מעט מאוד ישראלים הצליחו לחדור את מסך הזהב ולחדור לפעילות ב
דובאי, שעד סוף השבוע האחרון נראתה כארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות. גורמים בתעשייה אומרים שאפשר לספור אותם על אצבעות כף יד אחת. מקסימום עם עוד איזו אצבע או שתיים.
עיקר העשייה בדובאי הייתה בשנים האחרונות בתחום הנדל"ן, אולם גורם בתעשייה אמר ל"גלובס" כי היא גם עוסקת לא מעט בייצוא, ולמעשה בהברחה, של מוצרי צריכה ואחרים לאיראן.
כך או כך, מבחינת אותם ישראלים ספורים שפועלים בדובאי הרי שמדובר בעיקר ביהלומנים. לב לבייב פתח שם שתי חנויות יהלומים - זה לא מוכחש. אבל צוינו בתקשורת שמות נוספים, למשל בני שטיינמץ, שכאילו ניסה לפעול בשותפויות שונות עם דובאי.
שברירי ייצוא
נציגו של שטיינמץ טוען שאין לו שום פעילות בדובאי וכי גם לא נעשו מצידו שום ניסיונות לפעול שם. ובכל זאת פועלים שם עוד יהלומנים, אם כי בענף מבהירים כי מדובר במתי מעט, שלפעילות שלהם אין שום השלכה מהותית על ענף היהלומים הישראלי. 50% מייצוא היהלומים הולך לארה"ב, 18% להונג קונג ושברירי אחוז לדובאי. כך טוענים בענף.
"לטעון שהמשבר בדובאי ישפיע על ייצוא היהלומים הישראלי זה כאילו שתגידי שהאחים עופר סגרו חנות בכיכר המדינה. זה לעשות הר מעכבר", טען בתוקף גורם בענף. ואפרופו האחים עופר, גם שמם הוזכר כבעלי פעילות בדובאי, אולם דובר הקבוצה מסר, כי בשנתיים-שלוש האחרונות אין שום פעילות ושום ניסיונות לפעילות של האחים עופר בדובאי, "ולא בטוח שהיה משהו לפני כן".
בתחום הנדל"ן עלה בתקשורת שמו של יצחק תשובה כקשור לפעילות הנוגעת לדובאי. גורמים בענף טוענים שלקבוצת תשובה אין השקעה באמירות, אלא שהיו לתשובה בעבר פגישות בדובאי שלא הבשילו לכדי עסקים. הקשר שכן יש לתשובה עם דובאי הוא פרויקט מלונאות, מסחר ומגורים גדול בסינגפור, שאלעד גרופ, זרוע הנדל"ן הפרטית של תשובה בארה"ב, שותפה בו בחלקים שווים כחלק מקונסורציום המורכב גם מחברת CDL מהונג קונג וחברה הקשורה לדובאי וורלד.
הפרויקט מוקם בהשקעה של 1.8 מיליארד דולר סינגפורי, והמימון שלו כבר נסגר. עכשיו הפרויקט נמצא בתהליך של תכנון. גורמים בענף הנדל"ן העריכו בפני "גלובס", כי גם אם דובאי וורלד תחליט שהיא יוצאת מהפרויקט, הרי שמאחר שהתמודדו עליו כל-כך הרבה חברות במכרז, תהיה חברה אחרת שתיכנס.
החשיפה הכספית של הקרנות הישראליות לדובאי עומדת על 1.5 מיליון שקל בלבד. "לא השקעתי בדובאי אפילו סנט", אמר יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, לגלי צה"ל, תוך שהוא מכחיש את הדיווחים על הפסדים לכאורה שנגרמו לו בדובאי.
כך או כך, מבהיר גורם בתעשייה, כי ישראלים שניסו לפעול שם, ובעיקר אלו שאכן פועלים שם, עושים את זה באמצעות צד שלישי, שכן דרכון ישראלי לא היווה עד כה כרטיס כניסה לפעילות באמירויות. להיפך. "דובאי מעולם לא היוותה יעד מוצלח לטכנולוגיות ישראליות והפרויקטים הגדולים לא הגיעו לשם. למרות שהיו המון ניסיונות מאז 1996, השנה שבה נפתחו שתי נציגויות כלכליות ישראליות, האחת בעומאן והשנייה בקטאר, בעקבות יוזמה של שמעון פרס", אומר גורם בענף היהלומים.
החרם מנע את הפעילות
נעשו ניסיונות לחדור לפעילות במפרץ הפרסי בתחומי הנדל"ן, התוכנה, האינטרנט, ההומלנד סקיוריטי, מערכות בקרה וניהול בניינים (בניינים חכמים) והתפלה - אבל מכיוון שברוב התחומים נדרש המשך הפעילות בצורה של תחזוקה, לא היה סיכוי להמשך הפעילות של החברות הישראליות. החרם הערבי היווה את עיקר הבעיה.
לטענת גורמים בישראל דובאי גם ראתה עצמה כמתחרה. נזכיר, כי בעומאן הנציגות נסגרה בשנת 2000 במהלך האינתיפאדה השנייה, ובקטאר הפעילות נסגרה במהלך עופרת יצוקה.