לפני כשנה הותקנו תעריפים לרכישת חשמל המיוצר במתקן פוטו-וולטאי. ישראל הצטרפה למדינות מערביות המסבסדות ייצור חשמל באנרגיות נקיות על ידי קביעת מחיר רכישה גבוה לכל קילוואט-שעה המיוצר על ידי מתקן כזה. בישראל מחירו של קוט"ש הוא כ-50 אג'. יצרן של חשמל במתקן פוטווולטאי יקבל עבור כל קוט"ש שהוא מייצר כשני שקל. תעריף זה גם מובטח לעשרים שנים, תוך התאמות מסוימות.
הבה נחשב חישוב קצר. מחירו של מתקן פוטווולטאי של קילו וואט אחד, כולל התקנה והרכבה הוא בין 20 ל-25 אלף שקל. על פי הנתונים הקיימים כיום בישראל מתקן כזה יכול לייצר בשנה בין 1,200 ל 1,500 קוט"ש קרי: תשלום של בין 2,500 ל-3,000 שקל לשנה. לפיכך תוחזר למשקיע עלות המתקן בתוך שבע עד עשר שנים. הואיל וכאמור התעריף מובטח לעשרים שנים, ובהנחה שהמתקן ראוי ומתוחזק כראוי, צפויים לבעל המתקן 10 עד 13 שנים של רווח מייצור חשמל.
אין ספק שלפנינו הטבה כלכלית.
התקנות קובעות רף עליון - עד 50 מגה וואט של מתקני ייצור. גם כאן חשבון פשוט מראה שאם אכן יותקנו בישראל 50 מגה וואט אלה הרי שהמשק יצטרך לשלם, בכל שנה, למשך עשרים שנים, סכום של כ-120 מיליון שקל. זהו איננו סכום אסטרונומי אבל בהחלט זהו סכום הראוי להתכבד בו. אלא שישראל, כהרגלה בקודש, אינה מעניקה את ההטבה הזו לאלה הזקוקים לה באמת אלא לאלה שכבר יש להם.
הכיצד? זאת על ידי הקביעה בתקנות שמתקן כזה יכול אדם להתקין אך ורק על הגג. הקביעה הזו הוציאה מרשימת הזכאים להטבה את רוב תושבי ישראל כי אלה גרים בבתים משותפים, רבי דירות ודיירים, שהגג מעליהם מהווה רכוש משותף והוא כבר עמוס בדודי שמש ושאר מתקנים. למי יש גגות פנויים? לבעלי וילות, סככות ומבנים, בין אם מדובר במבנה של מגורים ובין אם מדובר במבנה תעשייתי. וכך יוצא שאלה שיש להם - מקבלים ואלה שאין להם - לא מקבלים.
אילו היינו מדינה מתוקנת צריכים היינו לתת הטבה זו, בראש ובראשונה, לפי מבחן סוציו אקונומי ולאפשר לאלה שאין להם, לקבל את התוספת הזו להכנסתם. ואם תשאלו - היכן היו אלה מציבים את המתקן אענה לכם: בקרקעות שאין להם ערך כלכלי.
בגרמניה, לדוגמה, נהוגים הקמתם של "קו-אופ סולריים". כל החפץ ליהנות מההטבה של ייצור חשמל ירוק, רוכש לעצמו קילו וואט, או יותר, במתקן גדול ורחב ידיים שבו מותקנים מאות קילו וואטים. מתקן גדול שכזה גם יעיל יותר משום שבדרך כלל הוא מוצב על ציר העוקב אחרי מסלול השמש וכך מנצל יותר אור לייצור חשמל.
אצלנו ניתן היה להקים מתקני ענק כאלה בנגב ובכך לאפשר לכל אחד להשתתף בחגיגת ההטבות. כי, לומר את האמת, בכל הכבוד הראוי לא "פז" זקוקה להטבה כזו בגין הקמת מתקנים על תחנות הדלק שלה וגם לא התנועה הקיבוצית או תנועת המושבים.
הכותב היה שר התשתיות הלאומיות וחבר כנסת