הודעה מטעם טוקבקיסט שייתכן שנקרא ביום מן הימים ב
טוויטר: "אנחנו משפיעים על ארז טל בתוכנית 'מועדון לילה' ועל לינוי בר-גפן בתוכנית 'מה קורה'. מעבר לזה הכוח שלנו פוחת. למדנו איך להביע את דעתנו ב-140 תווים".
נכון, מערכות הטוקבקים השתכללו בשנים האחרונות, יש תוכניות טלוויזיה שמדברות עליהם ("מועדון לילה", "מה קורה") ויש מי שעדיין מקריא אותם פה ושם, אבל חוץ מ"אחת שיודעת" ו"כנסו כנסו", הרבה מהתגובות של הגולשים עברו לטוויטר, שמקבץ את כל דעותינו ב-140 תווים, ולסטטוסים בפייסבוק שפתחו את מרחב האינטרנט עבור כל גולש וגולש ולעוד פלטפורמות שנותנות לנו להביע את דעותינו כגולשים.
אם פעם היו מי שהתרגשו מכל תגובה ותגובה, הרי שהיום אנחנו מגלים שהתגובות מגיעות בעיקר מבעלי עניין (מישהו אמר משרדי יח"צנות?), כשהשיא היה המגיבים מטעמה של חברת החשמל. בנוסף יש אפילו אתר שהוקם במטרה לנתב את כל המגיבים מטעם השמאל "להילחם בגזענות בטוקבקים ולתמוך בתהליך השלום" (http://yeshtguva.co.il).
כנראה שהתחלנו לייחס פחות חשיבות למערכת התגובות, שבעין בלתי מזוינת יכולה לזהות מי מגיב מטעם ומיהו המגיב הענייני. בשביל לדעת מה חושבים אנשים על הנעשה יש מערכות בלוגים שלמות, ואם דעתו של אדם באמת משנה לנו - נוכל לעקוב אחריו בטוויטר.
אמנם מידת האנונימיות יורדת כי אנחנו יודעים מי האיש על-פי רוב, אבל איכות התגובה עולה. לפחות לכל מביע דעה יש כתובת.
הטור יפורסם במגזין "פירמה" שיראה אור הערב ויחולק למנויי גלובס