בג"ץ ביטל את מינויו של שר-שלום ג'רבי למנכ"ל משרד המדע לתקופת ניסיון בת 6 חודשים, בנימוק שההחלטת הממשלה למנותו נגועה בחוסר סבירות קיצוני, שכן היא סטתה מתנאי הסף שהיא עצמה קבעה לתפקיד.
נקבע כי ג'רבי אינו עומד בתנאי הסף של הכשירות המקצועית הנדרשת, וועדת המינויים קבעה כי "לא עלה כי יש לו כישורים או התאמה של ממש לתפקיד".
השופטים אילה פרוקצ'יה, יצחק עמית וסלים ג'ובראן קבעו כי החלטת הממשלה לסטות מהמלצת ועדת המינויים בלא טעם מהותי או נסיבות חריגות המצדיקות זאת, ובלא שנפל פגם בפעולתה ובמסקנותיה של הוועדה - אינה סבירה.
שר המדע, פרופ' דניאל הרשקוביץ', המכהן כיו"ר מפלגת "הבית היהודי", ביקש למנות למנכ"ל משרדו את ג'רבי, שמאז 2005 מכהן כמזכ"ל המפד"ל (כיום "הבית היהודי"), ובתפקיד זה היה אחראי על ניהולה השוטף של המפלגה, ועל יישום החלטות מוסדותיה המוסמכים.
לאור זאת הגיעה ועדת המינויים למסקנה ראשונית כי מדובר במינוי בעל זיקה פוליטית ברמה הגבוהה ביותר, זיקה שאמנם אינה פוסלת את מועמדותו - אך מחייבת זהירות רבה בבחינת התאמתו של המועמד לתפקיד.
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, התנגד למינוי, אולם השר הרשקוביץ' התעקש להביאו לאישור הממשלה. לבסוף אישרה הממשלה את הצעת השר, לה הסכים מזוז, ולפיה ג'רבי ימונה לתקופת ניסיון של 6 חודשים, שבמהלכה ניתן יהיה לעמוד על כישוריו והתאמתו, ובסיומה תשוב הממשלה לדון במועמדותו.
התנועה לאיכות השלטון עתרה נגד החלטה זו, והעתירה התקבלה.
שלושת השופטים הסכימו כי "מדובר באדם טוב, שאיכויותיו הערכיות אינן שנויות במחלוקת", אלא שהוא אינו עומד בתנאי התפקיד. זאת, משום שניסיונו הניהולי היה בניהול מפלגה, ובתנאי הסף נדרש ניסיון ניהולי בתפקידים בכירים בשירות הציבורי או בתחום העסקי, או בתפקיד בכיר אחר בתחום הפעילות העיקרי של המשרד - מדע וטכנולוגיה.
בג"ץ מתח ביקורת על השר, שבמהלך הדיון בעתירה פנה לנציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, העומד בראש ועדת המינויים, ומנה בפניו את הישגיו של ג'רבי במהלך תקופת הניסיון.
"ספק אם זו התנהלות מקובלת ותקינה" בלשון המעטה, נקבע. "יש בכך ליצור תחושה כי השר נחוש לקדם את המינוי האמור ויהי מה, תוך אי-שימת לב מספקת למסגרות המקובלות בטיפול בענייני מינהל, במיוחד כאשר עניין תלוי ועומד בערכאות".
השופטים ציינו כי דווקא משום שהממשלה טענה כי מדובר ב"מקרה גבולי", היה עליה להימנע מלפעול כנגד עמדתה של הוועדה המקצועית. (בג"ץ 5657/09).
