גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותאלי ציפורי

הניתוק של שידלובסקי-אור

מתקפת השופטת על התקשורת ממחישה את ניכור מערכת המשפט מהציבור

השופטת בדימוס מיכאלה שידלובסקי אור, אשתו של יו"ר הוועדה לאיתור היועץ המשפטי לממשלה, השופט בדימוס תיאודור אור, רותחת על התקשורת. עד כדי רותחת, עד כדי כך חושבת שעשו להם עוול, עד כדי כך בטוחה ששפכו את דמם ורקדו עליו, שהחליטה לשתף את התקשורת בכאבה במפגן ציטוטים יוצא דופן.

מה שהרתיח את שידלובסקי אור הם הפרסומים המאוד לגיטימיים של "הארץ" ו"מעריב" על קשריה של משפחת אור עם השופט משה גל, מנהל מערכת בתי המשפט, ששמו עלה כאחד המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

מתברר כי השופט גל פועל למחיקת תביעת רשלנות שהוגשה נגד משרד המשפטים, תביעה שבה מככבת לא אחרת מאשר שידלובסקי אור. עורך דין שהיה קורבן לסחבת במתן פסק דין על-ידי שידלובסקי אור תובע פיצויים על נזקים שנגרמו לו. השופט גל, מתברר עוד, ביקש להיפגש עם התובע כדי לגבש פשרה, בזמן שבעלה תומך בו לתפקיד היועץ.

סוג של בעיה? סוג של ניגוד עניינים? דיווח שהיה אמור להיות גלוי לחברי הוועדה? לא בשביל שידלובסקי אור. ועוד מתברר, שהשופטת בדימוס מועסקת בחוזה אישי כיועצת בפרויקט המחשוב של הנהלת בתי המשפט, שבראשו עומד כאמור השופט גל.

שוב, סוג של בעיה? סוג של ניגוד עניינים? דיווח שהיה אמור להי ות גלוי לחברה ולוועדה? לא בשביל שידלובסקי אור. בשבילה, זה "ריקוד" על הדם, רעות לב, צרות עין ומכירת סיפורים בשביל להעלות את הרייטינג. אנחנו רק יכולים לתאר לעצמנו מה היתה חושבת שידלובסקי אור על ניגוד עניינים כזה אם הוא היה מיוחס לעורך דין מהסקטור הפרטי. אל דאגה, סביר שהיא היתה קורעת לו את הצורה.

בית הנהלת בתי המשפט לחברת חשמל

ובכן, כדי לברר אם שידלובסקי אור צודקת בטענותיה, החלטנו לנסות ולהתמודד עם כמה מהציטוטים המדהימים ("הארץ", 23.11.2009), שהיא העניקה לתקשורת הרעה והצהובה, על בסיס השוואה, שכנראה שידלובסקי אור לא ממש תאהב.

החלטנו להשוות את הנהלת בתי המשפט לחברת החשמל. בשבילנו, שניהם מוסדות מהסוג שאמור לשרת את הצרכן. חברת החשמל אמורה להעניק שירותי חשמל ראויים לאזרחי מדינת ישראל והנהלת בתי המשפט אמורה להעניק שירותי שיפוט ראויים לאזרחי מדינת ישראל.

לחברת החשמל, נו, אתם כבר יודעים, יש תדמית נוראה בציבור. אומרים שהיא חברה מנופחת בעובדים, מושחתת, נפוטיסטית, אבל לפחות, כך אנו חושבים, היא מעניקה שירותי חשמל ברמה די גבוהה לצרכניה. מה אומר הציבור על הנהלת בתי המשפט? והאם הוא מרוצה משירותי השיפוט שהיא אמורה להעניק לו? הבה ונבדוק את זה יחדיו באמצעות עדותה של שידלובסקי אור.

  1. 1. "ההתקשרות שלי עם הנהלת בתי המשפט היא בזכות ולא בחסד. אני רצה מבית משפט לבית משפט, עובדת בשטח. אני הייתי השופט הממוחשב הראשון, שעוד בשנת 1993 השתמש במחשב עם וידיאו. אני מכירה את כל התוכנות של בית המשפט, כל ההטמעות של המערכת הממוחשבת הועברו דרכי"

    אנחנו מניחים שגם אורי יוגב, יובל רכלבסקי ואליהו סברלדוב חושבים שההתקשורת של חברת החשמל איתם כיועצים היא בזכות ולא בחסד. שלושתם תותחים, עובדים בשטח, עוברים ממשרד למשרד כדי לשרת את החברה.

    הם מכירים את כל החבר'ה בשטח, יוגב מקורב לנתניהו ויוצא ובא במשרדים הממשלתיים ואין כמוהו מתאים לייעץ לחברת החשמל.

    גם רכלבסקי, היועץ לשינוי מבני והמו"מ עם העובדים, הוא תותח בתחומי יחסי עבודה ושימש בעבר כממונה על השכר. וגם סברלדוב, היועץ החיצוני למנכ"ל בענייני ביקורת פנים, הרי עבד בחברת החשמל כמבקר פנים ומכיר היטב את כל ההטמעות, בדיוק כמו ששידלובסקי אור מכירה את מערכת המשפט על בוריה. בהבדל אחד, מבקר המדינה עומד כנראה לקבוע שחברת החשמל העסיקה את חבורת היועצים ללא בקרה על תוצרי עבודתם, ללא מכרז, ללא מינהל תקין וללא מכרז.

    ולכן, כדי שלא יתגנב ללבנו חשש, קל שבקלים, ששידלובסקי אור זכתה בהתקשרות שלה בחסד, היא חייבת לדעתנו לדרוש ממבקר המדינה לבצע בדיקה מקיפה בנושא גם בהנהלת בתי המשפט כדי שהציבור יידע שהיא קיבלה את ההתקשרות בזכות כישורי המחשוב הנהדרים שלה. המבקר יבדוק את החוזה עם שידלובסקי אור כדי שהציבור יידע איך בדיוק נעשתה ההתקשרות עימה, ועם יועצים נוספים, אם יש כאלה.

    אנחנו בטוחים שהממצאים יהיו מעניינים, כי בין מספרי התקציב של הנהלת בתי המשפט, שעומד על סכום עצום של כ-1.1 מיליארד שקל בשנה, מסתתרים לא מעט הוצאות שהציבור ישמח לדעת עליהן.

    ובכלל, אולי ראוי שלינדנשטראוס יבצע בדיקה עד כמה המערכת המשפטית היא נפוטיסטית. כלומר, כיצד הגיעו הבנים והבנות של השופטים להתמחויות יוקרתיות אצל שופטי עליון והאם המערכת המשפטית לא מתנהגת כחברה סגורה, שדואגת, פחות או יותר, לחבריה.

    עד כמה המינויים של אנשים במערכת הם לא רק או בגלל הכישורים אלא אולי משום שהם "חברים של". אנו בטוחים שהציבור ישמח לקבל תמונה מלאה על רשת הקשרים בתוך מערכת המשפט, רק שאנחנו מסופקים אם לינדנשטראוס, בשר מבשרה של המערכת, יפנה עורף נגדה.

רוע מוכר עיתונים

  1. "אני לא מאחלת לאף אחד שתהיה הזדמנות לרקוד על הדם שלו, כפי שרקדו על הדם שלנו. הרוע מוכר עיתונים"

    האמירה הזו של שידלובסקי אור ממחישה עד כמה גובר והולך הניתוק של מערכת המשפט מהציבור. מה שהכי מדאיג במצב הנוכחי הוא מידת ההכחשה הגדולה בקרב אנשים רבים כל-כך במערכת המשפטית, אנשים מסוגם של שידלובסקי אור. מי בדיוק רוקד על הדם של מי?

    האם סיפור לגיטימי של ניגוד עניינים לכאורה של שופטת בדימוס הוא ריקוד על הדם, או שאסור, פשוט אסור, להטיל דופי בחבורה של אנשים שמורמת מהעם? האם שידלובסקי אור חיה בתוך עמה, או שהיא פועלת רק למען עצמה? האם שידלובסקי אור לא הבחינה שמידת האמון של הציבור במערכת המשפט הולכת ומידרדרת מסקר לסקר? האם היא לא שמה לב שהציבור פשוט לא סומך על מערכת המשפט שלו?

    אם היא חושבת שזה רק הרוע שמוכר עיתונים, או אולי המערכת המשפטית נוטה לרקוד על דמם של נאשמים וזכאים כאחד, בעינויי דין מתמשכים של שנים על גבי שנים? האם היא מודעת לכך בתקופה הזו הנאשמים לעתים מאבדים את פרנסתם, את עולמם, רק משום שהמערכת המשפטית עסוקה כל-כך בעצמה ולא בשירות לצרכניה, האזרחים שרוקדים להם על הדם?

מסמרי שיער

  1. "יש לי סיפורים מסמרי שיער על כל אחד מהאנשים שנזכרו בכתבות האלה עלינו"

    זו אחת האמירות החמורות שאמרה שופטת בדימוס בשנים האחרונות. שידלובסקי אור אומרת בעצם שהיא מחזיקה בבטנה "סיפורים מסמרי שיער" על קולגות שלה ובעצם מעידה עד כמה המערכת המשפטית בעייתית מבפנים.

    כדי לשרת את הציבור היא חייבת לפנות למבקר כדי לשתף אותו ואותנו בסיפורים המזעזעים, רק כדי לממש את הציטוט הידוע של שופט בית המשפט העליון בארה"ב, השופט לואיס ברנדייס, מ-1914: "אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר".

    האם שידלובסקי אור תחשוף לאור השמש ולאור המנורה את הסיפורים מסמרי השיער האלה?

eli@globes.co.il

עוד כתבות

הפגנת תמיכה בממשלה האיראנית בטהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"נקודת אל־חזור": האזהרה החדשה לגבי המלחמה באיראן

כותרות העיתונים בעולם: החות'ים מנסים להשתלט על רכס הרים אסטרטגי בתימן, באיראן מתווכחים על ביקור הנשיא בעצרת האו"ם בניו יורק והמלחמה באיראן נכנסה לשלב המסוכן ביותר ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

אל על דוחה את תוכנית היהלומים החדשה. זו הסיבה

אל על מאריכה בפעם השנייה את תוקף תוכנית היהלומים, שהייתה אמורה להסתיים בסוף השנה, ומשאירה את תנאי הצבירה וההטבות ללא שינוי עד סוף פברואר 2027 ● זאת לאחר שבשנה שעברה שינתה את תנאי צבירת היהלומים, ובמקביל העבירה השנה את מועדון הנוסע המתמיד ממכאל לישראכרט

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

בעיצומה של הדרמה באג"ח, האסטרטג שאומר למשקיעים: לכו על מניות

התשואות בארה"ב מטפסות, מחירי האנרגיה גבוהים והחששות גוברים, אבל האסטרטג הראשי של HSBC נשאר עם תחזית שורית מקסימלית על שוק המניות ● אלו המניות המועדפות עליו

הבית הלבן, ארה''ב / צילום: Shutterstock

בית המשפט הפדרלי הורה לממשל טראמפ לבטל את החרם שהטיל על כמה כלי תקשורת

לאחר שבשבוע שעבר טראמפ שלל את הכניסה לבית הלבן מנציגי כלי התקשורת CNN, MS NOW וה-Politico, בית המשפט הפדרלי הורה להשיב להם את הגישה ● השופט הפדרלי טימותי קלי: שלילת אישורי העיתונאי נעשתה ללא "הליך הוגן מספק מבחינה חוקתית" ● עוה"ד של משרד המשפטים: כלי התקשורת "סיכנו את הביטחון הלאומי"

מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: Shutterstock

המיליארדים שזרמו והשיא של הביטקוין מאותתים: שוק הקריפטו מנסה להוכיח שהתבגר

מטבע הקריפטו קפץ אל מעבר ל־85 אלף דולר ורשם את הרמה הגבוהה ביותר בשמונת החודשים האחרונים ● לצד כניסה גוברת של משקיעים מוסדיים וזרימות הון מן המערכת הפיננסית המסורתית, נתוני המסחר עשויים להצביע על שינוי בדפוסי הפעילות וכניסת השוק לשלב בוגר יותר

יורם אלטמן ואדם פיינברג / צילום: נעה ניר, יח''צ

מיזוג בענף הפרסום: שתי חברות הפוסט-פרודקשן שיפעלו תחת קורת גג אחת

חברות הפוסט־פרודקשן Gravity ו־Shortcut Playground מאחדות כוחות ויפעלו תחת קורת גג אחת, במטרה להציע למותגים ולמשרדי פרסום מעטפת שירותים משלב הרעיון ועד לתוצר המוגמר ● המהלך מגיע על רקע השינויים בענף בעקבות חדירת הבינה המלאכותית והצורך בייצור תוכן בהיקפים גדולים ובזמנים קצרים ● אירועים ומינויים

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ שהמודלים "ברחו לו" לקראת גיוס לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

סיבוב הון חדש לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר בהובלת ת'רייב קפיטל של ג'ושוע קושנר וקרן גרינאוקס לחברת הסייבר הישראלית אירגיולר

אפי שקדי, מנכ''ל אפי קפיטל / צילום: אוהד דיין

אפי קפיטל מוכרת קרקע ברעננה שבה זכתה לפני כשנה – ותישאר עם רווח של כ־4 מיליון שקל

חברת אפי קפיטל זכתה בקרקע עבור 221 יח"ד במכרז "מחיר מטרה" ברעננה באפריל 2025 תמורת כ־163 מיליון שקל ● חברת שמואל ברוך השקעות רוכשת ממנה כעת את הקרקע תמורת כ־194 מיליון שקל – אבל בשורה התחתונה העסקה צפויה להניב רווח של כ־5 מיליון שקל לפני מס

איתמר בן מאיר, מנכ''ל נת''ע

35 מיליארד שקל וענקיות מכל העולם: מאחורי הקלעים של הצגת המטרו בברלין

יותר מ־250 נציגים מ־20 מדינות הגיעו לאירוע בברלין שבו הציגה נת"ע את מכרז הענק של פרויקט המטרו בהיקף של כ־35 מיליארד שקל ● בחברה מדגישים כי המלחמה לא פגעה בהתעניינות הבינלאומית ומציעים גידור מלא מפני סיכוני מט"ח

דירה בשיפוצים / צילום: איל יצהר

שיפוץ של חצי מיליון שקל בדירה חדשה הפך לעתירה מול רשות מסים

בני זוג קנו דירה חדשה ברמת השרון ושיפצו אותה ב־580 אלף שקל ● ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין בביהמ"ש המחוזי מרכז קבעה כי הצורך בשיפוץ מאסיבי והשלמות בנייה לא הופכים דירה שנרכשה ל"דירת מעטפת" המזכה במס מופחת

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

סערת האג"ח העולמית מגיעה לתל אביב: המדדים יורדים בחדות

מדד ת"א 35 נופל בכ-1.3%, ת"א 90 מאבד כ-1.8% ● כלל המדדים הענפיים נסחרים באדום ● ברקע, תשואות האג"ח בארה"ב לא עוצרות - התשואה לעשור בשיא של 19 שנה, התשואה ל-30 שנה ברמתה הגבוהה מאז 2004 ● הסיבות: החובות המדינתיים התופחים ברחבי העולם, זעזועי האנרגיה והחששות מפני אינפלציה ● גם שוק החוב המקומי מרגיש את הלחץ: מדד תל-גוב 10+ יורד בכ-1%

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

פיצוי מצטבר של מאות מיליוני שקלים: הסכם פשרה ענק הושג נגד חמש חברות ביטוח

בתום מאבק משפטי ממושך, הושג הסכם פשרה בתובענה ייצוגית מול חמש חברות ביטוח, ובהן: הראל, כלל, הפניקס, מגדל ואיילון - אשר לטענת התובעים הפרו את חוק חוזה הביטוח בכך שלא צירפו ריבית לתגמולים ששולמו בחלוף 30 יום ממסירת התביעה ● כמה תשלם כל חברת ביטוח?

עסקים קטנים בקריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

רשות המסים דורשת יותר מ־200 מיליון שקל בחזרה מעסקים בצפון

הרשות העבירה כמעט 6 מיליארד שקל בפיצויים לעסקים שנפגעו בצפון בשל המלחמה ● מנתונים שהגיעו לידי גלובס עולה כי הרשות דורשת 238 מיליון שקל בחזרה בגין פיצויים או מקדמות ● בעלי עסקים זועמים: "עוד מחכים לפיצוי מ'חרבות ברזל', וזה עוד לפני המלחמה באיראן"

בית דין רבני. שחקן שחוזר למגרש הסכסוכים האזרחיים אחרי 20 שנה / צילום: Shutterstock

כיצד מוכיחים בבית הדין הרבני טענות על הנעשה "בחדרי חדרים"

בית הדין הרבני נדרש להכריע בטענות על התנהלות אינטימית שקשה להוכיח בראיות, לאחר שהאישה טענה כי בעלה כפה עליה יחסי אישות בעת נידתה ● הבעל הכחיש ועבר בדיקת פוליגרף, אך בשיחת ההכנה הודה כי לחץ עליה לקיים יחסים בתקופה זו ● שלושת הדיינים נחלקו - והכריעו בעמדת הביניים

עודד שפירר, מנכ''ל הרשות לניירות ערך / צילום: אבישג שאר-ישוב

לאחר 25 שנה: מנכ"ל הרשות לניירות ערך יסיים את תפקידו

עודד שפירר הודיע ליו"ר הרשות לניירות ערך ספי זינגר כי יסיים את תפקידו בחודש דצמבר ● שפירר הצטרף לרשות בשנת 2001 וכיהן בה במגוון תפקידים, עד למינויו למנכ"ל הרשות הראשון לפני שבע שנים

מנכ''ל משרד הביטחון, אלוף (מיל’) אמיר ברעם / צילום: אלעד מלכה, משרד הביטחון

המגעים על כספי הסיוע האמריקאים תקועים, בצל בחירות האמצע בארה"ב

במשרד הביטחון ניסו להאיץ השנה את המגעים כשההסכם הנוכחי הוא עד תום 2028 ● ההערכה בירושלים: הטיפול יידחה לאחר בחירות האמצע ● מערכת הביטחון מקדמת מתווה ללא רכש אמריקאי

מנכ''ל מטא מארק צוקרברג / צילום: ap, Nic Coury

מטא מציגה עוזר אישי שיזמין לכם כרטיסי טיסה. האם הוא שווה את הזינוק במניה?

מטא רשמה מיליוני הורדות עם Muse, עוזר אישי שיכול לנהל יומן, לעשות קניות אונליין ולהזכיר ימי הולדת ● ההצלחה הזניקה את המניה בוול סטריט, אך המומחים מזהירים שהמודל הפיננסי עדיין לא ברור וייתכן שהדרך להכנסות מהמוצר ארוכה

מייק פיי ודן אמיגה, מייסדי איילנד / צילום: Antonio Delucci

חד הקרן איילנד מתל אביב מודיע על גיוס הון שישי - והשווי קופץ ל-6.4 מיליארד דולר

איילנד מגייסת 400 מיליון דולר לפי שווי של 6.4 מיליארד דולר ● החברה מרחיבה את פעילותה מעבר לדפדפן הארגוני ומאיצה את המאבק על נתחי השוק בסייבר הארגוני ובאבטחת ה-AI

תומר לוינסקי / צילום: גיל נחושתן

משקיע מיליונים בנדל"ן ורק עשרות אלפי דולרים בשוק ההון: "אני עדיין לומד אותו"

תומר לוינסקי התוודע לשוק ההון רק לפני שנתיים (בגיל 35), הוא משקיע בעקבות המלצות ומעדיף להתרחק ממניות שכולם מדברים עליהן ● "הרווחתי כ־30 אלף דולר בשנתיים, מצחיק אותי לדבר על זה כרווח. אני לא בונה על הכסף הזה", הוא משתף

בני נוער ובינה מלאכותית / צילום: Shutterstock

סקר חדש: שליש מהנוער בישראל סומכים על סוכני AI יותר מאשר על ההורים

בחברת מאסטרקארד ערכו לאחרונה סקר בקרב 26 אלף מבוגרים ובני נוער מ-13 מדינות באירופה כולל ישראל, הבודק עד כמה הם מאמצים את חידושי הבינה המלאכותית ● מהסקר עלה כי הישראלים מובילים בפער בכל הנוגע לאימוץ הטכנולוגיות החדשות ● אלו הנתונים