גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גורמים בוועדה לאיתור היועמ"ש: "תיאודור אור פוסל כל מועמד שאינו שלו"

חברים בוועדה לאיתור היועמ"ש, שנקלעה למבוי סתום, מטיחים האשמות קשות ביו"ר הוועדה, השופט אור: "הוא רוצה למנות מועמדים שמאמינים בדרכו, של שופטי העליון ושל הממסד" ■ אור בתגובה: "מדובר בדברי הבל"

בימים האחרונים נחשפה בתקשורת מחלוקת קשה בין חברי הוועדה לאיתור היועץ המשפטי לממשלה (השופט תיאודור אור, ח"כ יריב לוין, עורכי הדין משה ניסים ואייל רוזובסקי ופרופ' אייל בנבנישתי) סביב אי-יכולתם להגיע להסכמה בנוגע למועמדים המוצעים לתפקיד.

על-פי הפרסומים, שר המשפטים לשעבר משה ניסים וח"כ יריב לוין עמדו בלב-לבה של המחלוקת, עקב "התעקשותם" כביכול על מועמדותם של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נעם סולברג, ושל עו"ד יהודה וינשטיין, מפרקליטיו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. עוד נטען כי הם "מטרפדים" כל אפשרות להציע מועמדים אחרים מלבדם. השניים, כך נטען, מונעים משיקולים פוליטיים ולא ענייניים.

לאחר 3 ימים של פרסומים דומים החליט ניסים, שמשמש כנציג הממשלה בוועדה, לשים קץ להשתלחות בו. שלשום (א') שיגר ניסים מכתב בן 4 עמודים ליו"ר הוועדה, שופט העליון בדימוס, תיאודור אור, בו הלין בפניו הפרסומים ועל כך שכיו"ר הוועדה לא עשה אור דבר כדי להזימם.

חברי הוועדה לאיתור יועץ משפטי לממשלה / צלם: מץ 76

מאוכזבים מאור

את המכתב, שחלקים ממנו הגיעו לידי "גלובס", פתח ניסים בהבעת אכזבה מדרך התנהלותו של אור. בין היתר ציין הוא כי ציפה כי השופט אור, כיו"ר הוועדה, יגן על כבודו של חבר הוועדה ויכחיש את הפרסומים שהופיעו בעיתון בשמו של אחד מחברי הוועדה. "המתנתי 3 ימים, אך הסילופים חוזרים ונשנים מדי יום, ולפיכך אמרתי אכתוב את מכתבי זה", כתב.

במכתב מפרט ניסים את הנסיבות שהובילו אותו להסכים למינוי כחבר וועדה, ובעיקר אמונתו כי צריך להבטיח כי היועמ"ש הבא יתנשא מעל "פוליטיקניות", שיהיה עצמאי, בעל חוט שדרה, שלא שואף למצוא חן לא בעיני זה ולא בעיני זה, ושיהיה הראוי לעמוד בראש אכיפת החוק בישראל ולאייש משרה "שאין לה אח ורע בעולם כולו בעוצמתה ובהיקף סמכויותיה".

בקשר לטענה כי הוא מונע משיקולים פוליטיים ומשרת פוליטיקאים מציין ניסים במכתבו, כי הוא פרש מהפוליטיקה לפני 13 שנים, התנזר מכל פעילות פוליטית, ואף נמנע בשנים אלה מלהתבטא בנושאים פוליטיים. "לא היתה מעליי ולא קיבלתי מרות פוליטית כלשהי... הטענה כי אני משרת את הפוליטיקה מופרכת מיסודה ופוגעת", כתב.

ניסים ממשיך ומציין כי העובדה שהציע את עו"ד יהודה וינשטיין לתפקיד מפריכה יותר מכל את הטענה כי הוא מונע משיקולים פוליטיים, זאת משום שוינשטיין מוכר כנוטה לשמאל בזירה הפוליטית, וניסים עצמו היה איש ימין במהלך הקריירה הפוליטית שלו.

ניסים מציין גם את העובדה שווינשטיין, המועמד מטעמו, מקבל תמיכה רחבה משרי המשפטים לשעבר, דוד ליבאי ומשה בילין; מראש לשכת עורכי הדין, יורי גיא-רון; משופט העליון בדימוס ומבקר המדינה לשעבר, אליעזר גולדברג; מנשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, השופטת הילה גרסטל; ומהפרופסורים קנת מן ואהרון אנקר - שאינם נמנים על מחנה הימין. עם תמיכה כזו, עדיין אפשר לפסול את וינשטיין כמועמד? עדיין אפשר לטעון שאני משרת את הפוליטיקה? שואל ניסים את אור.

פסילה אוטומטית

ניסים גם "רומז" במכתבו מי גורם לכך שהוועדה מצויה כיום במבוי סתום ואינה מסוגלת להציג בפני הממשלה 3 מועמדים מוסכמים לתפקיד. לטענתו, הוועדה נקלעה למצב הזה מכיוון שיש "מישהו שמתעקש על 3 מועמדים שהציג - ולא נותן ידו להכיר בכך שיהיה מועמד אחר שיעבור את תנאי הסף".

לטענת גורמים בוועדה, הרמז העבה של ניסים מכוון ישירות ליו"ר הוועדה. "המצב בוועדה של חוסר יכולת להגיש מועמדים בשלב זה כל-כולו נגרם בגלל היו"ר אור. הוא פוסל כל מועמד שאיננו המועמד שלו. אדם כמו וינשטיין, שהוא בעל שיעור קומה ויכולת בלתי מעורערים, נפסל רק בגלל התנגדות שלו. היו"ר רוצה למנות כאלה שמאמינים בדרך שלו ושל שופטי העליון והממסד בכלל, ואחר-כך מטילים את האשם לזה שהוועדה תקועה על משה ניסים ועל יריב לוין ואומרים שהם מונעים משיקולים פוליטיים".

בפגישה האחרונה, תוך ניסיון להציל את המצב, הציע היו"ר אור לפתוח את רשימת המועמדים ולהוסיף אליה מועמדים נוספים ל-11 הקיימים, כך שתהיה עליהם הסכמה של לפחות 4 מתוך 5 חברי הוועדה. כעת נראה כי גם הצעה זו תידחה בידי שאר חברי הוועדה.

"לחברי הוועדה יש תחושה של חוסר נעימות מול המועמדים הקיימים. זה כאילו נתלה להם שלט על המצח שאומר שהם לא ראויים או פסולים, וזה ממש לא כך. הם כולם אנשים משכמם ומעלה", אומר אחד מחברי הוועדה.

גורמים בוועדה מתארים סיטואציה שבה לכאורה נפסל אוטומטית כל מי שאינו מועמד מטעם היו"ר. "המועמדים של היו"ר היו: השופט משה גל, פרופ' דפנה ברק ארז, ועוה"ד שי ניצן וצבי אגמון. בסיבוב הראשון, כשהתחלנו לדון על המועמדים, הוא שלל את כל האחרים. כשלא היה נעים לו לשלול אוטומטית - היה אומר 'צריך לבדוק'. אבל כשדובר על הארבעה שלו - הם לגישתו הטובים ביותר, ואין בכלל על מה לדבר.

"היו"ר, אם יש לו תפקיד אחד בוועדה הזו - זה קודם כל למנוע את כל מי שאינו מועמד שלו. נגד וינשטיין הוא פועל באופן מיוחד, כי לוינשטיין יש סיכוי אמיתי להתמנות לתפקיד מכיוון שיש לו כבר 3 תומכים בוועדה. אז הוא חותר לעצור אותו".

מנגד, הטענות כי ניסים ולוין הם אלה שמעכבים את ההכרעות בוועדה עדיין לא שככו. וינשטיין, טוענים חלק מחברי הוועדה, מקורב לפוליטיקאים רבים, ולכן ההתעקשות עליו אינה מאפשרת את המשך הדיונים.

פגישה עם נתניהו

כיום ממשיכים חברי הוועדה ללכת בדרך ללא מוצא. הצבעה פורמלית עדיין לא התקיימה שם אף לא פעם אחת, אך משיחות שנערכו במהלך הישיבות האחרונות עולה כי רוב המועמדים לא עברו אפילו את משוכת שני הקולות - למעט וינשטיין, שזוכה לתמיכה מ-3 חברי וועדה: ח"כ לוין, עו"ד אייל רוזובסקי, שמשמש כנציג לשכת עורכי הדין בוועדה, וניסים.

כחלק מנהלי העבודה שלה נפגשה הוועדה לפני כשבועיים עם שר המשפטים יעקב נאמן, ואתמול (ב') נפגשו חבריה לראשונה עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לאחר הפגישה עם נתניהו התכנסו חברי הוועדה בניסיון נוסף להגיע להכרעה לגבי 3 המועמדים המומלצים, מהם אמורה הממשלה לבחור את היועץ המשפטי הבא.

עכשיו נותר לראות האם יתממשו הערכותיהם של חלק מחברי הוועדה, לפיהן גוברים הסיכויים לכך שהוועדה תפנה לממשלה ותודיע כי במצב שנוצר אין אפשרות להגיע להסכמות שיאפשרו המלצה על 3 מועמדים לתפקיד כנדרש.

משה ניסים מסר אתמול בתגובה: "לא ברור לי כיצד הגיע מכתבי לתקשורת. שלחתי אותו ליו"ר ולחברי הוועדה. לא דרשתי שם דבר, רק ציינתי את העובדות ואת פגיעתי מהפרסומים מהימים האחרונים. יש לי שיקול אחד בעבודה שלי בוועדה, והוא להוציא את הפירות הכי רצויים היום למדינה ישראל. יש לי דרישה שאני עומד עליה, וזה שהיועמ"ש הבא חייב להיות בקיא בדין הפלילי, כפי שנקבע בוועדת שמגר בעבר. היום, כשהפשיעה בישראל מגיעה למדדים בלתי אפשריים, אין יום ללא רצח, שוד, אלימות ושכרות - איך יכול לעמוד בראש אכיפת החוק בישראל אדם שלא יודע את המשפט הפלילי? זה שפרקליט המדינה בקיא בכך זה לא מספיק. ליועמ"ש צריך להיות שיקול-דעת עצמאי".

33

אור: "מדובר בדברי הבל"

יו"ר הוועדה, שופט העליון בדימוס תיאודור אור, מסר בתגובה: "מדובר בדברי הבל שאינם ראויים להתייחסות".

בתום ישיבה נוספת שנערכה אתמול (ב') בוועדה המקצועית-ציבורית להצעת מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה, מסרו כל חברי הוועדה הודעה משותפת, לפיה:

"הוועדה המקצועית-ציבורית להצעת מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה קיימה היום פגישה עם ראש הממשלה בלשכתו בירושלים. ראש הממשלה ביקש מהוועדה להגיע להסכמה ולהגיש לממשלה את המלצותיה בהקדם.

"לאחר הפגישה עם ראש הממשלה נתכנסה הוועדה לדיון שנקבע מראש ביחס למועמדים השונים לכהונת היועץ המשפטי לממשלה. במהלך הפגישה דובר על ניסיון להגיע להבנה בין כל חברי הוועדה, והמשך הדיון בנושא ייערך בישיבה נוספת שתתקיים השבוע.

"כמו כן, בישיבתה היום הביעה הוועדה פה-אחד צער על פרסומים בתקשורת המייחסים לחברי וועדה שיקולים לא ענייניים כאלה ואחרים.

"הוועדה הביעה צער על פרסום בעיתון 'הארץ' מיום 12/11/09, המייחס לחברי הוועדה משה נסים ויריב לוין שיקולים פוליטיים והטלת וטו מצידם. כן הביעה הוועדה צער על פרסומים שמייחסים ליו"ר הוועדה שיקולים לא ענייניים בניהולה. פרסומים מסוג זה עשו עוול הן לחברי הוועדה והן למועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה.

"הוועדה מודיעה כי כל חברי הוועדה פועלים לפי מיטב מצפונם ותוך הפעלת שיקולים ענייניים, איש-איש לפי השקפתו".

עוד כתבות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל