גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הניתוק של שידלובסקי-אור

מתקפת השופטת על התקשורת ממחישה את ניכור מערכת המשפט מהציבור

השופטת בדימוס מיכאלה שידלובסקי אור, אשתו של יו"ר הוועדה לאיתור היועץ המשפטי לממשלה, השופט בדימוס תיאודור אור, רותחת על התקשורת. עד כדי רותחת, עד כדי כך חושבת שעשו להם עוול, עד כדי כך בטוחה ששפכו את דמם ורקדו עליו, שהחליטה לשתף את התקשורת בכאבה במפגן ציטוטים יוצא דופן.

מה שהרתיח את שידלובסקי אור הם הפרסומים המאוד לגיטימיים של "הארץ" ו"מעריב" על קשריה של משפחת אור עם השופט משה גל, מנהל מערכת בתי המשפט, ששמו עלה כאחד המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

מתברר כי השופט גל פועל למחיקת תביעת רשלנות שהוגשה נגד משרד המשפטים, תביעה שבה מככבת לא אחרת מאשר שידלובסקי אור. עורך דין שהיה קורבן לסחבת במתן פסק דין על-ידי שידלובסקי אור תובע פיצויים על נזקים שנגרמו לו. השופט גל, מתברר עוד, ביקש להיפגש עם התובע כדי לגבש פשרה, בזמן שבעלה תומך בו לתפקיד היועץ.

סוג של בעיה? סוג של ניגוד עניינים? דיווח שהיה אמור להיות גלוי לחברי הוועדה? לא בשביל שידלובסקי אור. ועוד מתברר, שהשופטת בדימוס מועסקת בחוזה אישי כיועצת בפרויקט המחשוב של הנהלת בתי המשפט, שבראשו עומד כאמור השופט גל.

שוב, סוג של בעיה? סוג של ניגוד עניינים? דיווח שהיה אמור להי ות גלוי לחברה ולוועדה? לא בשביל שידלובסקי אור. בשבילה, זה "ריקוד" על הדם, רעות לב, צרות עין ומכירת סיפורים בשביל להעלות את הרייטינג. אנחנו רק יכולים לתאר לעצמנו מה היתה חושבת שידלובסקי אור על ניגוד עניינים כזה אם הוא היה מיוחס לעורך דין מהסקטור הפרטי. אל דאגה, סביר שהיא היתה קורעת לו את הצורה.

בית הנהלת בתי המשפט לחברת חשמל

ובכן, כדי לברר אם שידלובסקי אור צודקת בטענותיה, החלטנו לנסות ולהתמודד עם כמה מהציטוטים המדהימים ("הארץ", 23.11.2009), שהיא העניקה לתקשורת הרעה והצהובה, על בסיס השוואה, שכנראה שידלובסקי אור לא ממש תאהב.

החלטנו להשוות את הנהלת בתי המשפט לחברת החשמל. בשבילנו, שניהם מוסדות מהסוג שאמור לשרת את הצרכן. חברת החשמל אמורה להעניק שירותי חשמל ראויים לאזרחי מדינת ישראל והנהלת בתי המשפט אמורה להעניק שירותי שיפוט ראויים לאזרחי מדינת ישראל.

לחברת החשמל, נו, אתם כבר יודעים, יש תדמית נוראה בציבור. אומרים שהיא חברה מנופחת בעובדים, מושחתת, נפוטיסטית, אבל לפחות, כך אנו חושבים, היא מעניקה שירותי חשמל ברמה די גבוהה לצרכניה. מה אומר הציבור על הנהלת בתי המשפט? והאם הוא מרוצה משירותי השיפוט שהיא אמורה להעניק לו? הבה ונבדוק את זה יחדיו באמצעות עדותה של שידלובסקי אור.

  1. 1. "ההתקשרות שלי עם הנהלת בתי המשפט היא בזכות ולא בחסד. אני רצה מבית משפט לבית משפט, עובדת בשטח. אני הייתי השופט הממוחשב הראשון, שעוד בשנת 1993 השתמש במחשב עם וידיאו. אני מכירה את כל התוכנות של בית המשפט, כל ההטמעות של המערכת הממוחשבת הועברו דרכי"

    אנחנו מניחים שגם אורי יוגב, יובל רכלבסקי ואליהו סברלדוב חושבים שההתקשורת של חברת החשמל איתם כיועצים היא בזכות ולא בחסד. שלושתם תותחים, עובדים בשטח, עוברים ממשרד למשרד כדי לשרת את החברה.

    הם מכירים את כל החבר'ה בשטח, יוגב מקורב לנתניהו ויוצא ובא במשרדים הממשלתיים ואין כמוהו מתאים לייעץ לחברת החשמל.

    גם רכלבסקי, היועץ לשינוי מבני והמו"מ עם העובדים, הוא תותח בתחומי יחסי עבודה ושימש בעבר כממונה על השכר. וגם סברלדוב, היועץ החיצוני למנכ"ל בענייני ביקורת פנים, הרי עבד בחברת החשמל כמבקר פנים ומכיר היטב את כל ההטמעות, בדיוק כמו ששידלובסקי אור מכירה את מערכת המשפט על בוריה. בהבדל אחד, מבקר המדינה עומד כנראה לקבוע שחברת החשמל העסיקה את חבורת היועצים ללא בקרה על תוצרי עבודתם, ללא מכרז, ללא מינהל תקין וללא מכרז.

    ולכן, כדי שלא יתגנב ללבנו חשש, קל שבקלים, ששידלובסקי אור זכתה בהתקשרות שלה בחסד, היא חייבת לדעתנו לדרוש ממבקר המדינה לבצע בדיקה מקיפה בנושא גם בהנהלת בתי המשפט כדי שהציבור יידע שהיא קיבלה את ההתקשרות בזכות כישורי המחשוב הנהדרים שלה. המבקר יבדוק את החוזה עם שידלובסקי אור כדי שהציבור יידע איך בדיוק נעשתה ההתקשרות עימה, ועם יועצים נוספים, אם יש כאלה.

    אנחנו בטוחים שהממצאים יהיו מעניינים, כי בין מספרי התקציב של הנהלת בתי המשפט, שעומד על סכום עצום של כ-1.1 מיליארד שקל בשנה, מסתתרים לא מעט הוצאות שהציבור ישמח לדעת עליהן.

    ובכלל, אולי ראוי שלינדנשטראוס יבצע בדיקה עד כמה המערכת המשפטית היא נפוטיסטית. כלומר, כיצד הגיעו הבנים והבנות של השופטים להתמחויות יוקרתיות אצל שופטי עליון והאם המערכת המשפטית לא מתנהגת כחברה סגורה, שדואגת, פחות או יותר, לחבריה.

    עד כמה המינויים של אנשים במערכת הם לא רק או בגלל הכישורים אלא אולי משום שהם "חברים של". אנו בטוחים שהציבור ישמח לקבל תמונה מלאה על רשת הקשרים בתוך מערכת המשפט, רק שאנחנו מסופקים אם לינדנשטראוס, בשר מבשרה של המערכת, יפנה עורף נגדה.

רוע מוכר עיתונים

  1. "אני לא מאחלת לאף אחד שתהיה הזדמנות לרקוד על הדם שלו, כפי שרקדו על הדם שלנו. הרוע מוכר עיתונים"

    האמירה הזו של שידלובסקי אור ממחישה עד כמה גובר והולך הניתוק של מערכת המשפט מהציבור. מה שהכי מדאיג במצב הנוכחי הוא מידת ההכחשה הגדולה בקרב אנשים רבים כל-כך במערכת המשפטית, אנשים מסוגם של שידלובסקי אור. מי בדיוק רוקד על הדם של מי?

    האם סיפור לגיטימי של ניגוד עניינים לכאורה של שופטת בדימוס הוא ריקוד על הדם, או שאסור, פשוט אסור, להטיל דופי בחבורה של אנשים שמורמת מהעם? האם שידלובסקי אור חיה בתוך עמה, או שהיא פועלת רק למען עצמה? האם שידלובסקי אור לא הבחינה שמידת האמון של הציבור במערכת המשפט הולכת ומידרדרת מסקר לסקר? האם היא לא שמה לב שהציבור פשוט לא סומך על מערכת המשפט שלו?

    אם היא חושבת שזה רק הרוע שמוכר עיתונים, או אולי המערכת המשפטית נוטה לרקוד על דמם של נאשמים וזכאים כאחד, בעינויי דין מתמשכים של שנים על גבי שנים? האם היא מודעת לכך בתקופה הזו הנאשמים לעתים מאבדים את פרנסתם, את עולמם, רק משום שהמערכת המשפטית עסוקה כל-כך בעצמה ולא בשירות לצרכניה, האזרחים שרוקדים להם על הדם?

מסמרי שיער

  1. "יש לי סיפורים מסמרי שיער על כל אחד מהאנשים שנזכרו בכתבות האלה עלינו"

    זו אחת האמירות החמורות שאמרה שופטת בדימוס בשנים האחרונות. שידלובסקי אור אומרת בעצם שהיא מחזיקה בבטנה "סיפורים מסמרי שיער" על קולגות שלה ובעצם מעידה עד כמה המערכת המשפטית בעייתית מבפנים.

    כדי לשרת את הציבור היא חייבת לפנות למבקר כדי לשתף אותו ואותנו בסיפורים המזעזעים, רק כדי לממש את הציטוט הידוע של שופט בית המשפט העליון בארה"ב, השופט לואיס ברנדייס, מ-1914: "אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר".

    האם שידלובסקי אור תחשוף לאור השמש ולאור המנורה את הסיפורים מסמרי השיער האלה?

eli@globes.co.il

עוד כתבות

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Altaf Qadri

לפחות 26 ספינות חצו את הורמוז דרך איראן, חלקן בתשלום

על פי דיווח, בשבועיים האחרונים עברו לפחות 26 ספינות דרך מצר הורמוז במים טריטוריאליים איראניים, וחלקן נאלצו לשלם "דמי מעבר" על סך 2 מיליון דולר ● בנוסף לכך, דווח כי 21 ספינות בחרו לכבות את המשדרים כשהן עברו במצר, על מנת "להתגנב" למצר תוך נטילת סיכון למתקפה איראנית

מרכז ה־AI של שיבא / צילום: שיבא

התורמים שבחרו לתת 10 מיליון דולר למרכז הבינה המלאכותית של שיבא

משפחת עולים מניו יורק העניקה תרומה יוצאת דופן למרכז הבינה המלאכותית של שיבא לפיתוח טכנולוגיות רפואיות ושיתופי פעולה עם סטארט־אפים ● במקביל, שטראוס משיקה יוזמה לסיוע לעסקים בצפון שנפגעו, שתביא אותם לפעול במרכז בסוף השבוע הקרוב ● אירועים ומינויים

זירת פגיעה של טיל איראני בתל אביב. פגע בבניין שמיועד לפינוי בינוי / צילום: כבאות והצלה לישראל

המכשול המשפטי שעלול לעכב את שיקום הבניינים שנהרסו מטילים

אחרי חודשים של עיכוב, חוק שיקום נזקי המלחמה מגיע לישורת האחרונה בוועדת הפנים, עם בשורה של "מסלול מהיר" לאתרי הרס ● אלא שסעיף הרוב הדרוש מעורר התנגדות בדרג המקצועי בשל חשש מפגיעה בזכויות קניין - מה שעלול להעמיד את היוזמה כולה בסכנת פסילה בבג"ץ

מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל / צילום: Reuters, AMMAR AWAD

כשהתעשייה השוקעת של גרמניה פוגשת את ענקיות הנשק של ישראל

באירופה מדווחים בימים האחרונים שהחברות הביטחוניות מעמיקות את הייצור ושיתופי הפעולה בגרמניה ● בין השאר: רפאל בדרך לייצר במפעלים של פולקסווגן, אלביט במו"מ על עסקת מיליארדים לייצור רקטות והתעשייה האווירית כבר מפתחת צוללות עם תיסנקרופ

תיעוד נזק לממ''ד בבני ברק בשל הירי מאיראן / צילום: כבאות והצלה

עד כמה הממ"ד שלנו עמיד באמת מפני פגיעת טילים?

פגיעת פצצת מצרר בממ"ד בפתח תקווה הסתיימה הפעם ללא נפגעים - בניגוד לאסון שהתרחש בעיר בשנה שעברה אשר גבה את חייהם של ארבעה תושבים ● המקרה מציף מחדש את גבולות ההגנה של הממ"ד ואת השאלה עד כמה הוא עמיד בפני פגיעה ישירה?

נפט / צילום: Shutterstock

דיווח: תרחיש הקיצון שבוחנים בממשל טראמפ

על פי דיווח בבלומברג, צוותו של הנשיא בוחן את המשמעות של זינוק דרמטי במחיר הנפט לרמה של עד 200 דולר לחבית ● הבית הלבן מכחיש

נתב''ג / צילום: Shutterstock

דלתא דוחה את החזרה לישראל לספטמבר; אין שינוי במגבלות בנתב"ג

המגבלות על הפעילות בנתב"ג נותרות לפי שעה בעינן: מתאפשרת המראה או נחיתה אחת בשעה, והיקף הנוסעים נחתך לכ-50 בלבד על כל טיסה ● המשמעות לחברות התעופה הישראליות: הפסדים הולכים ומעמיקים ● וגם: חברת התעופה האמריקאית דלתא הודיעה הערב על הארכת ביטולי הטיסות עד ספטמבר לפחות

ג'נסן הואנג / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

מנכ"ל אנבידיה חשף איך הוא מודד את העובדים שלו ועורר סערה

מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג משרטט תבחין חדש לפרודוקטיביות: הטוקן, יחידת נפח העבודה של מודלי בינה מלאכותית ● בעמק הסיליקון כבר מציעים "תקציבי טוקנים" נדיבים עבור מתכנתים ● אבל מהשטח עולה שמה שנראה כמו הטבת גיוס יוקרתית, עשוי להיות מלכודת כלכלית

הישראליות בוול סטריט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מאבק בתוך המשפחה: בעלי מניות ברדקום דורשים להדיח חמישה דירקטורים

קבוצת בעלי מניות, המחזיקה בכ-19% מהון המניות בחברה, דורשים להדיח חמישה דירקטורים מכהנים ולמנות שלושה אחרים ● בין חברי הקבוצה, נמצאים יורשיו של המייסד והיו"ר לשעבר, זהר זיסאפל ז"ל, ובין הדירקטורים שהם מבקשים להחליף נמצאת מי שהייתה בת זוגו של אביהם, רחל בן-נון

חברות ביטוח / צילום: יח''צ, איל יצהר, שרון פאר

איש הביטוח הוותיק שהרוויח יותר ממיליארד שקל ביום אחד

דוח כספי חזק של מגדל הוביל שוב לזינוק רוחבי במניות הביטוח, שהפכו בשנים האחרונות לשיאניות הבורסה ● בדיקת גלובס מגלה כי המתאם בין מניות הביטוח למדד הדגל של תל אביב גבוה. "כששוק ההון חזק, הרווחים שלהן קופצים" ● וגם: הרווח האדיר של שלמה אליהו ביום אחד

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

במיליארד שקל יותר: ישראכרט חוטפת לכאל את מועדון הנוסע המתמיד של אל על

דרמה בשוק האשראי: ההסכם החדש של ישראכרט עם מועדון הלקוחות של אל על נחתם ל-10 שנים ● הרווחיות השנתית הממוצעת לישראכרט צפויה לעמוד על כ-160 מיליון שקל, לפני מס, ובאל על מדובר בתוספת של כ-100 מיליון שקל בממוצע בשנה

מעבר הגבול בטאבה / צילום: ap, STR

שדה התעופה בטאבה הפך למוקד היציאה המרכזי מהארץ במלחמה

על רקע צמצום הטיסות מנתב"ג והגבלות טיסה מעל ירדן, שדה התעופה בטאבה הופך לחלופה המרכזית ליציאה מישראל - אך הפעילות בו מוגבלת והעלויות מזנקות ● וגם: למה לא מפעילים את שדה התעופה רמון?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

לראשונה בתולדותיה: הפניקס חצתה את רף מיליארד הדולר ברווח הכולל

הפניקס הציגה זינוק של 34% ברווח הכולל ל-3.2 מיליארד שקל עם תשואה להון של 26.6% ומנהלת נכסים של 610 מיליארד שקל ● האם היא שוב תעדכן יעדים כלפי מעלה? בן סימון: "אנחנו מכים את התחזיות"

בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

בז"ן מתאוששת מהפגיעה במתקניה ומדווחת על רבעון רביעי רווחי במיוחד

בית זיקוק הנפט התאושש במהירות מפגיעת הטיל במתקן ייצור החשמל שלה במלחמת 12 הימים, והרווח הנקי שלו עמד ברבעון הרביעי על 69 מיליון דולר, לעומת 18 מיליון דולר בלבד בתקופה המקבילה ב-2024 ● העלייה במחירי הנפט צפויה לתת רוח גבית משמעותית לרווחי החברה ברבעון הראשון של השנה הנוכחית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; ישראכרט זינקה ב-9%, אל על ב-7%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1% ● מועדון הלקוחות של אל על עובר מכאל (כרטיסי אשראי לישראל) לחברת ישראכרט ● הפניקס על הכנסות של מעל מיליארד דולר, לראשונה בתולדותיה ● בנק הפועלים מעלה את מחיר היעד שלו למניית טאואר, מ-145 דולר ל-218 דולר, פרמיה של 15.5%

טיל בעיר תת־קרקעית באיראן / צילום: מתוך פרסומים בתקשרת האיראנית. נאספו על ידי טל ענבר

ערי טילים מתחת לאדמה: הפרויקט האיראני שחסין לתקיפות ישראליות

ירי הטילים מאיראן נמשך על אף הפצצות צה"ל, ובערי הטילים בתת־קרקע משוקמות במהירות יכולות הירי ● מומחים מסבירים מה כוללות אותן ערים מבוצרות והאם ניתן להשמיד אותן לחלוטין

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

קרנות ההון סיכון הישראליות חזרו לגייס בשיא הכוח

אחרי שנתיים של אי-ודאות על רקע הטלטלות בישראל ובעולם, שנת 2025 סימנה זינוק משמעותי בגיוסי ההון של הקרנות המקומיות ● מה התפקיד הייחודי שלהן בתעשיית ההייטק, האם ה"פקק" השתחרר ומה מלמדת ההיסטוריה על השלכות המלחמה? ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט 

מיכלית גז נוזלי עושה את דרכה מערב הסעודית דרך מצר הורמוז / צילום: ap, Rafiq Maqbool

האינפלציה המפחידה שבדרך: מה מפספסים השווקים ביחס למלחמה

השווקים מעריכים שמשבר האנרגיה כתוצאה מחסימת מצרי הורמוז יסתיים בקרוב ● אולם, גל אינפלציה מסוכן ודביק נמצא מעבר לפינה, מהסוג שגם העלאות ריבית הכרחיות לא יוכלו להדביר ● אם כך, במה כדאי להשקיע בשוקי האג"ח והמניות, ואילו סיכונים יהפכו נפיצים יותר

כותרות העיתונים בעולם

האפקט המפתיע של המלחמה: ערעור מעמדו של הדולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הקרמלין שולח כטב"מים מתאבדים לטהרן, משבר האנרגיה האזורי פוגע במעמדו של הדולר ובית המשפט הגבוה בגרמניה החליט להגדיר את חמאס לראשונה כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

זה הכביש הכי עמוס בישראל בזמן המלחמה

מנתוני נתיבי ישראל עולה כי נרשם זינוק בשיעור הנסועה בכבישים - שהגיע ל־85% ביחס לשגרה ● עם זאת, קיים פער דרמטי בין אזורים ● וגם: איפה התנועה ממשיכה כמעט כרגיל? ● שאלת השעה