גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה באמת רוצה עורך הדין?

5 סיבות שבגללן ראוי שנגבה שכר-טרחה לפי תוצאה ושלא ישלמו לנו לפי שעת עבודה

מה הדרך הנכונה לחייב לקוחות בשכר-טרחה? האם לחייב את הלקוח בשכר קבוע לפי שעות עבודה, שאז על כל שעת עבודה מגיע תשלום קבוע ומוגדר; או שמא לחייב בשכר לפי התוצאה המושגת, שאז יקבל עורך הדין שכר אם הושגה התוצאה המבוקשת והשכר הוא למעשה חלק ממה שמקבל הלקוח?

אני סבור כי יש לשלם לפי תוצאה ואף להימנע ככל שניתן משיטת החיוב לפי שעות, ולהלן נימוקי:

1. ניגוד עניינים

בתשלום לפי שעה מתפתח ניגוד עניינים בין הלקוח למרשו - עורך הדין, אשר יודע כי שכרו יגדל ויילך ככל שהיקף עיסוקו יגדל. במציאות כזו אין לפרקליט אינטרס לסיים את הטיפול בתיק.

לעורך הדין אין אינטרס לחתור לפשרה שתהיה טובה ללקוח, שכן כל פשרה מהירה, גם אם היא מיטיבה עם הלקוח, תותיר את עורך הדין ללא תיק לנהל וללא לקוח לחייב. אותו לקוח אולי יזכור אותו לטובה "בפעם הבאה", אבל בניסיון שעשיתי לאחרונה, התקשיתי מאד לשלם חשבונות באמצעות הבטחות ומוניטין.

אם לא מדובר בצדיק ל"ו שאינו אדיש לתוצאה שיקבל הלקוח, ושיש לו מלאי אין סופי של לקוחות שימלאו את כיסיו וישלמו את משכורתו ומשכורות מתמחיו, יש להניח כי ניגוד העניינים ישפיע על התנהלותו.

הלכה למעשה, עורך הדין שעובד לפי שעות מפתח אינטרס כספי הפוך מהאינטרס הכספי של לקוחו.

2. נתקעים בשלב ההמתנה

היעדר יחס בין נשוא הטיפול לשכר טיפול לפי שעת עבודה יכול להביא לאבסורד משני צידי העסקה - גם מצד הלקוח וגם מצד עורך הדין.

הלקוח יכול להתגלגל למצב שבו שכר-הטרחה יסתכם בגובה התביעה. זה יכול לקרות אפילו בתביעה על סך חצי מיליון שקל. דילמת הלקוח הופכת לבלתי נסבלת באמצע הדרך, לאחר שכבר שילם סכומי כסף גדולים עבור התיק אבל לא רואה את סיומו מתקרב.

למה הדבר דומה? לאדם שמתקשר למוקד שירות ונתקע בשלב ההמתנה זמן ממושך. מצד אחד, אם היה יודע כי הפנייה הטלפונית תעלה לו בהמתנה כל-כך ארוכה - אולי היה דוחה את הדבר, מצד שני, לאחר שכבר המתין חצי שעה - חבל לו לנתק ולהתחיל את הכול מחדש.

גם מעמדת עורך הדין אפשר להגיע לתוצאה אבסורדית: אם מדובר בתיק עצום מימדים שבו התוצאה המושגת היא מאות מיליוני שקלים ללקוח, השכר יכול להסתכם בסכומים זניחים,
חיוב על הזמן ולא על התוצאה, מנתק את היחס בין התיק והיקפו לבין השכר שמשולם בגינו.

3. הכבדה על בתי המשפט

חיוב לפי שעות מעמיס ומנפח הליכים שמתנהלים בבית המשפט. עורכי דין שעובדים לפי שעות נוטים להגיש לבית המשפט כתבי טענות באורך עשרות עמודים, וגם נוטים לנהל אין סוף הליכי סרק מיותרים.

לעורך דין ששכרו משולם לפי שעה קל יותר להמליץ ללקוח ההדיוט להגיש בקשות מיותרות ולנהל מלחמות עולם עד לבית המשפט העליון וחזרה, על כל שאלה פרוצדוראלית שיכולה להתעורר.

בנוסף ללקוח שמשלם על החגיגה הדיונית, גם בית המשפט נאלץ להתמודד עם מסמכים ארוכים ומייגעים ועם אין סוף הליכי סרק לא ענייניים. על העומס שיש לבתי המשפט אין טעם להרחיב, אבל ברור כי תופעת חיוב הלקוחות לפי שעה אינה מסייעת להפחתת העומס - נהפוך הוא.

4. התנפחות משרדים

היקף כוח-האדם במשרדים הגדולים, מתנפח והולך, ובגדולים באמת כבר מעסיקים יותר מ-100 עורכי דין. יש הרבה סיבות לתופעה זו וביניהן שיקולי יוקרה ומיתוג, מיזוגים בין משרדים ושאיפה לתת שירות כולל בחבילה תחת 'קורת-גג אחת'. אבל לדעתי, אחת הסיבות לצמיחה הזו היא שיטת החיוב לפי שעה.

רווח משרד גדול נובע מההפרש בין כמה שעולה לו להעסיק ולתת שירותי משרד לעורכי הדין, לבין הסכום שמשלם לקוח עבור אותה שעה. במצב דברים זה יש תקרת רווח שיכול אותו משרד להרוויח, וברור שככל שכמות עורכי הדין במשרד גדולה יותר - כך תגבה ואף תרקיע אותה תקרה.

שיטת החיוב לפי שעות מהווה זרז משמעותי בהפיכת המשרדים הגדולים לתאגידי ענק שעורכי הדין הצעירים משמשים בו כברגים קטנים במפעל גדול. לא במקרה תיק במשרד גדול מטופל על-ידי צוות עורכי דין שמורכב משותף בכיר, שותף צעיר, עורך דין ומתמחה, וברור שעל כל אחד משרשרת המזון הזו צריך לשלם, לפי שעה.

לקוח המיוצג בידי משרד גדול מגיע לעתים לבית המשפט כשהוא מלווה בפמלייה ובה 10 אנשים ויותר.

5. סדנאות יזע בחסות הגלימה

השפעת שיטת החיוב לפי שעה רחוקה ומגיע עד לסגנון העבודה במשרד וללחצים שמופנים כלפי עורכי הדין.

ברור כשמש שמשרד שמחייב לפי שעות רוצה לקבל מעורכי הדין שלו תפוקה מקסימלית לחיוב הלקוחות, וזה גורם להפעלת מערכת לחצים על עורכי דין צעירים "לרשום שעות" ולעבוד אל תוך הלילה ובסופי שבוע בשעות מטורפות.

לא במקרה מבקשת לשכת עורכי הדין לחייב את המשרדים לשלם על שעות נוספות לעורכי דין.

לא במקרה מתלוננים יותר ויותר עורכי דין שמשמשים "כברגים" במערכות הגדולות האלה על מערכות לחצים שהופעלו עליהם לחייב כמה שיותר.

לא במקרה תחלופת עורכי דין במשרדים הגדולים האלה גבוהה מאוד, והם נשחקים ומחפשים אלטרנטיבות אנושיות יותר.


6. סוף דבר

אין ספק כי יש קשיים גם בשיטת החיוב לפי תוצאה, הן בצורך להסתמך על עדות הלקוח בשלב קבלת התיק, הן בנוגע לקושי שבהגדרת הטיפול והתוצאה, הן בסיכון שנלקח, הן בהיבט הרצון לחתור למגע ולסיים את הטיפול במהירות, והן בשל המחלוקת שיכולה להתעורר עם הלקוחות בסופו של תיק.

למרות כל אלה אין בלבי ספק כי מדובר בשיטה שהיא עדיפה, עניינית ואנושית בהרבה.

7. התנצלות

אני מתנצל מראש בפני עורכי הדין, חבריי מכריי ויריביי, מצד אחד - על חשיפת סודות המקצוע, ומצד שני - על ההכללות שחטאתי בהן בחיבור מאמר זה.

אני מסכים מראש עם כל מי שמתכוון לפנות אליי ולטעון כי הוא נמנה עם מסדר הצדיקים שרואים בעבודה שליחות ושרק טובת הלקוחות שלהם לנגד עיניהם.

8. גילוי נאות

עו"ד אופיר נאור הוא שותף ובעלים של משרד נאור - גרשט עורכי דין, ומשרדו מונה 5 עורכי דין (בינתיים).

עוד כתבות

האם עישון במרפסות ייאסר? / צילום: איל יצהר

עישון במרפסת ייאסר? בג"ץ שוקל להתערב בשאלה האם מדובר במפגע

בג"ץ דן היום בעתירה הדורשת לאסור עישון בדירות מגורים החודר לדירות הסמוכות ● השופטים הציגו את ההתלבטות שלהם אם להתערב בנושא, בשל הקושי להגדיר מתי קיים מפגע שיש לאכוף אותו

גל הרשקוביץ / צילום: תמונה פרטית

היועץ שהוביל את מכירת הדואר עונה לביקורות: "הערכות השווי תואמות למחיר שהושג"

ראש אגף התקציבים לשעבר ומי שייעץ לרשות החברות בהליך הפרטת הדואר, גל הרשקוביץ, נחוש בדעתו כי תוצאות המכרז מיטיבות עם הציבור ● בריאיון לגלובס הוא מבטיח שהמחירים לא יעלו ומתייחס לניסיונות ההדחה של היו"ר מישאל וקנין

רסול סעדה, ד''ר ספא אבורביעה, מוחמד ח'לאילה, רנין מרדי ושאדי חדאד, בפאנל בין פשיעה לצמיחה / צילום: תמר מצפי

"יש בחברה הערבית 30% צעירים, זה הון אנושי עצום"

בפאנל שעסק בפשיעה בחברה הערבית, שוחחו מומחים ודנו בשורשי הבעיות במגזר ובמניעים לצמיחה ● "ארגוני הפשיעה מעניקים משמעות ותחושת שייכות"

צוות חיפוש אחר נשיא איראן, איברהים ראיסי / צילום: ap, Azin Haghighi

המעורבות הטורקית בחיפוש המסוק האבוד וההשפעה על ישראל

התרסקות המסוק האיראני שהובילה למותו של נשיא איראן איברהים ראיסי, עשוי להצביע על בשורה מדאיגה עבור ישראל: מכירת טכנולוגיות צבאיות טורקיות לאיראן

מירן פחמן, יוזם תחרות גרנות / צילום: טרלן בן אבי

בצל המלחמה: תחרות הפרסום העצמאית גרנות תתקיים השבוע

בעקבות המלחמה ייערכו כמה שינויים באירוע, אך לא כל משרדי הפרסום הגדולים בטוחים בנחיצותו ● איש הפרסום מירן פחמן, מיוזמי התחרות: "האירוע יתייחס ברגישות למצב"

מנכ''ל חברת נייס ברק עילם / צילום: שלומי יוסף

המנכ"ל עזב והמניה נפלה: האם זה הזמן להשקיע בנייס?

בתוך יומיים לאחר הודעת הפרישה של המנכ"ל ברק עילם, איבדה מניית הטכנולוגיה הישראלית כ־15% ● האנליסטים הופתעו ובג'פריס הפחיתו את מחיר היעד למניה בכ־18% ● באופנהיימר מזהים הזדמנות השקעה "לאור מובילותה של נייס בענן ו־AI"

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

האפיק שסידר לאלטשולר שחם את התשואות ברבעון והתחזיות להמשך

לאחר הירידות בשוקי ההון בחודש אפריל, נרשמו עליות חדות במדדי וול סטריט מתחילת החודש הנוכחי בעוד הבורסה בת"א מדשדשת ● המומחים מעריכים כי שנת 2024 תסתיים בתשואה חיובית לחוסכים, אבל הדרך לשם, הם מזהירים, תהיה תנודתית במיוחד ● וגם: כך התהפכה טבלת התשואות ואילו גופים הצטיינו

מחשב העל Israel-1 של אנבידיה

העולם נכנס לעידן ה–ChatGPT, איך יכול להיות שלישראל אין מחשב על?

התוכנית להקמת מחשב־על לאומי עברה גלגולים רבים מאז שנכללה בהמלצות ועדת הבינה המלאכותית ב־2021, וטרם נבחר זכיין או מיקום ● זאת בזמן שהצרכים והדרישה לתשתיות מחשוב רק הולכים ומתעצמים בעידן ה־ChatGPT ● בינתיים, לוואקום הממשלתי נכנסים יזמים פרטיים

כרים חאן, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין-לאומי / צילום: AP-Mary Altaffer, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המסר המסוכן של האג: אין הבדל בין מנהיג טרור למנהיג דמוקרטי

כרים חאן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, התייצב בפני המצלמות והודיע לראשונה בראיון ל-CNN על כוונתו להעמיד לדין את ראשי חמאס מחד ואת נתניהו וגלנט מאידך ● הניסיון ליצור השוואה בין הצדדים הוא מסוכן למעמד הדמוקרטיה

נשיא איראן, אברהים ראיסי / צילום: ap, Vahid Salemi

איראן דיווחה רשמית: הנשיא ראיסי נהרג בהתרסקות מסוק

מסוקו של הנשיא התרסק אתמול בשעות הצהריים (שעון ישראל) ונותק הקשר עימו ● אחרי מספר דיווחים סותרים, הטלוויזיה הממלכתית באיראן דיווחה כי שברי המסוק אותרו וכי אין סימני חיים במקום, וכעת היא מדווחת רשמית על מותו ● באותו מסוק טס גם שר החוץ האיראני, חוסיין אמיר עבדוללהיאן, שנהרג אף הוא

אולפני הרצליה / צילום: דוד שי, מתוך ויקיפדיה

אפריקה, תדהר ולוזון זכו בקרקע בהרצליה תמורת כ־142 מיליון שקל

שלוש החברות זכו בשטח של 3.8 דונם שהיה ברשות רמ"י, כחלק מהתוכנית להפיכת אולפני הרצליה למתחם מגורים ● הן היו המציעות היחידות במכרז, והצעתן גבוהה בכ־20 מיליון שקל ממחיר המינימום ● מדובר באותו מתחם שבו הן מקדמות בנייה ל־350 יח"ד

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ / צילום: חיים צח-לע''מ

מחירי הטיסות עולים בחדות ומתדלקים את האינפלציה

מחירי הטיסות עלו באפריל בשיעור דו־ספרתי והכבידו על מדד המחירים לצרכן ● החדשות הרעות: הצפי הוא שהמצב רק יחמיר ● וגם: למה הריבאונד בנתוני הצמיחה מעלה סיבה לדאגה

דב קוטלר, המנכ''ל היוצא של בנק הפועלים / צילום: כדיה לוי

ברקע מכתב המפקח: הפועלים עם רווח של 1.9 מיליארד שקל ויחלק 40% כדיבידנד

שבועיים אחרי שמנכ"ל הבנק דב קוטלר הודיע על פרישה, הפועלים מפרסם דוחות ומגלה תשואה להון של 14.6% ברבעון הראשון של השנה ● בתיאום עם בנק ישראל יחלק הפועלים דיבידנד של 775 מיליון שקל, ימים ספורים אחרי שהמפקח על הבנקים קרא לחלוקת רווחים שקולה על רקע המלחמה

נשיא איראן, איברהים ראיסי / צילום: ap, Vahid Salemi

קיצוני אפילו במונחים של איראן וכזה ששלח אלפים למותם. הכירו את הנשיא שנהרג בהתרסקות מסוק

מסוקו של איברהים ראיסי התרסק אתמול בגבול עם אזרבייג'ן, ולאחר דיווחים סותרים, באיראן הודיעו הבוקר רשמית על מותו, יחד עם שר החוץ האיראני ● הוא נחשב מהקשים שבין השמרנים האיראנים, לאחד מגדולי שונאי ישראל ומי שזוהה כאחד מהמועמדים הבולטים לרשת את המנהיג העליון עלי חמינאי עם מותו

סין שורפת את כל הגשרים עם ישראל, וחמאס מתחזק ביהודה ושומרון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: איך תיראה איראן אחרי מותו של ראיסי, היחסים של ישראל וסין במשבר ולמה חמאס מתחזק ביהודה ושומרון ● כותרות העיתונים בעולם 

מערכות הגנה אוויריות בתרגיל פולני. ורשה חתמה על הסכמי רכש בעשרות מיליארדים / צילום: Reuters, Kacper Pempel

עם הסכמים בעשרות מיליארדים: המדינה שמתכננת להקים את הכוח הצבאי הגדול ביותר באירופה

פולין מתכננת להכפיל את מספר החיילים שלה והיא אף הזמינה את מדינות נאט"ו לאחסן נשק גרעיני בשטחה ● בנוסף לכך חתמה ורשה על הסכמי רכש צבאי בעשרות מיליארדי דולרים בשאיפה לבנות את הצבא הגדול באירופה ● צעדים אלו מסמנים את המתיחות באירופה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה: "צריך להבין שהתחיל עידן חדש - העידן שלפני המלחמה"

בניין בית הדין הפלילי הבין־לאומי בהאג / צילום: Shutterstock

"בקשה שערורייתית": תגובות חריפות בעולם נגד החלטת התובע בהאג

"אין שום הקבלה או שוויון בין ישראל לבין חמאס. אנו נעמוד תמיד עם ישראל נגד האיומים על ביטחונה", אמר נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, לאחר שהתובע הכללי של ביה"ד הפלילי הבינלאומי בהאג דרש הוצאת צווי מעצר לרה"מ נתניהו ולשר הביטחון גלנט ● 
גם בבריטניה, צ'כיה ואוסטריה יצאו נגד ההחלטה

אילוסטרציה: Shutterstock

איך הפכו מניות השירותים לתחום שמדליק את השוק האמריקאי

מניות שירותי התשתיות - חשמל, גז ומים, שנחשבות שנים להשקעה אפרורית אך מניבת תשואה בטוחה - לוהטות מתחילת השנה ● זאת בעיקר על רקע הצורך האינסופי של יישומי הבינה המלאכותית בחשמל ● אולם כמו כל מגזר שהופך רותח, גם כאן אפשר להיכוות

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

חשד לשחיתות בהיקף מאות מיליוני שקלים, במעורבות משפחות פשע: עובדים בעיריית ת"א נעצרו

13 חשודים, בהם עובדי אגף התברואה בעיריית ת"א, נעצרו בחשד לעבירות שחיתות ציבורית, הלבנת הון וקיזוז חשבוניות פיקטיביות ● מהחקירה עולה כי עובדים בחברות ניקיון המספקות שירותים לעירייה פעלו להטיית מכרזים, תוך מתן שוחד וטובות הנאה לעובדי אגף התברואה ולמקורביהם

בנק דיסקונט ובנק הפועלים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הרווח ירד, הדיבידנד גדל והמס החדש נכנס לפעולה: מאחורי דוחות הפועלים ודיסקונט

שני הבנקים הגדולים, שדיווחו על תוצאותיהם לרבעון הראשון של 2024, מלמדים על כמה מגמות בולטות במערכת הבנקאית ● התמתנות האינפלציה והתקררות בשוק ההלוואות העיבו על ההכנסות, ההפרשות להפסדי אשראי הצטמקו, והדיבידנד גדל במאות מיליוני שקלים