גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התייקרות המים בשיעור של 40% הצפויה בשנה הבאה תכביד יותר על האוכלוסיה הענייה. כך עולה מחישובים שנערכו במינהל המחקר והתכנון בביטוח הלאומי, שמלמדים כי ההוצאה הממוצעת של משפחה בישראל על מים קודם להתייקרות, עמדה על 114 שקל לחודש, וההתייקרות צפויה להגדיל אותה בכ-46 שקל.

מסימולציה שנערכה בביטוח הלאומי, עולה שהתייקרות המים הצפויה שוות ערך לעלייה של כשליש האחוז בתחולת העוני של משפחות ונפשות.

עקב ההתייקרות הצפויה, ההכנסה הפנויה של משפחה ממוצעת אמורה לקטון בממוצע בכ-0.5%. בקרב העשירונים העליונים, לאחר ההתייקרות ההכנסה הפנויה צפויה לקטון בשיעור מזערי של 0.2%-0.3%, ואילו בעשירון התחתון היא מקטינה את ההכנסה ב-1.4%, ובעשירון השני ב-0.9%. ההתייקרות מעלה גם את הוצאות שני העשירונים הנמוכים ב-0.7% (לעומת 0.4% בשני העשירונים הגבוהים).

השונות בהוצאה בקרב העשירונים הנמוכים יחסית קטנה, העשירון התחתון מוציא 100 שקל לחודש על מים, והתוספת צפויה להגדיל את הוצאותיו ב-40 שקל. ואילו העשירון העליון מוציא 140 שקל לחודש, והתוספת צפויה להגדיל את הוצאותיו ב-55 שקל.

לנוכח ממצאים אלה הודיע שר הרווחה יצחק הרצוג כי הוא ידרוש דיון בממשלה על ייקור המים, ועל ההשלכות הצפויות ממנו על השכבות החלשות. לדברי השר הרצוג: "ההחלטה השרירותית על העלאת תעריפי המים, התקבלה מבלי שהתקיימה כל היוועצות או דיון עם משרד הרווחה והביטוח הלאומי, זה לא סביר ולא קביל. המים הם מצרך חיוני, בסיסי ויומיומי. העלאת תעריפי המים היא בבחינת גזירה שהשכבות החלשות לא יוכלו לעמוד בה. נתוני המוסד לביטוח לאומי רק מחזקים את ההערכה כי החלטה זו תעמיק את העוני ותוביל משפחות רבות, קשישים ומיעוטי יכולת למצוקה כלכלית קשה".

אסתר דומיניסיני, מנכ"לית הביטוח הלאומי אומרת שנתונים אלה מדאיגים, ומוכיחים עד כמה ייקור של מוצר בסיסי אחד ויחיד עלול לפגוע במשפחות עניות, כולל משפחות עניות עובדות, לפיכך יש לערוך חשיבה מחודשת בנושא זה, תוך דיון והתחשבות בהשלכות הצפויות על השכבות החלשות.