זהירות, דפוס מוכר וגרוע לפניך: יש כמה עובדות שנוגעות למשבר המים בישראל שאי אפשר להתווכח עליהן. כמו למשל העובדה שבימים אלה נעשים מאמצים להקמת מתקני התפלה. המים שיגיעו ממתקנים אלה יקרים לאין ערוך מהמים שנשאבים מהכנרת.
את המים האלה המדינה התחייבה לקנות. אבל לא די להקים מתקנים, צריך גם לחבר אותם למערכת הולכת מים. מקורות משקיעה סכומי עתק בהקמת מערכת ההולכה הזאת, 2.8 מיליארד שקלים, וכדי שמתקני ההתפלה ימלאו את ייעודם, צריך לחבר אותם אליה.
לשם כך חסרים למקורות 500-700 מיליון שקלים, שלטענתה רשות המים ומשרד האוצר התחייבו שיעבירו. על סמך ההתחייבות הזאת ביצעה מקורות פעילות הקמה שכדי להשלימה חסרים עוד 400 מיליון שקלים. כלומר, במקורות מגלגלים את האחריות אל האוצר, וכאן כבר עולה הצליל הצורם המוכר שצריך להדאיג את כולנו. למה שלא תגייסו, שאלתי את מנכ"ל מקורות עידו רוזוליו. "אנחנו מדורגים כבר כמה שנים בדירוג הגבוה ביותר שיש, AAA; ואם נגייס יותר מדי, דירוג החוב שלנו ייפגע", השיב, "מקורות הגיעה לסף יכולת הגיוס שלה".
כששואלים באוצר מה יהיה, מסבירים שם שמקורות יכולה לקחת הלוואת ביניים, שכן עם העלאת תעריפי המים, מלוא הסכום יגיע לידיה בתוך שלוש שנים. "זה לא יפגע בדירוג של החברה", הם בטוחים.
מנגד רוזוליו טוען ש-90% מייקור התעריפים כלל לא יגיע למקורות, ולכן ההעלאה לא תכסה את ההוצאות. אם הוויכוח הזה לא ייפתר, לא זו בלבד שיקומו מתקנים בהשקעות עתק, ולא זו בלבד שהמים שהמתקנים האלה נועדו לספק לא יגיעו אל הציבור, אלא שהמתקנים יעמדו כמו מפלצות חסרות תוחלת, המדינה תשלם עבור המים המותפלים, והם יישפכו לים. גם במושגי מדינת חלם מדובר בהפוך על הפוך.