דר' גד אריוביץ, מרצה לכלכלה במרכז ללימודים אקדמאים
אמרת כנף רווחת בשוק ההון היא שכאשר מפלס הפעילות הכלכלית נמוך, רואים מי שוחה ערום. ואכן, אחד השחיינים ששחו ערומים זה מכבר היא דובאי, עם הפרויקטים לבנייה המגלומניים שלה. לדעתי, למשבר בדובאי תהיה השפעה דומה לשל "מכת חשמל במרפק" כואב לרגע אבל עובר ונשכח מהר. ולכן, אני סבור, כי למשקיעים לטווח ארוך, זו הזדמנות להיכנס להשקעה במדדי הארצות המתעוררות בנקודה זמנית קצת יותר זולה.
דובאי היא אחת משבע הנסיכויות שהתאגדו ויצרו מדינה. שתי הנסיכויות המובילות בממלכה הם אבו דאבי המשופעת בנפט ולכן העשירה ביותר, ודובאי שניסתה להתחרות בה, באמצעות תיירות ופיתוח תשתיות בנייה גרנדיוזיות כגון מלונות מהמפוארים בעולם (עם דרוג שווקי סנסציוני ומתיימר של 7 כוכבים), איים מלאכותיים ענקיים שעליהם נבנו שכונות שלמות ובהן בניני פאר ותשתיות מהמודרניות ביותר בעולם.
בבניית 'מגדלי בבל' אלו השתתפו כוח אדם מקצועי מכל העולם תמורת משכורות הגבוהות בהרבה מהממוצע הבינלאומי. והמימון, שרבים סברו שנובע מהמדינות העשירות של המפרץ הפרסי וארצות ערב המשופעות בנפט, התבסס בעצם בחלקו הגדול על הלוואות מבנקים, ומבנקים זרים במיוחד (ככה זה כנראה כשאין חשיפה מלאה בעסקים).
לפי האומדנים הנוכחיים, דובאי נמצאת בחובות בסך 80 מיליארד דולר: החברה הממשלתית דובאי וורלד חייבת 60 מיליארד מהם 12 מיליארד לתשלום ב-2010, 19 מיליארד ב-2011 והיתר לתשלום בשנת 2012.
המצב בדובאי הניע משקיעים רבים בעולם לעבור מנכסים בעלי סיכון לנכסים בטוחים יותר: מניות, ואג"ח קונצרניות איבדו מיד ממחירם ואלו אג"חים ממשלתיים והדולר עלו. ושוב נתגלו בנקאי העולם במערומיהם כמלווי כספים לפרויקטים שלמתחילה היו צריכים להיות חשודים בכדאיותם הכלכלית.
בנקים אירופאים, יפנים, אמריקנים ובעיקר בריטים נתגלו כמלווים הגדולים לפרויקטים האלו של 'פילים לבנים'. כיצד סברו הבנקאים כי ענף התיירות יפרח בדובאי ארץ מוסלמית עם קוד ההתנהגות הנדרש במדינות האיסלם!
כמה תיירות חוזרת יכול איזור שמרני כמו האמירות של הנסיכויות האלו למשוך מהתיירות הליברלית המערבית או מהתיירות עשירה של העולם בכלל?! וזאת כאשר קהל היעד הזה בודאי מעדיף ארצות עם אווירה חופשית ואפשריות בילויים גם במועדוני לילה, פאבים ורובעים עתיקים עם הרבה אורות נוצצים בלילה - כולל אורות אדומים. אפשר גם להטיל ספק אם הנוף העירוני, המודרני, הסטרילי והפלסטי שנבנה בדובאי יכול למשוך מסות מספיקות של תיירות, ותיירות חוזרת במיוחד.
הניסיון מלמד, שבעולם הפיננסי הגלובלי נפילות נקודתיות מתפשטות על גלי הסנטימנטים גם לשווקים שאינם קשורים ישירות למשבר. ואכן, גם בעבר המשברים במזרח הרחוק, ברוסיה, ברזיל, צילי, הונג קונג, הונגריה התפשטו וזעזעו את כל השווקים הפיננסיים הבינלאומיים. אולם, לאחר זמן מה, התייצבה תמיד המערכת הפיננסית הבינלאומית שוב.
הפעם, עוד יותר מבמשברים המקומיים הקודמים, זו סערה בכוס מים וכנראה דווקא הזדמנות להשקעה לבעלי הנשימה הארוכה:
א. הסכום 60 מיליארד הוא זעיר לעומת ה'נוק אוט', בסך 2.8 טריליון דולר שספגו המוסדות הפיננסיים במשבר באחרון.
ב. נראה שהנפגעים העיקריים הם הבנקים האירופים והאנגליים במיוחד ולא הארצות המתעוררות.
ג. יש סבירות גבוהה שדובאי תקבל עזרה פיננסית משכנתה העשירה אבו דאבי שברשותה קרן ממשלתית בשווי 400 מיליארד דולר. (מכיוון שאין ארוחת חינם בעסקים, תגדל ההשפעה של אבו דאבי על הנסיכויות והיא תהפוך לעוד יותר דומיננטית בממלכה, למורת רוחן של הנסיכויות האחרות ודובאי במיוחד).
לכן, אני סבור, שלפרויקטים המגלומניים בדובאי צריכה להיות השפעה זניחה על העולם הפיננסי עוד הרבה פחות מאשר למשברים הנקודתיים הקודמים.
הזדמנויות ההשקעה לטווח הארוך קיימות עדיין בעיקר בארצות המתעוררות. המשבר הנוכחי בדובאי הוא, שוב מכה שתורגש בעיקר בעולם המפותח ובסקטור הפיננסי שלו במיוחד, אבל הרבה פחות משמעותי לעולם המתעורר. ולכן, כל ירידה זמנית במדדי המניות של העולם המתעורר כתוצאה מגל סנטימנטים שלילי, כמו המקרה הנוכחי, היא הזדמנות להיכנס להשקעה פיננסית שם בנקודת פתיחה יותר זולה.