מעצבי דעת קהל מציגים עמדות בשאלות קיומיות, מתוך תחושת חשיבות עצמית ובסבר פנים רציני כשבסיס הנתונים לגיבוש העמדות המוצגות היה קטן עד אפסי.
נשיא המדינה לשעבר, עזר ויצמן זכרו לברכה, אמר לי פעם את הדברים הבאים: "כשאתה בא להחליט החלטה כלשהיא, יש ברשותך מידע מועט וכמעט אפסי. בסיס הנתונים שמצוי בידך מהווה במקרה הטוב כ-10% מסך הגורמים שמשפיעים על הצלחת ההחלטה שתקבל והשאר הוא בלתי נודע. ברוב המקרים, אם תחליט, על בסיס הנתונים שבידך לנוע ימינה, קיימים 50% סיכויים שאילו ידעת את כל אינסוף הגורמים המשפיעים, היית מחליט לנוע שמאלה. לכן תרטיב את אצבעך בפיך ואז תחשוף אותה לרוח ותחליט לאן ללכת על פי כיוון החלק באצבע שהתייבש מהרוח".
לא מזמן הייתי במכון ויצמן ושמעתי הרצאה מפי פרופ' חיים הררי שאמר כי גם במדע, שבו ההחלטות מבוססות על עובדות מדעיות, יש הרבה מקום ל"קומון-סנס". מי שמאמין לדברי הנשיא ויצמן ז"ל ולפרופ' חיים הררי, ייבדל לחיים ארוכים, ואני בתוכם, מסתכל בלגלוג על כל מרציני הפנים שבארשת חשיבות כותבים מאמרים מלומדים ואומרים דברים המבוססים על מעט מידע והרבה משאלות לב וספקולציות.
נשאלת השאלה, אם כך, מה עושים? כיצד מצליחים? כיצד, בכל זאת, מובילים עם לגאולתו? התשובה היא כי יש להתמקד בבניית מרקם לאומי מלוכד קוהרנטי ונחוש, המאמין בצדקתו ובערכיו, שיהיה נכון לקשיים בדרך להגשמת כל דרך שהיא. בעסקים נהוג לאמור שהדרך להצלחה נעוצה בבניית פלטפורמה גמישה נחושה ואיכותית שיודעת לייצר הזדמנויות משינויים וכי המבחן בסופו של דבר הוא מבחן הביצוע.
כיום אנחנו ניצבים בפני החלטות גורליות בהקשר הפלשתיני והסורי. כל דרך שתבחר תהיה טובה באם נתמיד בנחישות לבצע אותה. אם נהיה נרפים, חלשים ובלתי מוכנים למאמץ ממושך, כל הדרכים תהיינה מסוכנות. אסור לגשת לפתרון סוגיות העולות על הפרק, מתוך חולשה או מתוך הנחה של חולשה, כי האויב המריח חולשה יזנק "לטרוף" אותנו בחולשתנו.
שלב ראשון ביצירת הלכידות והנחישות הוא בכך שנסכים לנאמר כאן, קרי - אף אחד אינו אמון על החוכמה וחוכמת האדם מוגבלת. כמו כן מירב הנתונים הדרושים להחלטה "נכונה", כביכול, אינם בנמצא. ניתן כבוד לכל דרך שתוצג ומעל לכל נהיה נכונים לבצע את הדרך שנחליט ללכת בה - ביחד.
אל לנו להתנשא כלפי השונה והחושב אחרת, כי בכך אנחנו מחלישים את עצמנו. על מנת ללכת ביחד על המנהיג לחפש דרך שמהווה מכנה משותף רחב ככל שניתן כדי שהרוב המכריע של העם יסכים לה ואז נלך ביחד ונפגוש את הקשיים וההזדמנויות שבדרך מתוך חדווה ושותפות. לכפות על רוב העם דרך שלא מקובלת עליו איננה מנהיגות אלא הונאה והיא לא תצלח.
הכותב הוא יו"ר המכון למנהיגות העתיד בנגב, ונשיא פניציה אמריקה ישראל