החופש האקדמי להכפישסטודנטים באוניברסיטת ת"א מתלוננים על מרצים שמאלנים. הסטודנטים נפגעים מעמדות המרצים "אבל חוששים להביע דעות מנוגדות בשיעורים פן הדבר יפגע בציוניהם".
כך כתבה פרופ' נירה חטיבה, ראש המרכז לקידום ההוראה באוניברסיטה. היא הוסיפה כי, במשובים רבים מתלוננים סטודנטים על מרצים ש"תוקפים את מדינת ישראל, את צה"ל, את התנועה הציונית וגם גרוע מכך". עוד היא מוסיפה כי "מרצים שמאלנים, בניגוד לימניים, מרגישים חופש פעולה גמור בהבעת דעותיהם - גם אם אין בעניין זה שום רלבנטיות לנושא שאותו הם מלמדים". גם יו"ר אגודת הסטודנטים מספר על תלונות סטודנטים ברוח זו ובתגובות הקוראים לכתבה - עם כל ההסתייגות מאמיתותן - על חששם של סטודנטים להביע עמדותיהם האישיות פן יתנקמו בהם מרצי השמאל הרדיקלי.
לא התפלאתי למקרא הכתבה. קבוצה קטנה של מרצים אנטי-ציוניים ואנטי-ישראלים הפכה את אוניברסיטת ת"א לקרדום לחפור בו ומבזה את התפקיד האקדמי על ידי הפיכת דוכן המרצה לדוכן של תעמולה אנטי-ישראלית זולה.
בין השאר, חתמו שלושים פרופסורים על כרוז פרו-איראני שהזהיר מפני הרפתקנות אמריקנית-ישראלית נגד איראן, מבלי אפילו להזכיר במילה אחת את איום אחמדיניג'אד, מכחיש השואה, להשמיד את ישראל. זה רק מקרה אחד המאשש את תלונות הסטודנטים והגורם לי להצטער צער רב (הייתי בין מייסדי האוניברסיטה).
כך ראיתי עת הרציתי באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, כיצד המרצים השמאלניים מת"א מפיצים רעל במכון האמור לעסוק בישראל. אחד מהם דרש להציג את הסרט "ג'נין, ג'נין", בתחומי אוניברסיטה המתפקעת מרוב תעמולה ערבית אנטישמית ואנטי-ישראלית.
הטענה של המרצים האנטי-ישראלים באוניברסיטת תל-אביב היא שדעתם היא חלק מהחופש האקדמי שלהם. זוהי טענה צודקת בעיקרה. החופש האקדמי צריך לחול גם על דעות פוליטיות. יש תפקיד מיוחד לאקדמאים להביע דעות חריגות ומתסיסות ותפקיד זה חשוב במיוחד בחברה מגויסת הנמצאת במצב חירום.
אך חופש אקדמי זה, אינו בלתי מוגבל. הוא אינו מתיר להשמיע דעות אנטישמיות או לקרוא לחרם נגד ישראל ונגד האקדמיה שלה. והעיקר הוא זה שגם לתלמיד יש זכויות: סעיף 5 לחוק זכויות הסטודנט קובע כי "לכל סטודנט החופש להביע את דעותיו, עמדותיו והשקפותיו לגבי תוכנו של חומר הלימוד והערכים המובעים בו". גם לסטודנט יש חופש אקדמי. אם נכונים הדברים שכתבה פרופ' חטיבה, אוניברסיטת תל-אביב, בתחום מדעי החברה שלה, מפירה חוק ופוגעת בזכויות הסטודנטים שלה.
הכותב הוא מרצה למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, שר החינוך לשעבר, חתן פרס ישראל לחקר המשפט (2006)
