(הערת מערכת: הטור שלהלן פורסם בעיתון "גלובס" ואחר-כך גם באתר "גלובס" כ-24 שעות לפני הודעת ויוונדי על רכישת 37.9% מ-GVT בעיסקה שהיקפה כ-18 מיליארד דולר)
===
היי, הטיחו בנו השבוע, הבטחת מילה טובה מדי פעם וקיימת רק פעם אחת. נמאס לנו, סנטו בנו, מהכתבות על לב לבייב, על הדאגה המזויפת והפופוליסטית ל"ציבור", ל"אינטרס הציבורי", ל"כסף הציבורי" ול"כסף שלנו" ועוד כל מיני פראזות על הציבור העשוק והמסכן. הבנו את הקטע, לעגו לנו, את התקשורת הרי מעניין הרייטינג, ואם עוד ידיעה או עוד מאמר משולהב על לבייב מושכים אש, אז אתם צריכים לייצר הרבה מהחומר הממכר הזה.
קראנו השבוע באותיות של קידוש לבנה שמייסד icq, יאיר גולדפינגר, בדרך לאקזיט "ענק" נוסף עם הסטארט-אפ ג'אג'ה, שבכלל נוסד על-ידי זרים. זה די משעשע לגלות שגולדפינגר בסך הכל תיפקד כאנג'ל בחברה הזו, כלומר שם משהו כמו מיליון דולר, ועשוי לקבל כמה מיליוני דולרים מהאקזיט, אם וכאשר, האקזיט יקרום עור וגידים. נחמד בשביל גולדפינגר, אבל ממש לא אקזיט ענק בשבילו.
אבל מי שעשה באמת את האקזיט הענק, האקזיט של השנה, וכנראה גם האקזיט האישי הגדול ביותר מאז ומעולם, לא נדחף לכותרות הראשיות של המוספים הכלכליים, אולי בגלל שאין לו אנשי שיווק בתקשורת, ואולי בגלל שהוא בכלל לא מעוניין בחשיפה. הנה סיפורו של האקזיט ושל האיש האלמוני, על קצה המזלג, בכמה נקודות.
1982 איש שראוי למילה טובה מקים את חברת התוכנה עושפ, שלימים נמכרה לסנגארד האמריקנית. במהלך הקמת עושפ הוא הכיר את שלמה דוברת, צירף אותו לחברה ויחדיו הנפיקו את החברה בנאסד"ק. עם ההון שצבר בהנפקה (מכר את חלקו לדוברת) הוא קנה חברת תוכנה אחרת, סאפיאנס, בסכום פעוט, שיפץ אותה והנפיק אותה ב-1992. בהמשך השקיע בחברות היי-טק מוכרות ומוצלחות נוספות כמו פריסייס ודי.אס.פי.ג'י.
ב-1997 פנתה אליו חברת גילת ברעיון להקים חברה של לוויינים, GVT שמה. הוא חשב שזו השקעה טובה, אבל לא היה מעורב בניהולה. שנתיים אחרי הקים את GVT ברזיל יחד עם עמוס גניש ועדי מרום, והתמודד על רישיון להפעלת חברת תקשורת. בשלב הראשון קיבל אפשרות פריסה לשליש מברזיל, גייס כסף, בין היתר משותפיו - אי.די.בי, אז של משפחת רקנאטי.
2000-2001: בועת ההיי-טק והטלקום מתפוצצת. הדו"חות של דיסקונט השקעות מקבוצת אי.די.בי חושפים את מצוקתה של GVT - חובות לספקים (כמו ספקית ציוד הטלקומוניקציה הישראלית אי.סי.איי) ובעיות מימון לא פשוטות. הבנקים סוגרים את ברזי האשראי, GVT, שמעסיקה אלפי עובדים, סובלת ממחסור יומיומי במזומנים והתקשורת הישראלית מספידה את החברה, כעוד יוזמה יומרנית ששרפה המון כסף ולא הצליחה להתרומם. האיש שלנו מצליח לעבור את התקופה הקשה כש-GVT עומדת על רגליה.
2004: לקראת סוף השנה הכלכלה הברזילאית מתחילה להתאושש ואיתה GVT. אחרי ששמה של ברזיל נקשר באופן אוטומטי לאירועים לא נעימים כמו פיחותים דרמטיים ומשברי חובות, היום נחשבת ברזיל לאחת הכלכלות הצומחות והמוצלחות בעולם, עד כדי כך מוצלחת וצומחת, שהממשלה החליטה לפני זמן קצר להטיל מס על השקעות זרות.
זרימה מאסיבית של כסף זר לברזיל גרם לתיסוף חד של המטבע המקומי ולביקורת פנימית (מזכיר את ישראל) של אנשי עסקים שחששו משחיקה בכושר התחרות של סחורות ברזילאיות בעולם. GVT, שהופכת לענק טלקומניקציה, המספק תקשורת רחבת פס, כמו גם שירותי טלפוניה קווית, שירותי אספקת נתונים וקישורים לרשת האינטרנט, מתחילה לצמוח בקצב שנתי מטורף של כ-40% ולהציג רווחיות בריאה.
2007: האיש שלנו מנפיק את GVT בבורסה הברזילאית לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, אחת ההנפקות המוצלחות שבוצעו בברזיל. באותה שנה רוכש האיש יחד עם שותפים את אי.סי.איי (ההיא שסיפקה ציוד ל-GVT) בכ-1.2 מיליארד דולר במזומן, עסקת הפרייבט אקוויטי הגדולה בישראל. אי.סי.איי, כחברה פרטית, "נעלמת" מהסיקור התקשורתי במוספים הכלכליים, בדיוק כמו שהאיש שלנו אוהב. אחרי 25 שנה שהוא בילה את מרבית זמנו בחו"ל - לונדון, ארה"ב וברזיל - האיש שנולד בקרית אליעזר החליט לעשות כמה דברים בישראל ורואה עצמו כמי שעלה לישראל.
2008: האיש שלנו מבצע שוב הנפקה ל-GVT, הפעם לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר ומממש חלק קטן ממניותיו.
2009: קרב ענקים על רכישת GVT מתנהל עד עצם היום הזה בין ענקית הטלקומוניקציה הספרדית טלפוניקה לענקית המדיה הצרפתית ויוונדי. המרדף של שתי הענקיות כמובן עושה טוב למניית GVT, שממריאה לשווי של כ-4 מיליארד דולר, הזהה להצעה האחרונה של טלפוניקה. חברה שהוקמה רק לפני כעשור שווה 4 מיליארד, חברה שרק לפני 7 שנים בקושי שרדה את משבר הטלקום, הופכת ליעד חם להשתלטות.
30% הם בערך שיעור האחזקה שהאיש שלנו מחזיק ב-GVT, במישרין ובעקיפין, אחרי שרכש את אחזקות אי.די.בי בחברה. שיעור אחזקה שיעניק לו, עם המכירה המתוכננת לטלפוניקה, כ-1.2 מיליארד דולר. במזומן, לא בניירות, כ-4.5 מיליארד שקל במזומן. איננו יודעים את מבנה ההשקעה של האיש שלנו, כמה הוא ממונף, כמה הון עצמי הושקע, אבל דבר אחד ברור לנו: זה האקזיט הגדול ביותר שביצע ישראלי השנה, וכנראה האקזיט האישי הגדול ביותר שביצע ישראלי מאז ומעולם. זה אקזיט שאפילו מאפיל על האקזיט של סבן וזהבית כהן בבזק ועל הרווח של נוחי דנקנר מההשקעה במניות קרדיט סוויס. וזה האקזיט שמכניס את האיש שלנו לחמישיית המיליארדרים הישראלית. על-פי הערכות הונו הנזיל של האיש נאמד במיליארד דולר, עוד לפני המימוש ב-GVT.
שאול שני הוא האיש שעשה את האקזיט המדהים הזה, אבל בכל זאת לא זכה לכותרת מפוצצת כמו שיאיר גולדפינגר זכה לה השבוע, וספק אם מרבית הקוראים בכלל מכירים את שמו. שני, כך אנחנו מבינים, עשה עוד לא מעט עסקאות בברזיל שמהן הפיק רווח לא קטן, עסקאות בנדל"ן, תשתיות וחקלאות, שרחוקות מאוד מהעין הציבורית. נו, זה אי שם בברזיל, אותנו מעניינת רק הביצה המקומית.
את ההתלהבות של שני מברזיל אפשר היה לחוש בהופעה הפומבית הבודדת שלו עד כה, לפני שנה, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס". שני המליץ לישראלים לנצל את ההזדמנויות הקיימות בברזיל, והדגיש כי היא מדינה הרבה יותר מסודרת ומאורגנת ממה שאנו חושבים עליה. לדבריו, הרגולטורים בברזיל העניקו את העזרה ושיתוף הפעולה שנדרשו לצורך הקמת תשתיות הטלקומוניקציה. רק מעניין אם דבר דומה היה מתרחש בישראל, שני היה הופך לבטח על ידי אוליגרכיית התקשורת הצדקנית לאויב הציבור ולמי שמנצל קשרי הון שלטון לטובתו.
יש אנשים שעושים מעט כסף אבל מנסים למתג את עצמם כמי שעשו הרבה כסף, בעזרת סוכני השיווק שלהם בתקשורת. יש אנשים שעשו הרבה כסף, אבל משקיעים הרבה מאוד בתקשורת בשביל שכל העולם יידע על זה, יעריך את ההצלחה, יחניף להם וישאל אותם איך הם עשו את זה. ויש אנשים, מתי מעט, שעשו הרבה-הרבה-הרבה כסף ומתאפקים שלא לרוץ לעיתונאים כדי לספר להם עד כמה שהם מופלאים. שני הוא אחד מהם.
eli@globes.co.il