גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאחורי סורג ובריח

החלטה בג"ץ לביטול הפרטת בתי-הסוהר כולאת את היזמים בכלא של חוסר הוודאות

פסק הדין של בית המשפט העליון, שביטל את הקמת בתי-סוהר פרטיים בישראל, הסב אולי נחת-רוח לכל שוחרי זכויות האדם בישראל - אך הנחית מכה אנושה על הקהילה העסקית, אשר מאז הלכת אפרופים חיה תחת תחושת אי-ודאות משפטית. מכה קשה עוד יותר הונחתה על פיתוח התשתיות היגעות שלנו.

בלי להיכנס לשאלה המהותית אם ראוי להפריט את בתי-הסוהר ולתת לאדם פרטי או לחברה את הסמכות השלטונית לבצע את האחזקה במשמורת של אסירים, מתן החלטה דרמטית כזאת יותר מ-5 שנים לאחר שחוקק החוק ולאחר ש"הסוסים ברחו מן האורווה" היא מכה חמורה ליציבות המשפט בישראל. "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים." (קהלת ג'). צדק מאוחר אינו תמיד צדק.

החוק להפרטת בתי-הסוהר בישראל (תיקון 28 לפקודת בתי-הסוהר) התקבל לפני 5.5 שנים - במארס 2004. זאת, לאחר הליכי חקיקה אשר נמשכו כשנתיים - לא במסתורין ולא במחשכים ואפילו לא במסגרת חוק ההסדרים.

הזמן הנכון והראוי לתקוף את חוקתיותו של החוק היה סמוך לאחר שאושר על-ידי הכנסת. אך שנה שלמה חלפה, ורק במארס 2005 הוגשה עתירה נגד החוק. דיון ראשון בבג"ץ התקיים 7.5 חודשים אחר-כך. עוד דיון התקיים ביוני 2006 - יותר משנתיים לאחר חקיקתו. בדיונים אלה נמנע בית המשפט העליון (בהרכב המקורי ובהרכב מורחב) מהוצאת צו ביניים המונע ניהול המכרז או זכייה בו או הקמת בית-הסוהר.

חוסר ודאות בעמידותם של חוקי הכנסת

משלא ניתן צו ביניים - היתה הקהילה העסקית רשאית להסתמך על חוק הכנסת, והיא אכן עשתה כן. המכרז פורסם, הוגשו הצעות, נחתמו חוזים, חברות וציבור גדול שינו את מצבם (לטובה או לרעה) על סמך החוק והמכרז. לאחר שהזכיין זכה במכרז בנובמבר 2005 (שנה וחצי אחרי חקיקת החוק ו-8 חודשים אחרי הגשת העתירה) - התבצעה סגירה פיננסית. בנקים ומשקיעים שמו הונם על סמך החוק והתחייבויות המדינה שעל-פיו. אז התחילו הזכיין וקבלניו להקים את המתקן ואף להשלימו.

מהנחת אבן-פינה ועד לסיום הקמת מבנה בית-הסוהר הפרטי הראשון (ואולי האחרון), עסקה התקשורת במיזם למכביר, ואין רמז על אודות הצונאמי המשפטי הממשמש ובא. רק השנה - במארס 2009, כשבית-הסוהר כמעט הושלם - הוצא צו ביניים המונע את הפעלתו.

שוו לנפשכם מקרה שבו יזם פלוני מבקש להקים בניין דירות בתל-אביב. הוא רוכש קרקע, מבקש היתר בנייה ומקבלו. והנה למאן דהוא אחר יש טענה נגד המיזם - לעניין טיב זכויות הבעלות או לעניין זכויות הבנייה, או כל טענה אחרת אשר לשמה יש בתי משפט. לטוען "יש זמן". הוא מתמהמה קצת בפנייה לערכאות, וכשהוא אכן פונה אליהן - בית המשפט התל-אביבי לא נעתר לבקשה ואינו מוציא צו מניעה.

היזם משלים את הרכישה, משלים את הבנייה ומוכר את הדירות לי ולך. ואז לפתע, ביום חורף חמים, מחליט בית המשפט בתל-אביב לבטל את המיזם. הייתכן כדבר הזה? האם לא נזעק כולנו כי גם לבית המשפט - מכובד כשיהיה - יש זמן ועת לתת את החלטותיו. האם לזה שבירושלים דין אחר?!

מסביר בית המשפט העליון בפתיח להכרעה ההיסטורית הזאת, כי "העיכוב שחל בכתיבת פסק דין זה עד עתה נבע ממורכבות הסוגיות העומדות על הפרק, המעוררות שאלות חוקתיות בעלות חשיבות ניכרת שטרם הוכרעו בפסיקתנו"; וגם מרצונו של בית המשפט לתת לכנסת למצות את הליכי החקיקה ואת הדיון הציבורי בתופעת ההפרטה...

האמנם? מה מן השיקולים הללו לא היה ידוע לבית המשפט העליון בשנת 2005, כשהעתירה הובאה לפניו? מדוע לא קבע אז זמן ועת לכנסת להימלך בדעתה, ולאחר מכן נתן את החלטתו? הכול טרם הזכייה במכרז. או למצער, מדוע לא נתן בית המשפט - בשל חשיבות העניין, מורכבותו, החידוש שבו - צו ביניים כבר בשנת 2005, אשר היה מונע את אי-היציבות המשפטית הקשה שבה לקינו עתה?

כמי שהיה מעורב (כיועץ משפטי לעיתים מטעם רשויות המדינה ולעיתים מטעם היזם) בפרויקטים מן הגדולים ביותר בתחום התשתיות בישראל - ככביש חוצה ישראל, הרכבת הקלה בתל-אביב, הקמת מתקני ההתפלה ומכרזים לתחנות-כוח - אני מעיד עד כמה קשה לקבץ לישראל את החברות המובילות בעולם כדי שייטלו חלק בהקמה ובמימון של אותם הפרויקטים.

משכך, הזמן הנדרש לחקיקה, לפרסום המכרז ולסגירה הפיננסית הוא רב יותר במידה ניכרת ממרבית המדינות המתוקנות. גם בגלל סיכונים ביטחוניים ומדיניים, עתיקות ושלדים של קברי צדיקים ועוד. ועל כל אלה נוסף תמיד החשש מפני סחבת בבתי המשפט. ועתה גם חוסר הוודאות בעמידותם של חוקי הכנסת.

את המחיר נשלם כולנו

ההחלטה של בית המשפט העליון מהשבוע שעבר מוציאה אולי את בתי-הסוהר מידי היזמים הפרטיים, אך היא "כולאת" את היזמים בבית-הסוהר המשפטי של חוסר ודאות. הם כבר לא יבואו לכאן.

החלטה מרחיקת-לכת זו של בית המשפט העליון יכולה להוות גם "גול עצמי" בדיון על הקמת בית משפט לחוקה. הוא חלום הבלהות של כל מי שמאמין, כמוני, בחשיבות עליונותו ובלעדיותו של בית המשפט העליון. ברבות ממדינות אירופה קיים גוף מיוחד אשר מוסמך להעביר ביקורת חוקתית על חוקי הפרלמנט. אולם כלל נקוט ברוב המדינות המתוקנות - הגבלה קיצונית של הזמן הראוי לתקיפת חוקי הפרלמנט.

כך, למשל, בית המשפט הגרמני לחוקה. הדין בגרמניה קובע כי לאחר שבית המחוקקים אישר חוק, נפתח חלון בן מספר שבועות בלבד, ובו מוגשות עתירות - אם ישנן - נגד אותו חוק. בית המשפט לחוקה מתכנס, דן בהשלכות לכאן או לכאן, ופוסק. או אז נהנים כולם מהיכולת לפעול ביציבות משפטית.

אצלנו, לא די באי-היציבות המדינית-ביטחונית שנגזרה עלינו. עתה נוסף לו עוד נדבך של אי-יציבות משפטית-עסקית לנוכח החלטת בית המשפט העליון החדשה.

את המחיר על כך נשלם כולנו - בכבישים, ברכבות, בתחנות-הכוח - כל אלה יחכו ליזמים אשר לא ימהרו להגיע למחוזותינו.

* עו"ד מוריאל מטלון הוא השותף-המנהל במשרד גורניצקי.

עוד כתבות

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבימ"ש השלום צו חיפוש במשרד של שני עורכי דין ● השניים טענו כי המסמכים נתפסו ע"י צו של בימ"ש השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את ערעורם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג / צילום: Associated Press, Patrick Post

בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה

לפי דיווח בסוריה ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק • מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן וגרנות הגליל, ירי נוסף גם לראש הנקרה • עדכונים שוטפים

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?