גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חתמתם על חוזה עם חברת סלולר בחתימה אלקטרונית? תבדקו את החשבון

חברות הסלולר מוותרות על חוזים מנייר ומחתימות את הלקוחות על מסך מחשב - ובמקביל עולה מספר המתלוננים שקיבלו חשבונות מנופחים הכוללים סעיפים שלא הוזכרו בחוזה ■ למי באמת טובה החתימה האלקטרונית?

הפער בין הבטחות למימושן בפועל עמד מאז ומתמיד בלב התלונות מול חברות שאיתן מתקשר הצרכן לאורך זמן. חברות הסלולר הן "כוכבות" בתחום, כש-30% מכלל התלונות של צרכנים נגדן, על-פי מנתוני "אמון הציבור", עוסקות בדיוק בפערים האלה - הפרטים נסגרים בעל-פה מול נציג שירות, ובסוף החודש המספרים בחשבון שונים. לקוחות רבים נדרשים לחתום באופן מיידי על חוזה ללא שהות לקוראו.

לבעייתיות הזו נוספה לאחרונה הטכנולוגיה המאפשרת לחתום על מסך, ולא על נייר: צרכן מנהל משא-ומתן מול נציג החברה ומתבקש לשרבט את חתימתו על צג המחשב - וזאת מבלי שראה את החוזה ומבלי שיש לו אפשרות לוודא כי החתימה מתייחסת לחוזה עליו סוכם. רבים מהצרכנים מעלים בתלונתם חשד לשימוש באותה חתימה בנספחים נוספים, או בחוזה שאינו קשור כלל להסכמה.

כך, למשל, מספרת לקוחה על התקשרותה באוגוסט האחרון עם אחת מחברות הסלולר: "לאחר הבהרת התנאים בעל-פה התבקשתי לחתום אלקטרונית. שום מסך מחשב לא הופנה אליי בשלב זה. לשאלתי על מה בדיוק לחתום הושב לי בבדיחות, 'על המשכנתא שלי'. מנהל הסניף ניגש אליי בשלב זה והציע - אם אתעקש - להדפיס לי את ההסכם טרם חתימתו. התרציתי וחתמתי, אך דרשתי שההסכם יישלח לי בדואר אלקטרוני. לאחר החתימה הציע לי הנציג 'מתנה', חבילת הורדות פאנטונים חינם בחודש הראשון ובתשלום בהמשך. סירבתי לקבל את המתנה. בעיון מאוחר בחוזה גיליתי רשימה של חבילות אשר על-פי החוזה 'את כולן או את קצתן ביקשתי לרכוש'. כשהתקשרתי לברר נעניתי כי אני רשומה לחבילת פאנטונים שניתנת לי חודשיים חינם ואחר-כך בחיוב. קיומו של פאנטון, דהיינו הצליל ששומע המתקשר אליי, הוא בדיוק השירות שאינך יכול לשים לב לקיומו; אדם אינו מתקשר לעצמו. כשעיינתי שוב בחוזה הבחנתי כי אכן מצויין שם השירות הזה ככזה שניתן אוטומטית, על אף מה שסוכם בינינו".

"אין ספק כי מדובר בנושא שמאוד מטריד את הלקוחות", אומרת מנכ"לית "אמון הציבור", גלית אבישי. "הפער בין ההתחייבות בעל-פה למימוש בפועל גדל עם השימוש בטכנולוגיה מתקדמת - ואנחנו רואים את זה בגל גובר של תלונות בנושא".

אבישי מציעה לחייב את החברות להציג מסמך הכולל את עיקרי הדברים - עלות, פרק זמן, תנאי המסלול, זכות הביטול וכל רכיב מהותי בעסקה. "זה שיש חובה בחוק לתת חוזה זה לא מספיק", היא מסבירה, "החברות פעמים רבות לא עומדות בזה, וכשהן כבר נותנות חוזה הן מטביעות את הצרכן בים ניירת עם סעיפים שלא אומרים לו כלום, בלי אפשרות לראות על רגל אחת את מה שבאמת חשוב".

גם במועצה לצרכנות טיפלו בנושא. "לפי החוק, עוסק חייב לתת לצרכן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני החתימה ולמסור לו עותק ממנו לאחר החתימה", מבהירה היועצת המשפטית למועצה, עו"ד יעל כהן-שאואט. "התנהלות החברות אינה עולה בקנה אחד עם החוק, כשהיא מחתימה צרכן על החוזה מבלי שעותק נמסר לו לקריאה קודם לכן".

הממונה על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת, עו"ד יצחק קמחי, נמנע מלצאת בהצהרות גורפות בנושא. "אי-אפשר לצאת מהנחה שייעשה שימוש לרעה בחתימה - עבירה שגובלת בפלילים - אך ראוי לטפל במצב הבעייתי הזה, בהתחשב בכמות התלונות. הצרכן חייב לקבל עותק של כל חוזה שחתם עליו, אחרת יהיה קשה מאוד להוכיח שמשהו לא נעשה כהלכה; העסקה לא נגמרת בזה שקיבלת פלאפון, כאן היא רק מתחילה - וחובת המעקב היא על הצרכן, אף אחד לא יעשה את זה במקומו. אם אין התאמה בין החוזים, אני הייתי הולך ישירות למשטרה ולא לממונה על הגנת הצרכן".

תגובות

* אורנג': "פרטנר הטמיעה בהצלחה מערכת ממוחשבת, אשר באמצעותה מקבל וצופה הלקוח בטפסי ההתקשרות הרלוונטיים לגביו במקום ובמועד המתאימים לו. לקוח המאשר את פרטי ומסמכי ההתקשרות, חותם על המחשב הנייד לאחר שעיין במסמכים, וחתימתו האלקטרונית מוטמעת בטפסים ומתועדת במערכות החברה. במעמד החתימה נמסרים לו תנאי ההתקשרות וכל הטפסים שהוחתם עליהם באמצעות הצג, בכל דרך שיבחר: דוא"ל, פקס, דואר או במסירה אישית. שיעור הפניות שנתקבלו בעקבות חתימה אלקטרונית זניח בהחלט".

* סלקום: "חתימה אלקטרונית מקובלת בישראל ובעולם. הטכנולוגיה בסלקום אינה ניתנת לשימוש ליישומים אחרים, למעט העסקה עליה חתם הלקוח. סלקום נוהגת בשקיפות מלאה ומציגה את פרטי התוכנית. הלקוח אף מקבל לאחר חתימתו את כל הניירת הרלוונטית. מדו"ח אמון הציבור שפורסם במאי 2009 עולה כי בסלקום קיים היקף התלונות הנמוך ביותר בענף, ובמיוחד בכל הקשור לאמינות ועמידה בהבטחות".

* פלאפון: "דרך הפעולה בפלאפון שונה. לרוב, הלקוח מקבל לידיו טופס מלא וחותם עליו בכתב-ידו. לאחר שהטופס המקורי נמסר ללקוח, הוא נשמר בפלאפון בעותק ממוחשב. במיעוט המקרים, בקרב חלק מהלקוחות עסקיים, הלקוח צופה בטופס המקורי על גבי מסך מחשב וחותם, כאשר החוזה נשלח אליו לתיבת הדוא"ל מיד לאחר החתימה".

* משרד התקשורת: "התופעה מוכרת לנו, והתקבלו אצלנו לא מעט תלונות לגביה. בכוונת המשרד להסדיר נושא זה במסגרת שימוע צרכני נרחב שנבצע לחברות התקשורת בזמן הקרוב".

5 כללי אצבע לחתימה על עסקה בחברה סלולרית

1. דרשו לקבל את החוזה קודם החתימה ולקרוא אותו.

2. בדקו התאמה בין מה שהובטח בעל-פה לחוזה בכתב. אם לא מצאתם את ההבטחות, בקשו מנציג המכירות להראות לכם היכן הן כתובות.

3. גם אם גיליתם פערים לאחר החתימה - זמן התגובה הוא קריטי. דווחו על הפערים במהירות, רצוי גם בכתב.

4. כתבו את עיקרי ההצעות וההבטחות שנזרקות לאוויר. בעת החתימה בקשו ששני הצדדים יחתמו גם על הנייר שכתבתם, בקשו לצלם עותק ולצרפו לחוזה.

5. לכל חוזה ישנם פרטים מהותיים: קנס יציאה, תקופת התחייבות וכו'. העלו אותם במהלך המשא-ומתן ובקשו הבהרות ומראי מקום בחוזה.

* ההמלצות נאספו על-ידי ארגון אמון הציבור.

עוד כתבות

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

נשיא Wayve, ארז דגן / צילום: יוטיוב

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש