1. הפועל ת"א נכנסה לפורמה אדירה וממשיכה לתת את התחושה שהפער ממכבי חיפה מחיק. לא עניין של מתמטיקה, אלא יותר יכולת. חמישה ניצחונות רצופים בליגה, ועוד שניים באירופה. שבעה משחקים בהם היא כובשת 3.28 שערים בממוצע למשחק.
אבל הנה דוגמה קטנה לחוסר מחשבה לפני תחילת העונה, שיכול לגמור להפועל את הניסיונות להיצמד לחיפה. בהפועל לא ראו את כל התמונה בקיץ. למרות מסע רכש מרשים, אף אחד בקבוצה לא טרח ביולי-אוגוסט לחשוב כמה חודשים קדימה. האופציה של החתמת שוער שני לגיטימי לא עלתה. מה הקשר? אם יש סיכוי שהפועל תיעצר משמעותית זה בחודש ינואר, אז ייצא וינסנט אניימה לאליפות אפריקה. האיש שאחראי לכך שהפועל מנצחת משחקים למרות שיש לה חוליית הגנה חלשה בהרבה מחוליות הקישור וההתקפה שלה.
אם נבחרת ניגריה תעפיל לשלב הנוקאאוט של האליפות (ויש סיכוי טוב שזה יקרה בבית בו משחקות בנין, מוזמביק ומצרים), אניימה יחמיץ בין שלושה לחמישה משחקי ליגה. כולל את משחק העונה הבא בקרית אליעזר. עכשיו השאלה מה עושים: האם בחלון ההעברות בינואר הולכים על שוער, או שחיים עם מה שיש. בהפועל מדברים על חלון ההעברות כזמן טוב להחתים דווקא בלם נוסף או מגן ימני. את הקרדיט בשער יקבל ניל אברבאנל, זה שבעונה הקודמת לא היה מספיק טוב כדי לקבל חולצת הרכב בשער של היורדת הכח עמידר ר"ג.
על הטעות הזאת הפועל עשויה לשלם פעמיים. לא רק שבסוף העונה היא תיאלץ להיפרד משכטר, ורמוט ואניימה (אין סיכוי שלא ייצאו לאירופה), אלא שהמחליפים שהיא תצטרך למצוא כדי למלא את הבור הזה יבואו לקבוצה ששוב משחקת בליגה האירופית. לא בצ'מפיונס ליג.
2. שעון החול של יצחק שום בבית"ר ירושלים מתחיל לאזול. הנה כבר מגיעים הדיווחים על אוהדים שמתפרעים אחרי עוד הפסד, ודורשים את הראש שלו. ההיסטוריה של בית"ר מלמדת שהאוהדים מכתיבים את סדר היום המקצועי: הם מינו בעבר לתפקיד המאמן את אוחנה ויוסי מזרחי. הם פיטרו את גוטמן ופרננדז. הם אלו שמתעקשים במשך 30 שנה שלא יהיה שחקן ערבי במועדון שלהם. בינתיים זה מצליח להם.
רק שהפעם אוהדי בית"ר צודקים. אי אפשר לעבור חמישה מחזורים רצופים בקבוצה כזאת עם ניצחון אחד בלבד (וגם הוא, מול הפועל חיפה בטדי, הושג בזכות השופט האדיב בוחבוט). נכון, בית"ר נחלשה משמעותית בקיץ, והתחילה להתאמן מאוחר, ולא הספיקה להחתים זרים ברמה נאותה, כל אלו בגלל סיבות שלא תלויות בשום. אבל עדיין מדובר בקבוצה שמחזיקה בישראלים מהרמה הבכירה ביותר כמו גרשון, בנאדו, ברוכיאן, יצחקי, בן שושן ותמוז, בנוסף לשחקני הנבחרות הצעירות אבי ריקן, חן עזריאל, קובי מויאל ועידן ורד. בליגה כזאת, חומר כזה חייב להספיק להרבה יותר מ-45% הצלחה אחרי 11 מחזורים. בליגה כזאת, אי אפשר עם חומר כזה לקחת 2 נקודות מ-12 אפשריות מול עכו, נתניה, סכנין ואשדוד.
את תסריט שעון החול יצחק שום כבר מכיר היטב. הוא פוטר מכל חמשת המועדונים האחרונים בהם עבד: פנאתינייקוס, ליטקס לובץ', אלניה ולדיקווקז, הפועל ת"א, בית"ר של גאידמק. צחוק הגורל הוא שמה שיכול להציל את שום הוא דווקא מה שדפק את ההכנה של בית"ר העונה: בית"ר הנוכחית חנוקה מבחינה תקציבית ועסוקה בעיקר במציאת הדרכים להימנע מפירוק ועיקולים. החלפת מאמן באמצע העונה זו לא בדיוק ההרפתקה שהמועדון הזה יכול לעבור עכשיו. ושום, אין דבר שהוא יותר אוהב מלאחוז בקרנות המזבח.