עו"ד
יהודה וינשטיין, ש
שר המשפטים יעקב נאמן החליט הבוקר להמליץ לממשלה לבחור בו כ
יועץ המשפטי לממשלה הבא, בוודאי שיחרר הבוקר אנחת רווחה. כפסע בלבד היה בין הכתרתו למנצח לבין הכתרתו כמפסיד, אבל לא רק למפסיד השבועי אלא למפסיד נצחי.
וינשטיין, סניגור פרטי מוערך שייצג ומייצג ראשי ממשלות, כבר נחל פעמיים בעבר מפח נפש. פעמיים בעבר, ב-2004 ו-2007, פנו אליו ועדות האיתור לתפקיד פרקליט המדינה וביקשו ממנו להציג את מועמדותו.
הוא נענה אך בשתי הפעמים העדיפו הוועדות מועמד אחר. ב-2004 גם הציג את מועמדותו לתפקיד היועמ"ש לממשלה, אך ערב המועד שבו היה אמור להגיע לראיון בפני הוועדה, הסיר את מועמדותו בשל מה שנראה לו כ"משחק מכור", שנועד למנות את יורם טורבוביץ'. וינשטיין אינו זקוק לכבוד ולשררה.
הוא מהדור של הפרקליטים שכאשר הם נקראים לדגל לשליחות ציבורית, הם אינם מסרבים. מבחינה זו, המינוי בהחלט מגיע לו. אם לא יהיו תקלות בלתי צפויות, הממשלה תאשר את מינויו בעוד כשבוע וחצי.
מבחנו המרכזי הראשון יהיה ההחלטה אם להעמיד לדין את שר החוץ, אביגדור ליברמן. האם עברו הסניגוריאלי יגרום לו לנטות לקולא, במקום של ספק בעבירות מסוימות?