גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותאלי ציפורי

הניתוק של שידלובסקי-אור

מתקפת השופטת על התקשורת ממחישה את ניכור מערכת המשפט מהציבור

השופטת בדימוס מיכאלה שידלובסקי אור, אשתו של יו"ר הוועדה לאיתור היועץ המשפטי לממשלה, השופט בדימוס תיאודור אור, רותחת על התקשורת. עד כדי רותחת, עד כדי כך חושבת שעשו להם עוול, עד כדי כך בטוחה ששפכו את דמם ורקדו עליו, שהחליטה לשתף את התקשורת בכאבה במפגן ציטוטים יוצא דופן.

מה שהרתיח את שידלובסקי אור הם הפרסומים המאוד לגיטימיים של "הארץ" ו"מעריב" על קשריה של משפחת אור עם השופט משה גל, מנהל מערכת בתי המשפט, ששמו עלה כאחד המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

מתברר כי השופט גל פועל למחיקת תביעת רשלנות שהוגשה נגד משרד המשפטים, תביעה שבה מככבת לא אחרת מאשר שידלובסקי אור. עורך דין שהיה קורבן לסחבת במתן פסק דין על-ידי שידלובסקי אור תובע פיצויים על נזקים שנגרמו לו. השופט גל, מתברר עוד, ביקש להיפגש עם התובע כדי לגבש פשרה, בזמן שבעלה תומך בו לתפקיד היועץ.

סוג של בעיה? סוג של ניגוד עניינים? דיווח שהיה אמור להיות גלוי לחברי הוועדה? לא בשביל שידלובסקי אור. ועוד מתברר, שהשופטת בדימוס מועסקת בחוזה אישי כיועצת בפרויקט המחשוב של הנהלת בתי המשפט, שבראשו עומד כאמור השופט גל.

שוב, סוג של בעיה? סוג של ניגוד עניינים? דיווח שהיה אמור להי ות גלוי לחברה ולוועדה? לא בשביל שידלובסקי אור. בשבילה, זה "ריקוד" על הדם, רעות לב, צרות עין ומכירת סיפורים בשביל להעלות את הרייטינג. אנחנו רק יכולים לתאר לעצמנו מה היתה חושבת שידלובסקי אור על ניגוד עניינים כזה אם הוא היה מיוחס לעורך דין מהסקטור הפרטי. אל דאגה, סביר שהיא היתה קורעת לו את הצורה.

בית הנהלת בתי המשפט לחברת חשמל

ובכן, כדי לברר אם שידלובסקי אור צודקת בטענותיה, החלטנו לנסות ולהתמודד עם כמה מהציטוטים המדהימים ("הארץ", 23.11.2009), שהיא העניקה לתקשורת הרעה והצהובה, על בסיס השוואה, שכנראה שידלובסקי אור לא ממש תאהב.

החלטנו להשוות את הנהלת בתי המשפט לחברת החשמל. בשבילנו, שניהם מוסדות מהסוג שאמור לשרת את הצרכן. חברת החשמל אמורה להעניק שירותי חשמל ראויים לאזרחי מדינת ישראל והנהלת בתי המשפט אמורה להעניק שירותי שיפוט ראויים לאזרחי מדינת ישראל.

לחברת החשמל, נו, אתם כבר יודעים, יש תדמית נוראה בציבור. אומרים שהיא חברה מנופחת בעובדים, מושחתת, נפוטיסטית, אבל לפחות, כך אנו חושבים, היא מעניקה שירותי חשמל ברמה די גבוהה לצרכניה. מה אומר הציבור על הנהלת בתי המשפט? והאם הוא מרוצה משירותי השיפוט שהיא אמורה להעניק לו? הבה ונבדוק את זה יחדיו באמצעות עדותה של שידלובסקי אור.

  1. 1. "ההתקשרות שלי עם הנהלת בתי המשפט היא בזכות ולא בחסד. אני רצה מבית משפט לבית משפט, עובדת בשטח. אני הייתי השופט הממוחשב הראשון, שעוד בשנת 1993 השתמש במחשב עם וידיאו. אני מכירה את כל התוכנות של בית המשפט, כל ההטמעות של המערכת הממוחשבת הועברו דרכי"

    אנחנו מניחים שגם אורי יוגב, יובל רכלבסקי ואליהו סברלדוב חושבים שההתקשורת של חברת החשמל איתם כיועצים היא בזכות ולא בחסד. שלושתם תותחים, עובדים בשטח, עוברים ממשרד למשרד כדי לשרת את החברה.

    הם מכירים את כל החבר'ה בשטח, יוגב מקורב לנתניהו ויוצא ובא במשרדים הממשלתיים ואין כמוהו מתאים לייעץ לחברת החשמל.

    גם רכלבסקי, היועץ לשינוי מבני והמו"מ עם העובדים, הוא תותח בתחומי יחסי עבודה ושימש בעבר כממונה על השכר. וגם סברלדוב, היועץ החיצוני למנכ"ל בענייני ביקורת פנים, הרי עבד בחברת החשמל כמבקר פנים ומכיר היטב את כל ההטמעות, בדיוק כמו ששידלובסקי אור מכירה את מערכת המשפט על בוריה. בהבדל אחד, מבקר המדינה עומד כנראה לקבוע שחברת החשמל העסיקה את חבורת היועצים ללא בקרה על תוצרי עבודתם, ללא מכרז, ללא מינהל תקין וללא מכרז.

    ולכן, כדי שלא יתגנב ללבנו חשש, קל שבקלים, ששידלובסקי אור זכתה בהתקשרות שלה בחסד, היא חייבת לדעתנו לדרוש ממבקר המדינה לבצע בדיקה מקיפה בנושא גם בהנהלת בתי המשפט כדי שהציבור יידע שהיא קיבלה את ההתקשרות בזכות כישורי המחשוב הנהדרים שלה. המבקר יבדוק את החוזה עם שידלובסקי אור כדי שהציבור יידע איך בדיוק נעשתה ההתקשרות עימה, ועם יועצים נוספים, אם יש כאלה.

    אנחנו בטוחים שהממצאים יהיו מעניינים, כי בין מספרי התקציב של הנהלת בתי המשפט, שעומד על סכום עצום של כ-1.1 מיליארד שקל בשנה, מסתתרים לא מעט הוצאות שהציבור ישמח לדעת עליהן.

    ובכלל, אולי ראוי שלינדנשטראוס יבצע בדיקה עד כמה המערכת המשפטית היא נפוטיסטית. כלומר, כיצד הגיעו הבנים והבנות של השופטים להתמחויות יוקרתיות אצל שופטי עליון והאם המערכת המשפטית לא מתנהגת כחברה סגורה, שדואגת, פחות או יותר, לחבריה.

    עד כמה המינויים של אנשים במערכת הם לא רק או בגלל הכישורים אלא אולי משום שהם "חברים של". אנו בטוחים שהציבור ישמח לקבל תמונה מלאה על רשת הקשרים בתוך מערכת המשפט, רק שאנחנו מסופקים אם לינדנשטראוס, בשר מבשרה של המערכת, יפנה עורף נגדה.

רוע מוכר עיתונים

  1. "אני לא מאחלת לאף אחד שתהיה הזדמנות לרקוד על הדם שלו, כפי שרקדו על הדם שלנו. הרוע מוכר עיתונים"

    האמירה הזו של שידלובסקי אור ממחישה עד כמה גובר והולך הניתוק של מערכת המשפט מהציבור. מה שהכי מדאיג במצב הנוכחי הוא מידת ההכחשה הגדולה בקרב אנשים רבים כל-כך במערכת המשפטית, אנשים מסוגם של שידלובסקי אור. מי בדיוק רוקד על הדם של מי?

    האם סיפור לגיטימי של ניגוד עניינים לכאורה של שופטת בדימוס הוא ריקוד על הדם, או שאסור, פשוט אסור, להטיל דופי בחבורה של אנשים שמורמת מהעם? האם שידלובסקי אור חיה בתוך עמה, או שהיא פועלת רק למען עצמה? האם שידלובסקי אור לא הבחינה שמידת האמון של הציבור במערכת המשפט הולכת ומידרדרת מסקר לסקר? האם היא לא שמה לב שהציבור פשוט לא סומך על מערכת המשפט שלו?

    אם היא חושבת שזה רק הרוע שמוכר עיתונים, או אולי המערכת המשפטית נוטה לרקוד על דמם של נאשמים וזכאים כאחד, בעינויי דין מתמשכים של שנים על גבי שנים? האם היא מודעת לכך בתקופה הזו הנאשמים לעתים מאבדים את פרנסתם, את עולמם, רק משום שהמערכת המשפטית עסוקה כל-כך בעצמה ולא בשירות לצרכניה, האזרחים שרוקדים להם על הדם?

מסמרי שיער

  1. "יש לי סיפורים מסמרי שיער על כל אחד מהאנשים שנזכרו בכתבות האלה עלינו"

    זו אחת האמירות החמורות שאמרה שופטת בדימוס בשנים האחרונות. שידלובסקי אור אומרת בעצם שהיא מחזיקה בבטנה "סיפורים מסמרי שיער" על קולגות שלה ובעצם מעידה עד כמה המערכת המשפטית בעייתית מבפנים.

    כדי לשרת את הציבור היא חייבת לפנות למבקר כדי לשתף אותו ואותנו בסיפורים המזעזעים, רק כדי לממש את הציטוט הידוע של שופט בית המשפט העליון בארה"ב, השופט לואיס ברנדייס, מ-1914: "אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר".

    האם שידלובסקי אור תחשוף לאור השמש ולאור המנורה את הסיפורים מסמרי השיער האלה?

eli@globes.co.il

עוד כתבות

בנק דיסקונט / צילום: מץ 76

פיטורים וסגירת סניפים: כך על פי הערכות ייראה המיזוג בבנק דיסקונט

כפי שנחשף בגלובס, דיסקונט - הבנק הפחות יעיל במערכת - מתניע מהלך למיזוג מרכנתיל שבבעלותו, כדי "לשפר את היעילות ואת הגמישות התפעולית" ● בעבר טען דיסקונט כי הדבר אינו עומד על הפרק ● במרכנתיל מועסקים כ-1,500 עובדים, והוא מפעיל 74 סניפים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

למשקיעים הייתה יממה להתקרר אחרי החדשות האלה. איך הם יגיבו היום?

המתיחות הגאו־פוליטית בין ארה"ב ואיראן חוזרת לקדמת הבמה, בעוד התנועה בהורמוז נעצרה כמעט לחלוטין ● מיקוד המשקיעים יתחלק בין ההסלמה לנתוני האינפלציה החשובים שיפורסמו בישראל ובארה"ב ● מיטב: פוטנציאל ההתחזקות של השקל יהיה מוגבל בטווח הקרוב ● וגם: במורגן סטנלי מסמנים שלושה מכשולים שיכולים לפגוע בעונה החזקה של השנה בוול סטריט ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

מייקל קוהאן, בעלי קוהאן פרופרטיז / איור: גיל ג'יבלי

שליש מהכסף שגייסו שתי חברות אג"ח זרות שהסתבכו - מבית השקעות אחד

פעמיים בחודשיים: בדיקת גלובס מגלה כי בית ההשקעות מור אחראי לנתח ניכר מהכספים שגייסו שתי חברות האג"ח שהסתבכו ● הגופים שנפגעו מצניחת האג"ח, הרווחים העצומים של חתמי ההנפקה מאי.בי.אי, ואיפה (שוב) היו רשות ני"ע וחברת הדירוג

מייקל קוהאן, בעלי קוהאן פרופרטיז / איור: גיל ג'יבלי

7 דקות של התנצלויות: בעל השליטה שהעלים כספים מגיב

"טעות בתום לב": מייק קוהאן, בעל השליטה בקוהאן פרופרטיס, שלקח 9.6 מיליון דולר כדי לפרוע חובות אישיים, טען בפני המשקיעים כי "הסיבה שזה קרה היא שהמבנה של החברה שלי לא היה תקין" ● קוהאן הבטיח שהחזיר את הכסף לחברה, שזה לא פגע בפעילות העסקית, והתחייב: "זה לא יקרה יותר לעולם"

נשים ערביות / אילוסטרציה: Shutterstock, freevideophotoagency

92 מיליון שקל פחות: הממשלה תקצץ בתוכנית שילוב ערבים בתעסוקה

תוכנית "ריאן", שהעבירה הכשרות תעסוקתיות למעל 160 אלף משתתפים מהחברה הערבית, נמצאת בסכנת סגירה ● הסיבה: יוזמה של השרים מאי גולן ואיתמר בן גביר להעביר כסף מתוכנית החומש לחברה הערבית לתקציבי משטרה למלחמה בפשיעה

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

הפתרון של עלי אקספרס לשאלת המע"מ

אתר הקניות הפופולרי משנה את חוויית הרכישה בישראל: המע"מ על הזמנות החייבות במס יחושב מראש בקופה, והלקוחות יראו את המחיר הסופי עוד לפני התשלום ● במקביל, עלי אקספרס מרחיב את פריסת נקודות המסירה בארץ

פוטין, מנהיג רוסיה וג'ינפינג, מנהיג סין / צילום: Reuters, China Daily CDIC

הפורום החשאי בין סין לרוסיה נחשף, ואיתו תוכנית שצריכה להטריד את המערב

תחקיר ה"דר שפיגל" הגרמני, "אינסיידר" האירופי ו"לה מונד" הצרפתי, חושף את עומק מערכת היחסים בין רוסיה לסין ● בין היתר, דנו המדינות בדרך לשבש את השימוש בסטארלינק של אילון מאסק ופיתוח מערכות הגנה אוויריות שיתחרו עם חץ הישראלית

תחנת כוח / צילום: באדיבות החברה

מכון המחקר של הכנסת: הפרטת תחנות הכוח הוזילה את מחיר החשמל במעל 10 מיליארד שקל

לפי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכירת תחנות הכוח של חברת החשמל ליזמים פרטיים תרמה להפחתת תעריף החשמל בכ־6.2% בין השנים 2020–2025 ולשיפור בזמינות התחנות ● עם זאת, המחקר מזהיר כי מחסור בתחנות חדשות ותחרות מוגבלת מאפשרים ליצרנים פרטיים ליהנות מרווחיות גבוהה על חשבון הצרכנים.

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

לחוק השידורים מצאו זמן: בדרך להצבעה, ההטבה לציבור ולחיילים התפוגגה

מאבקי כוח בקואליציה, לחץ חרדי ושינויים של הרגע האחרון מאיימים לטרוף את הקלפים בשוק השידורים ● מה הרפורמה מבקשת לעשות, ומי צפוי להרוויח ממנה? ● המשרוקית עושה סדר

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

דוח חדש: משרות פיתוח התוכנה בארה"ב עלו בכ־15% מאז השקת קלוד קוד ב־2025

בדוח מדגישים כי אין בכך כדי להוכיח שכלי ה־AI החדשים הם שגרמו לעלייה בביקוש, אולם מציינים כי העיתוי בין התפשטותם של כלי Agentic AI לבין ההתאוששות בגיוסי מפתחי תוכנה בולט במיוחד

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

האם מסורת של 12 שנה בשווקים עומדת להישבר?

מדד S&P 500 עלה בכל חודש יולי מאז 2014, אך השנה המגמה עלולה להשתנות ● התרחיש השורי של וול סטריט נשען על שלוש הנחות: ירידת מחירי האנרגיה, יציבות בריבית והמשך מרוץ ה-AI ● במורגן סטנלי מזהירים שכולן בסכנה

הכלכלן הראשי באוצר שמואל אברמזון ומנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: יוסי זמיר

מתחת לרדאר: באוצר מכינים את הקרקע למהפכת מס. זו הסיבה

השינויים הטקטוניים בהייטק העולמי והישראלי בצל מהפכת ה-AI, שכוללים פיטורים וצמצום משרות, הביא את משרד האוצר להיערך לתרחיש שבו הכנסות המדינה ממסים ייפגעו דרמטית ● המס על ההון יגדל, וגם מס החברות? מומחים משרטטים את האפשרויות שעל הפרק

ביג פאשן גלילות / צילום: דרור מרמור

תמורת כ־60 מיליון שקל: פיצה הר סיני במגעים למכירת מחצית מהרשת

לאחר שורת עסקאות והשקעות בענף המסעדנות, גם "פיצה הר סיני" במגעים למכירת 50% מהרשת לאיש עסקים שזהותו לא נחשפה ● במקביל, המסעדן והבעלים, דוד טור, מקדם תוכנית להתרחבות ארצית לצד פלטפורמת משלוחים עצמאית

סם אלטמן מנכ''ל OpenAI וטים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Go Nakamura/Pool

הברחת רכיבי אייפון במזוודות ומדריך ל"עריקים": הטענות של אפל נגד OpenAI

בתביעה שהגישה בסוף השבוע מאשימה אפל את המתחרה OpenAI בניהול מבצע שיטתי להשגת סודותיה המסחריים בגיוס עובדים, איסוף מסמכים פנימיים והברחת רכיבי חומרה ● מעבר לקרב המשפטי, התביעה מסמנת את המעבר של מלחמת ה־AI מהתוכנה אל שוק המכשירים החכמים

סטיב ג'ובס ב–1984 וטים קוק היום (מאחורה: אב-הטיפוס של האייפון) / צילומים: רויטרס Science Photo Librarye, Shutterstock, אפל

אפל חשפה 50 שנות היסטוריה שאף אחד לא ראה מעולם

ראיתי אבות־טיפוס וחומרים נדירים, שאפילו טים קוק לא ידע עליהם ● הם מספרים את סיפורה של החברה האייקונית ביותר באמריקה ● לקראת מדד המותגים וכנס MAD שיתקיים ביום רביעי הקרוב

רמז מטרים לגובה האינפלציה? זה המדד שמשמש לזיהוי מוקדם של מגמות כלכליות

מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את "מדד אמון הצרכנים" • מה הוא יכול לספר על העתיד, ולמה הוא זוכה למעקב צמוד ע"י בכירי המשק? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

יונתן קולבר, אלפרד אקירוב, שמואל חרל''פ / צילום: ענבל מרמרי, כדיה לוי, כפיר זיו

אנשי העסקים שמציגים: פגישה עם איזנקוט וערבות של מיליון שקל

מבט ברשימות הערבים למפלגות החדשות מגלה את אותם אנשי עסקים שמתייצבים בכל מערכת בחירות מחדש - פעם לצד גנץ, פעם לצד סער והפעם עם איזנקוט או בנט ● אלפרד אקירוב ושמואל חרל"פ לא לבד: התורמים הסדרתיים שמנווטים מיליוני שקלים מדברים

המייסדים: עופר בנגל (מימין) ויפתח שולמן / צילום: יח''צ

רבע מהעובדים יפוטרו: חברת התוכנה המבטיחה של ההייטק מתרחקת מישראל

רדיס, מחברות התוכנה המזוהות ביותר עם ההייטק הישראלי, הודיעה על פיטורי 27% מהעובדים בישראל - כך נחשף באתר גלובס ● מאז הקמתה לפני 15 שנה, שני המייסדים עזבו, ובראשה עומד מנכ"ל אמריקאי ● מנגד, בחברה מדגישים כי מרכז הפיתוח בארץ הוא עדיין הגדול בעולם

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

החוק להגבלת תפקיד היועמ"שית אושר לקריאה שנייה ושלישית

החוק לצמצום כוחו של היועץ המשפטי לממשלה אושר בוועדת החוקה ● בהצעת החוק נכתב כי בניגוד למעמד שהיה עד היום, שנקבע בפסיקה, הממשלה תהיה רשאית לקבוע שחוות-דעתו של היועמ"ש לא תיחשב כמשקפת את הדין הקיים ● עוד נקבע כי היועמ"ש יהיה נתון לפיקוח של שר המשפטים ● ח"כ אלהרר: "מטרת החוק - כוח מוחלט ללא רסן"

שלמה קרעי שר התקשורת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בג"ץ בדיון על חוק השידורים: העתירה מוקדמת, הליך החקיקה טרם הסתיים

העותרים נגד חוק השידורים של השר קרעי טענו לשרשרת פגמים בהליך החקיקה ● הייעוץ המשפטי לממשלה התנגד גם הוא לקידום החוק וטען כי הוא לוקה בפגמים מהותיים ומסכן את התקשורת החופשית ● הנשיא עמית תהה בדיון האם יש מקום שבג"ץ יתערב: "יכול להיות שהחוק יעבור, ויכול להיות שהוא לא יעבור"