גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קית פראצי: "התחלה של כל נטוורקינג בנויה על 3 אנשים קרובים"

חלק מסוד ההצלחה של פראצי, הגורו של הנטוורקינג, הוא יכולת ההבחנה בין בניית יחסים לבין טפיחות על הכתף ■ בראיון לקראת השתתפותו ב"ועידת ישראל לעסקים" מגלה פראצי איך הפך לאחד האנשים המקושרים בעולם

קית פראצי, 39, נחשב לגורו הגדול של ה"נטוורקינג" בארצות-הברית. פראצי, מחבר הספרים "לעולם אל תאכל לבד" ו"מי שומר על הגב שלך", פיתח הודות ליכולתו הבלתי רגילה לנהל יחסים עם אנשים, רשת קשרים שמשתרעת ממסדרונות הכוח של וושינגטון עד ליגת הבכירים והכוכבים של הוליווד. המגזין קריינ'ס כלל אותו ברשימת "40 המשפיעים מתחת לגיל 40" שלו, והוא נבחר ל"מנהיג עולמי של המחר", על-ידי הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס.

לישראל הוא מגיע בחודש הבא בכדי להרצות בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", ב-14 בדצמבר.

מה הסוד של פראצי? מה גרם למגזינים "פורבס" ו" "Inc" לתארו כאחד האנשים ה"מקושרים" ביותר בעולם?

חלק מסוד ההצלחה של פראצי הוא ההבנה לעומק, הזיקוק של תורת הנטוורקינג. פראצי מבדיל בין בניית יחסים, לבין הטפיחות הרגילות על הכתף שמאפיינות לעיתים את הנטוורקינג. במשנתו, הוא מעודד אנשים להכניס למערכת היחסים המקצועית שלהם את אותה תשוקה, אישית לעיתים, שרבים שומרים לחייהם הפרטיים.

בראיון ל"גלובס" לקראת הגעתו לארץ, פראצי, עם הרבה סבלנות (אחת התכונות שמאפיינות אותו), מנסה שוב להסביר איך הפך למעצמת קשרים של איש אחד.

"אני רוצה להחזיר אותך לרגע 70 אלף שנה אחורה, לתקופה שהמין האנושי היה מחולק לשבטים קטנים בלי קשר ביניהם", אומר פראצי. "כבר אז, ההתנהגות השבטית שלנו, החברתית, היתה טמונה עמוק בתוך ה-DNA שלנו. אנשים לא חיו לבד מעולם. מה השתנה? הרבה ולא כלום. כיום החברה שלנו היא תעשייתית, טכנולוגית, מתקדמת - אבל עדיין בבסיס, מה שמניע את הכל זה הקשרים האישיים בין בני האדם".

* ובכל זאת, אנו בעידן האינטרנט. אנשים עושים עסקים וסוגרים עסקאות באונליין, לעיתים קרובות בלי לדעת איך נראה או נשמע האיש בצד השני.

"שמע, אם אתה רוצה לשמור את כל היחסים העסקיים שלך ליחסי אונליין בלבד, אתה תשרוד בעסקים אבל לא בהכרח תצליח. גם אנשי אינטרנט מובהקים יודעים את זה. קח לדוגמה את יוסי ורדי (מייסד ICQ - א' ר' ג'), חבר טוב שאני מכיר היטב. הוא איש של אנשים, הוא יוצר קשרים ואדם חם מאוד גם בעסקים, ואני בטוח שזה חלק מסוד ההצלחה שלו. גם מייסד אמזון, ג'ף בזוס, הוא אדם חברתי, איש של אנשים. הוא יצר את כל האימפריה האדירה שלו, שכולה באינטרנט, מקשרים חברתיים עם אנשים. כמובן צריך רעיון טוב, וצריך פיתוח וטכנולוגיה. אבל אי אפשר להגיע לשום מקום ללא קשר אישי טוב, גם בעסקים".

* עם כמה אנשים אפשר בכלל לשמור על קשר אישי-עסקי כה הדוק?

"בספרי אני אומר כי ההתחלה של כל מערכת יחסים ונטוורקינג, עסקית או אישית, בנויה על 3 אנשים קרובים שחשובים לך, שאתה יכול לסמוך עליהם, שאתה רוצה להיות איתם בקשר".

* אני מתרשם שהקשרים שלך הגיעו ברובם מכישרון טבעי שיש לך להתחבר עם אנשים. מה בדבר אנשים שהכישורים החברתיים שלהם פחות מפותחים, שהם לא "אנשים של אנשים". לפי התיאוריה שלך הם לא יגיעו רחוק.

"תתפלא, אבל כל דבר אפשר ללמוד. אפשר ללמוד לנגן בפסנתר, גם אם אתה חסר חוש מוסיקלי לחלוטין, ואתה יכול ללמוד לטפח קשרים חברתיים גם אם אתה חושב שאתה חסר כישורים בתחום. למעשה, זה קל הרבה יותר מפסנתר כי כמו שאמרתי התכונה הזו צרובה ב-DNA שלנו".

* גם היום, בעידן הכלכלה הגלובלית, העולם עדיין מחולק לשבטים?

"בצורה מסוימת כן. לדוגמה יש את שבט 'ישראל' ויש את שבט 'אמריקה', שהם מצד אחד שונים, אך מצד שנים בבסיס יש בהם הרבה דברים משותפים. היום כמובן ניתן לחבר בין שבטים, מה שלא היה קיים לפני כן בשל היעדר התחבורה והתקשורת".

* בוא נדבר קצת על השבט 'ישראל'. מה אנחנו לא עושים נכון שתדמיתנו בעולם כה נמוכה?

"אני לא יכול לומר בפה מלא שאני לא מבין לגמרי את הפוליטיקה באזור שלכם, אבל גם בהקשר של ישראל והעולם אני חושב שהמפתח הוא אנשים. אם אתה מסתכל על התמורות החשובות שחלו בעולם, זה הכל התחיל באנשים. קח לדוגמה את ארצות-הברית והסובייטים. יש שיאמרו שהגבולות נפרצו בשל אירועים חיצוניים, מותו של הקומוניזם והפרסטרויקה. אבל אני סבור שחלק גדול מזה נבע מהיכולת הבינאישית של רונלד רייגן ומיכאל גורבצ'וב, שהנהיגו בזמנם את המעצמות. היתה ביניהם תקשורת שהיא יותר מפוליטיקה רגילה, זה הורגש וזה בא לידי ביטוי. גם במלחמת העולם השנייה, מה שבסופו של דבר גרם ליצירת החזית נגד גרמניה זה הקשר הייחודי שהיה בין רוזוולט לצ'רצ'יל. מדובר במערכת יחסים בין מנהיגים שהיתה להם השפעה דרמטית על מהלכים שהפכו להיסטוריים".

"גם בישראל אני חושב שהאנשים, ההנהגה, הם המפתח לשינוי. אמון הוא התכונה הבסיסית ביותר למערכת יחסים. אם יהיה אמון בין אנשים, קודם כול בין מנהיגים, כמו שקרה כבר בעבר גם בישראל, זה ישנה את התמונה הפוליטית והחברתית לגמרי. אנשים מדברים על טריטוריה ועל שטחים, אבל הבעיה מתחילה בזה שאנשים מדברים ואין ביניהם אמון".

להימנע מבינוניות

ספרו האחרון של פראצי Who's Got Your Back ("מי שומר על הגב שלך"), ראה אור במאי השנה. הספר מדריך את הקוראים איך להתגבר על התנהגויות מגבילות, להימנע מבינוניות ולמצות את הפוטנציאל הגדול ביותר שלהם על-ידי טיפוח פעיל של מעגל תמיכה קרוב הדדי. פראצי לא מדבר רק על היזון חיובי, אלא גם על אנשים שניתנת להם רשות ועידוד "לנער" אותנו כאשר אנחנו זקוקים לכך.

"הספר מתמקד בכמה סוגי יחסים שיש להם את ההשפעה הגדולה ביותר על מי שאתה, על מי שתהיה ועל איזה סוגים של חיים והצלחה אתה יוצר עבור עצמך ועבור הקהילה שלך", מסביר פראצי. "אלה הם מה שאני מכנה 'יחסי חבל הצלה' - מעגל פנימי של חברויות טובות ועמוקות ויחסים עם עמיתים שיעשו עבורך הכול, ובלבד שלא תיכשל".

* עיתוי יציאת הספר ודאי אינו מקרי. אנחנו צריכים שישמרו על הגב שלנו יותר בימים של מיתון?

"היום, יותר מתמיד, במצב הכלכלה הבעייתי, אנו זקוקים למשוב, לתמיכה ולאחריות המתקיימות בכמה מיחסינו הקרובים והעמוקים בחיינו הפרטיים והמקצועיים - כאלה שאפשר לסמוך עליהם גם בזמנים הטובים וגם בזמנים הרעים".

"אני חושב שכולנו זקוקים לתמיכה כמו זו שקואוצ'רים בכירים מעניקים למנכ"לי חברות גדולות, שמאמנים נותנים לספורטאים מקצועיים ושארגונים כגון 'שומרי משקל' ו'אלכוהוליסטים אנונימיים' מספקים לחבריהם על בסיס קבוע".

* ואיך זה מתרגם לעולם העסקי?

"אנשים נוטים להאמין שקשר עמוק עם אמון, בייחוד בהקשר של עולם העבודה, הם דברים שצריך פשוט לשבת לקוות שיתרחשו - ולא משהו שהם יכולים לגרום לו להתרחש. אבל אפשר לבנות את מערכות היחסים הללו גם בעבודה. יש כאן שיטתיות. זה פורמט ותהליך שאני מספק".

* ואתה מרגיש שאנשים איבדו את התמיכה במירוץ החיים המודרנים?

"רוב האנשים שראיינתי אמרו לי שהם אינם מסוגלים למנות בשם של אף אחד שממש שומר עליהם. בשנת 1985, לאמריקני הממוצע היו 3 אנשים שלהם יכול היה לספר את סודותיו בביטחון גמור. המספר ירד כיום לשניים, ורבע מהאמריקאים אומרים שאין להם אפילו איש סוד אחד".

לדבריו, "אנחנו רעבים לתמיכה. אנחנו רעבים למשמעות ולקהילה. רעבים לתשובות לשאלה, איך מגיעים למיצוי מקצועי ואישי. אנחנו שואלים שאלות שהדור של הורינו לא שאלו, או לפחות לא עודדו אותם לשאול. התשובות כיום שונות עבור אנשים שונים".

בנוסף, המבנים שפעם היו עוזרים לנו להתמודד עם הרגעים הקשים ביותר בחיים - החל מארגוני דת, למועדונים חברתיים דוגמת 'רוטרי' (Rotary Club) ועד להורינו וסבינו, שפעם גרו במורד הרחוב, ולא בכל רחבי המדינה - אינם נמצאים שם יותר בכדי לעזור לנו".

* נהוג לחשוב שהממשלה שלנו אמורה לשמור לנו את הגב.

"כיום איבדו רבים את האמונה בארגונים המושלים בחיינו ובאנשים העומדים בראשם - פוליטיקאים ובכירי התעשייה. עלינו לקחת על עצמנו את יצירת מבני התמיכה של עצמנו, למצוא את הכוח והתמיכה להם אנו זקוקים האחד אצל השני".

* אתה אומר כי המודל של 'איש העסקים הבודד' כבר לא עובד. אבל זה מה שאנחנו רואים סביבנו, בלימודים, בעבודה - קידוש ההצלחה האינדיבידואלית.

"מאז המהפכה התעשייתית ועד היום, משום שהכול מאורגן כך שבני אדם מהווים רק ברגים במערכת, הלך המחשבה היסודי התומך ב'יחסי חבל הצלה' - נדיבות, רגישות, כנות ואחריות - אינו כה חשוב. התכונות הללו לא זכו למלוא ההערכה, ולהיפך - נחשבו לחולשות או אפילו לכישלונות".

"כיום ישנה כלכלה חדשה. אנחנו יוצאים מהעידן התעשייתי, ייתכן אפילו שאנו יוצאים כבר מ'עידן המידע' ונכנסים בקרוב למה שרבים מכנים 'העידן הקונספטואלי'. שם יהיו דווקא הפגנת הרגשות, האמפתיה ושיתוף הפעולה הן תכונות הכרחיות להצלחה. אני מוכן למעשה להסתכן ולקרוא לו כבר עכשיו 'עידן היחסים'. אנחנו נמצאים ברגע מדהים שבו הטכנולוגיה ויחסי האנוש נפגשים. האמון, השיחה ושיתוף הפעולה נמצאים בראש סדר העדיפויות - כולנו מעלים הודעות על כך לטוויטר, ומספרים על זה בפייסבוק".

"אנחנו כבר לא ברגים במערכת. האושר והסיפוק האישיים הולכים ונעשים חשובים יותר מדברים חומריים ומסימני סטאטוס כסימני הצלחה. משמעות כל הדברים הללו היא שעל כולנו, הן כפרטים והן כחברה, ללמוד מחדש כמה מאמונות ומערכי הליבה שנדמה שכבר שכחנו. אלה הם, שוב, פגיעות, נדיבות, כנות ואחריות".

* איך נמצא את האנשים שיגנו עלינו?

"האנשים הללו נמצאים סביבנו כל הזמן. ישנו כמובן תהליך סינון, אבל הכול מתחיל בהחלטה להכיר בכך שהאנשים הסובבים אותנו הם אנשים בעלי תובנה, שאיכפת לנו מהם ושייתכן שלהם איכפת מאיתנו".

* בוא נדבר קצת על מותגים. פעם היה מקובל לחשוב בעולם הפרסום שמותגים צריכים שיאהבו אותם. היום הטרנד החדש הוא אמון, תאגידים שרוצים שהמותגים שלהם ישרו אמון. מה דעתך בנושא?

"אין לי על זה תשובה חד-משמעית. זה תלוי במוצר אם אני רוצה למשל אמריקן אקספרס פלאטינום או מרצדס, ארצה להרגיש הערצה אל המותג. ארצה להביט עליו מלמטה. שהמותג הזה יאמר עלי שאני שייך למועדון מסוים. כאן אין לי את העניין של האמון - אנשים מאמינים שמרצדס היא מכונית טובה. במוצרים אחרים, יש את עניין האמון. הייתי רוצה שאבקת הכביסה תשרה בי אמון שהיא באמת מצליחה להוריד את הכתמים. אבל הייתי רוצה לקחת את זה, שוב, למקום של האנשים, של המנהיגים. אני חושב שפעם מנהיגים רצו שנאהב אותם. היום גם הם מבינים שלפני הכל, אתה לא יכול לבטוח במותג אנושי שהוא מזויף ולא כן".

שבירת קרח נוסח פראצי

בשלב מתקדם בראיון, פראצי מבקש להפסיק את שטף השאלות, "עכשיו אני רוצה לשאול אותך ברשותך כמה שאלות", הוא אומר. פראצי מתחיל לשאול שאלות על ישראל, על היחסים בין הישראלים, על חיי כעיתונאי. הוא אומר שהוא רוצה לדעת איזה ערך מוסף יוכל לקחת למאזינים בהרצאתו בישראל. אני משתדל לשתף פעולה, ועונה כמיטב יכולתי. לאט לאט פראצי מתחיל לגעת בדברים יותר אישיים, בצורה עדינה. השיחה קולחת, יש גם חיוכים הדדיים מעבר לקו.

"אתה שם לב מה עשיתי עכשיו?", שואל פראצי לאחר מספר דקות.

* מה עשית?

"הרגשתי שאתה תוקף אותי בשאלות שלך, היה לי לא נעים. הרגשתי במגננה. יש את זה לעיתים לעיתונאים. איפה שהוא במהלך השיחה הרגשתי שאני מאבד את הקשר האישי. ידעתי שגם כמרואיין, אני חייב לגעת בך כאדם. תודה שגם אתה מרגיש יותר נוח כעת".

* עשית 'קייס סטדי' על חשבוני?

"בערך. תהיה חייב להודות שגם מבחינה עיתונאית הראיון יותר זורם כעת, הוא יותר טוב לשנינו. למעשה, זה ממש לא משנה אם מדובר בראיון, בעסקים או בבחורה שאתה מכיר בפאב. אם תשרה אמון - תקבל אמון".

* והדרך לפרוץ את המחסום היא על-ידי גלישה למחוזות אישיים?

"בצורה עדינה כן, אני רוצה להבין את העולם שלך, ואז לנסות להתחבר אליו. לא משנה אם אתה ישראלי, סיני או איטלקי - בסופו של דבר נמצא את הקווים המקבילים. זה אותו דבר בעסקים, אם תתחבא מאחורי המסכה העסקית-מקצועית שלך לא תפרוץ את תקרת הזכוכית שמבדילה בין עסק מוצלח לעסק טוב. בסופו של דבר, עסקים עושים עם אנשים. גם ראיונות עושים עם אנשים, שהם עיתונאים".

עוד כתבות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות