במסגרת הטוקבקים, והשאלות הישירות המופנות אליי, חוזרת לעיתים קרובות תהייה לגבי תחזית אחת ספציפית שלי הצופה ירידה בשוקי המניות, ובו זמנית עליית מחיר הזהב לרמות גבוהות מאוד.
במלים אחרות - אני צופה שעם התנשאות גל אינפלציה, יתנהג הזהב, כמייצג "הכסף האמיתי" ויעלה, זאת לעומת ירידה בשווי החברות הבאה לידי ביטוי בבורסות לניירות ערך.
אני מודה שהתהייה לגבי תחזית זו במקומה. חברות, והמניות המייצגות אותן, בדרך כלל נהנות מאינפלציה, וזאת בשל העובדה שהן מייצגות דבר ממשי. אבל, וזה אבל גדול, עובדה זו נכונה, כאשר האינפלציה נובעת מהתחממות יתר של הכלכלה.
צמיחה, המלווה בהתגברות הצריכה ובהתרחבות בסיס הכלכלה האמיתית, מיטיבה עם החברות. עלייה בשכר העובדים, ביקוש למוצרים ולחידושים טכנולוגיים, עם התרחבות פוטנציאל הלקוחות למוצרים חדשים, מעודדים ביקושים, עליית הריבית על הכסף, ואינפלציה.
אבל מה אם גל האינפלציה גואה בעת מיתון בכלכלה האמיתית? למצב זה, המכונה סטגפלציה, יש מאפיינים כואבים במיוחד: ירידה בצמיחה, כתוצאה מהתכווצות כוח הקנייה של צרכנים, עם עלייה ביוקר החיים הנובע מעלייה במחירים של חומרי הגלם, עקב גורמים חיצוניים (מחסור, מצב גיאופוליטי, מדיניות מוניטארית, ועוד). כידוע לקוראיי הנאמנים, אני רואה במדיניות המכוונת של שחיקת הדולר האמריקאי, את הבסיס לתהליך בלתי נמנע זה.
על הרקע הפונדמנטלי הזה, אצרף את הגרף הבא, המייצג את היחס בין מחיר אונקיית זהב, למחיר יחידת אינדקס של Dow Jones Industrial מאז 1901:
אם נניח את ההנחה, שבכל משבר רציני מאז תחילת המאה הקודמת, היחס הגיע לפחות לגבול התחתון של התעלה העולה, על שני הנכסים להגיע לאזור 4 אונקיות זהב עבור יחידת אינדקס אחת.
הבה נתבונן בתסריטים אפשריים: 10,000 נקודות ב-Dow צריכות להביא את הזהב ל-2500 דולר לאונקיה. אם, לעומת זאת ניקח את היעד שהזכרתי כבר של 1300 דולר עבור אונקיה אחת, נקבל 5200 נקודות עבור ה-Dow (ריבוע 1 סגול).
יתר על כן, אם נתבונן בגל האינפלציה המשמעותי הקודם, בסוף שנות ה-70, נראה שהיחס הגיע ל-1. מדאיג לחשוב על המשמעות לגבי שני הנכסים במקרה זה.
למרות ההשלכות ארוכות הטווח של מדיניות הממשלות והבנקים המרכזיים לגבי הדולר האמריקאי, ציינתי פעמים רבות שלאורך הדרך היורדת, נראה בו (בדולר-אינדקס ובמטבעות הנסחרות כנגדו) תיקונים טכניים עמוקים, במחיר ובזמן. שום נכס, כולל הדולר, לא עולה או יורד בקו ישר, ולפניכם שני גרפים מעניינים בתחום זה:
תחילה גרף יומי של הדולר האוסטרלי (AUD/USD) (עד סוף שבוע שעבר):
מאז יולי השנה, עולה הזוג בתעלה מוגדת היטב. כבר ראינו ארבע פעמים (1-4 בסגול) בה הוא נתמך על ידי הגבול התחתון של תעלה זו, וכל שפל כזה, היווה בסיס לשיא חדש.
ביום שישי, היה ניסיון שבירה מטה, אבל השער נסגר לבסוף בתחום התעלה. עקב הפסימיות הקיצונית כלפי הדולר, הסטייה השלילית במתנד ה-RSI (מסומן ב-5 סגול), והחשיבות של התעלה (בזמן ובכמות נקודות הנגיעה), אראה שבירה מטה, מאושרת על ידי סגירה, ואולי אפילו על ידי נר שלם, כאישור לתחילת תיקון משמעותי של הדולר האוסטרלי מטה, לעומת חברו מארה"ב.
דוגמא נוספת לשינוי במגמת הדולר האמריקאי נמצא בזוג המייצג את המטבע שלנו.
לפניכם גרף שבועי של הדולר-שקל (עד סוף שבוע שעבר):
למעשה אין כאן מצב חדש, מאז הסקירות האחרונות על נכס זה. מלחמתו של בנק ישראל בספקולנטים, ובמגמה העולמית, התבטאה בגרף על ידי יתד יורדת (3.74-3.69) ,ופריצת המחיר ממנה, דרך הגבול העליון של התעלה היורדת, עדיין בתוקף.
לא רק זאת, אלא שהמחיר הצליח לעבור את הממוצע נע כפי מעלה (2 סגול) וכצפוי, מתחיל לתפוס מומנטום, המתבטא במתנדים (1 סגול). מעבר של אלו מעל רמת ה-50 מאשרת את ההשערה בדבר שינוי המגמה היורדת הקודמת.
בגרף השבועי, לא ניתן עדיין לזהות שיאים שפלים עולים, כנדרש מהגדרת מגמה עולה, למרות שניתן לעשות זאת בגרף היומי (שאינו מוצג כאן).
לפניכם רמות ההתנגדות שעל הזוג להתגבר עליהם:
3.94 ו-4.00 כרמות הנובעות מתנועת המחיר עצמה, ו-3.90, 3.97, ו-4.04 המהוות רמות תיקון Fibonacci ,שבין השליש, והשני שליש מן הירידה האחרונה.
שורה תחתונה
הדולר-שקל כנראה הקדים במקצת, והראה לדולר העולמי את הדרך לשינוי במגמה היורדת.
- כדי להיכנס לרשימת התפוצה ולקבל התראות על פרסום טור וחומרים נוספים יש לכתוב לכתובת Moshe.Shalom@gmail.com
- משה שלום הוא מנתח טכני בכיר ועשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.