לאחר שבוע קשה של ירידה בסקרים וביקורות שליליות על ביקורו באסיה, רשם לפנות בוקר (א') הנשיא ברק אובמה ניצחון מרשים: הסנאט אישר להעביר את חוק הרפורמות בבריאות, אחד מעמודי התווך במצעו של אובמה, לדיון במליאה, למרות התנגדות עיקשת של הגוש הרפובליקני, שניסה לקבור את יזמת החקיקה בעודה באיבה באמצעות חסימת הדיון עם נשק הפיליבאסטר.
לא עזרה תחינה נרגשת של סנטור אורין האץ', רפובליקן מיוטה, שהזהיר כי אמריקה הקפיטליסטית עומדת לעבור תהליך של "אירופיזציה" באדיבות ממשל אובמה. גם נבואות זעם של רפובליקנים אחרים, שלפיהן חוק הרפורמות בבריאות יקרב את ארה"ב לסף פשיטת רגל, נפלו על אזניים אטומות.
בסופו של יום שאופיין ברטוריקה מתלהמת, התגברו הדמוקרטים על חילוקי הדעות הרציניים בתוך המחנה שלהם, בנועם או בכוח הזרוע, וגיבשו רוב מיוחד של 60 קולות שהיה דרוש כדי לשבור את איום הפיליבאסטר של הרפובליקנים. אף דמוקרט, אפילו אלה שמייצגים אזורי בחירה עתירי מצביעים רפובליקניים, לא העז לשבור את סד המשמעת המפלגתית. הרפובליקנים גייסו 39 קולות, ללא הועיל.
הצעת החוק הדמוקרטית, שעלותה 848 מיליארד דולר, בפרישה לעשר שנים, תועלה לדיון במליאה לאחר פגרת חג ההודיה, בתחילת דצמבר. מנהיגי הסיעה הדמוקרטית מקווים לסיים את הדיון בתוך שלושה שבועות. אחר-כך, בהנחה שמליאת הסנאט תאשר את הצעת החוק, יערכו מנהיגי הסנאט ובית-הנבחרים ועידה, שמטרתה ליישב את הגרסאות של שני הבתים. (גרסת החוק של בית-הנבחרים אושרה בתחילת נובמבר). ועידה זו, שתיערך בתקופת חג המולד וראש השנה האזרחית, אמורה להפיק הצעת חוק אחת, שעליה יצביעו, בנפרד, מליאות שני הבתים. רק לאחר שתאושר בשניהם, תוגש הצעת החוק לחתימתו של הנשיא. בתרחיש אופטימלי, טקס החתימה ייערך בשבוע הראשון של ינואר 2010.
כל המחוקקים הדמוקרטים חדורי הכרה שהעברת חוק הרפורמות היא משימה היסטורית שמתחייבת מאילוצים חברתיים. אם יאושר החוק, יצטרפו 31 מיליון אמריקנים למעגל בעלי ביטוח רפואי; חברות הביטוח לא יוכלו לאסור מכירת פוליסות לאזרחים על סמך "מצבים רפואיים שקיימים לפני מתן הפוליסה"; ומבוטחים שוב לא יצטרכו לחשוש שחברות הביטוח שלהם יוכלו לבטל את הפוליסה בכל עת, כפי שהן רשאיות לעשות עתה, בכפוף לתנאים מסוימים. מעל הכל, החוק החדש יאפשר, בפעם הראשונה, להקים "קופת חולים ממלכתית", שתתחרה עם חברות הביטוח הפרטיות ותגרום בכך להורדת מחירים בכל הענף.
ההתנגדות הרפובליקנית, שמוזנת בסיוע הנדיב של המבטחים הפרטיים, היא נתון קבוע שאינו ניתן לשינוי. בעיית הרוב הדמוקרטי בסנט היא, שחלק מהמחוקקים הדמוקרטיים ממצבים עצמם באמצע הסרגל הפוליטי: הם אמנם אינם רפובליקנים, אבל קיים מרחק משמעותי בינם לבין עמיתיהם הליברליים לסיעה. אותם דמוקרטים שמרניים מתקשים לבלוע שני רכיבים מרכזים בהצעת החוק הדמוקרטית: הקמת גוף ממשלתי למתן ביטוח רפואי לאזרחים שיענו על קריטריונים מסוימים, וקביעת הליכים למימון הפלות. מבחינה מסוימת, המאמצים לשכנעם יהיו שקולים למאמצים לרבע את המעגל. יש אנליסטים שמעריכים, כי המפלגה הדמוקרטית לא תצליח להתגבר על המכשול הזה.
שתי סנטוריות דמוקרטיות, בלנש לינקולן, מארקנסו, ומארי לנדריו, מלואיזיאנה, כבר הבהירו, שהן מתנגדות להקמת קרן ביטוח ממלכתית, למרות הסכמתן לתמוך בהעלאתה של יזמת החקיקה לדיון במליאת הסנאט. הסכמה זו, אגב, ניתנה לאחר לחץ קשה של הנהגה הדמוקרטית בסנאט, ורק לאחר שלשון הצעת החוק הורחבה וכוללת עתה 100 מיליון דולר למימון צרכי בריאות בלואיזיאנה. גם סנטור ג'ו ליברמן, עצמאי שמצביע עם הדוקרטים, מתנגד לאופציה הממלכתית. כיצד תרצה ההנהגה הדמקורטית את שתי הסנטוריות במהלך הדיון במליאה עדיין לא ברור.
בדקות האחרונות לפני הההצבעה לפנות בוקר, התעלה ראש הסיעה הדמוקרטית, הסנטור הארי ריד, אדם יבשושי בדרך כלל, לשיאים רטוריים: "שוו בנפשכם", אמר הסנטור, "אם במקום לדון בביטול העבדות, אם במקום לדון במתן זכויות התבעה לנשים ומיעוטים, היינו מחניקים את הדיון בהצבעה פרוצדורלית".
זה היה קטע מרגש, אבל מה שהכריע את גורל ההצבעה היה הסחר בסוסים שהתנהל בחדרי המשרדים של הסנטורים.
בתגובה על ההישג בסנאט אמר לפנות בוקר דובר הבית הלבן, רוברט גיבס: "ההצבעה ההיסטורית בסנאט היא צעד נוסף במאמצים לשים קץ לעוולות שגורמות חברות הביטוח, לרסן את העלויות התופחות של הביטוח הרפואי, להעניק יציבות וביטחון למבוטחים העכשוויים, ולהרחיב את מעגל הביטוח לאלה שעד עתה היו מחוצה לו".