבי קנה את מניות חברת כייבל אנד ויירלס, שהתייאשה מהשוק הישראלי ומהרגולציה לאחר שמשרד התקשורת והממשלה הבטיחו לה שהיא תוכל להתמודד על רכישת השליטה בבזק. חוסר תשומת לב מספיקה של משרד התקשורת בבדיקת מקורות המימון של העסקה יצר מצב שהמדינה לא ידעה כי זאבי מימן את עסקת בזק באמצעות הלוואה מהאוליגרך ואיש העסקים הרוסי מיכאל צ'רנוי. אותה הלוואה הייתה אמורה להיהפך בשלב מסוים למניות בבזק. בסופו של דבר עסקיו של זאבי נפגעו קשה בשל העובדה שהוא לא יכול היה לקבל דיבידנדים מבזק הממשלתית ולעמוד בהחזר לקונסורציום הבנקים שליווה אותו. הבנקים מצידם החלו ב-2001 בהליכים המשפטיים נגדו שהובילו לכך שמניותיו עברו לכינוס נכסים.
היום, 8 שנים אחרי שהבנקים קיבלו את חובם, הוא יוצא עם חצי מיליארד שקל מבזק. במקום הממשלה נכנסו בעלי מניות פרטיים שהתחילו לחלק דיבידנדים. בעזרת סבן-אייפקס-ארקין, קיבלו הבנקים בישראל את כל חובותיהם האבודים, בדרך הרוויחו מהמימון שנתנו לבעלים הפרטיים, ועל הדרך, ככה על הצד, קיבל זאבי דיבידנד של חצי מיליארד שקל, דיבידנד שאותו ייחל לקבל לפני 8 שנים, לפני הוויה דה-לה רוזה הפרטית שלו.